למה אני בכלל קיימת ...?

זה נכון שבכול משפחה יש את הכבשה השחורה,את זה כולם יודעים...

הקטע הוא שבמשפחות אחרות מתייחסים לכבשה השחורה ואצלי לא.

אני הכבשה השחורה של המשפחה.

הניסוי הראשון כדי לבדוק אם ההמשך יהיה מוצלח...

אני סוג של פנקייק ראשון.

אני האחות הגדולה ו"הטעות הגדולה" של המשפחה שלי.

לא משנה מה אני עושה,תמיד הורים שלי ימצאו פגם.

כשהייתי קטנה שרתי באיזשהו טקס בבצפר סולו,

ולא רק שאמא ישבה בחוץ כל הטקס ודברה בטלפון היא גם צחקה עלי בדרך הביתה

בגלל שלא הייתי בסולם הנכון ובגלל שזייפתי( ואני הייתי בכיתה ה' או ו'...).

כאילו,לא משנהשלא הקשבת לטקס,את זה נחליק לך,אבל לצחוק אל הבת שלך כי היא זייפה בטקס

מול כל הבצפר בכיתה ו'(נראה לי.... אולי כתה ה') זה כבר שיא השפל!

הכי מעצבן אותי זה כשאחיות שלי שואלות אותי שאלה ואני עונה להן תשובה לא נכונה

אז אמא לי צועקת עלי:"עדיף שלא תעני להן בכלל ,אם את טועה".

ואם אני לא עונה להן אז היא צועקת עלי שזה 'בושה וחרפה' שלא עניתי להן.פשוט בא לי לחנוק אותה.