רגעים כתובים

אחרי הרבה זמן,

שוב נפגשנו.

הפעם זה היה ניראה קצת יותר רשמי,

הפעם זה ניראה קצת יותר כמו שקיוויתי.

קצת יותר ברור, קצת יותר משוחרר,

קצת יותר בכל מובן.

כוס יין אדום ביד,

ארוחה במקום איכותי והומה אדם.

אוירה מושלמת, ארוחה מצויין,

נושאי שיחה מעניינים ,

המון המון חיוכים באויר.

ובכל זאת,

לא נאמרו המילים שצריכות להאמר.

לא המשכנו לדירה שלי או שלך,

לא הבנתי מה באמת מרגישה

אבל יודעת

שיש פה משהו,

ואם אדע שיש עתיד זה יהיה שיקול להמשך.

נאחל לעוד קצת...

אני.