לפני 25 שעות פלוס מינוס, מלאו לי 18 שנים לועזיות.
כדי לחגוג את יום-ההולדת ההו כה משמעותי הזה ברחתי הערב מהבית.
כן,כן. ממש משאלת ליבו של כל בלוגר צעיר, אספתי את הפלאפון ואת המפתחות ויצאתי מהבית בערב. למזלי הרב- טליה היפה בנשים גרה לא רחוק ממני אז קפצתי לבקר אותה ועל הדרך גם ראינו כמה קטעים מהסרט קזבלן המעולה (שב-מ-ק-ר-ה היה הנושא להכתרה שלנו ערב לפני).
הסיבה לבריחה די משנית האמת, איזה ריב מטופש על פנס עם אבא (כן, גו פיגר) אבל במהלך הריב נאמרו כמה דברים מאוד קשים שנדרשו שעתיים של חפירות כדי להוציא אותי מהאוטו ולהכניס אותי הביתה (אחי אסף אותי מטליה[אחרי מסיבת הפורים בה הוא ביקר...] ודיבר שעות כמו שרק הוא יודע).
כשחזרתי ראיתי שקיבלתי מייל מסתם אחד (;-) שהכיל תמונות מתוקות שהמסו את ליבי (במצבים כמו שהייתי בהם הערב רק אחיין שלי ממיס אותי) וגרם לי לחשוב איזה מצחיק שהעולם כל כך קטן...
ומשום מה אמא שלי נתפסה לחידוש של מאור כהן ל"שיר של יום חולין" נו, לכו תבינו.
בכל מקרה, ככה אני התחלתי את הפורים שלי, בואו נקווה שמכאן והלאה זה יהיה רק "ונהפוכו"...
נ.ב- תזכורת לעצמי: לרכוש את עבודה עברית 1+2