http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253"לא מוזמן למסיבות לא צוחק מהבדיחות נגמר הקורס לריקודי עם והחיים הם מסריחים האנשים מטומטמים הדתיים דופקים פה את כולם"heCopyright 2026 פה בשביל לפרוק.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/53/32/53/533253/misc/14106955.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=10064270<div align="right" dir="rtl">סורי שלא כתבתי הרבה זמן... פשוט המחשב שלי התקלקל והיינו צריכים לקנות חדש. אתמול דיברתי עם חברה טובה שלי מהצפון בטלפון והיא אמרה לי שהיא תפסה את אח שלה עם גבר! היא סיפרה לי שהיא הייתה בקניון והיא נכנסה לאיזה סרט ומאחוריה היו שני הומואים שכל הזמן התנשקו ועשו קולות. אז היא הסתובבה להעיר להם ואז היא ראתה שזה אח שלה! היא פשוט ברחה מהקולנוע. אחר-כך בבית היא דיברה עם אח שלה והוא סיפר לה שזה היה חבר שלו ושהם ביחד כבר שלושה חודשיים. הוא לא רצה לספר כי הוא פחד מהתגובה של ההמשפחה שלו.אז י'(שם בדוי לחברה שלי) אמרה לו שאם הוא לא מספר אז היא מספרת והיו הוא סיפר. =) אז עכשיו אני רוצה להגיד משו ל-א' ו-ש'(שמות בדויים). מזל טוב!!! אתם הכי חמודים שיש ורואים שאתם אוהבים אחד את השני. כל הכבוד על האומץ. חולה עליכם... </div>Mon, 20 Oct 2008 15:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=10064270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=10064270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9593753<div align="right" dir="rtl">עברו שנתיים וחמישה ימים ... מי היה מאמין. אתמול הם חזרו הביתה...לא הפסקתי לבכות... לבכות בגלל המצב של המדינה...החטופים שחזרו זכרונם לברכה...ואלה שלא... נולדתי למדינה שנמצאת במלחמה מתמדת. מדינה שלא מצליחה להחזיר חייל כמו רון ארד כבר יותר מעשרים שנה... שנתיים וחמישה ימים למלחמת לבנון השנייה... הארונות הם הגורם העיקרי של המדינה להראות לך:ככה אנחנו שומרים עלייך ועל משפחתך... אני לא מפסיקה לחשוב על קרנית גולדווסר. מה היא רצתה כבר:לראות את בעלה חוזר חי,לראות שלמדינה אכפת ממנו כמעט כמו לה... אולמרט - זו לא בקשה גדולה,שמור על בנינו כדי שנחייה בלי פחד. כדי שלא נפחד להתגייס...כדי שלא נשתמט מרוב פחד... אם היית פוקח את עינייך לרגע והיית מסתכל בלי להתעלם היית שם לב למה אנחנו משתמטים. אנחנו משתמטים מפחד,מפחד שלא נחזור,מפחד שאם נחזור נחזור בארון,או שאוליזה יקרה לחברינו... תראה כמה אנשים לא חזרו או חזרו בארון. אי אפשר לספור אותם על יד אחת.גם לא על שתיים או חמש... למה שנתגייס אם ככה אתה שומר עלינו. על החיילים שלך...על אלה שבעוד כמה שנים יהיו החיילים שלך...על אלה שאמורים להגן ג</div>Thu, 17 Jul 2008 19:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9593753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=9593753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9593413<div align="right" dir="rtl">טיול מים 2008...! יום 1: כמו תמיד...קמים בחמש וחצי בבוקר כדי לא לאחר את האוטובוס שאמור לצאת בשש ובסוף האוטובוס מאחר בשעה וחצי...! היינו במג'רסה והיה ממש כיף.הסתובבנו עם מזכרת בתיה וברנר(...)והיה ממש מצחיק ורטוב...! יום 2: היהודיה!!! אחד המסלולים הכי קשים שעברתי בכל חיי! כל המסלול הולכים במים עם מלא סלעים וכל שנייה מישו מחליק עליך או שזורקים עליך סלע מלמעלה(המסלול הוא בין שני הרים). באמצע המסלול אמרו לנו שמריך לעמור לאיזה ארבע שעות כי יש עומס חום - שלא תחשבו שאנחנו סיסיים,היה כל כך חם שיכולנו לטגן חביתה על הסלע. המים שלי היו ממש כל כך חמים אז המדריך שלי הכין איתם תה! בסוף המסלול כבר מתנו מחום ומעייפות ואז קלטנו שיש לנו עכשים שעה שלמה לעלות מדרגות כדי לסיים את המסלול. זה מייגע...! יום 4 + 3: הזאכי והלונה גל. הזאכי מסלול ממש כיפי למרות שהוא קצת מגעיל כי יש צבי ים בפנים. בערך באמצע המסלול עפתי שם על איזה סלע ולא יכולתי להזיז את היד אז הקומונר שלנו עזר ללכת כל המסלול(איזנ נשמה...) למרות שעדיין החלקתי. בלונה גל לא יכולתי לעשות כלום בגלל היד והחובש אמר שכנראה מתכתי איזה גיד</div>Thu, 17 Jul 2008 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9593413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=9593413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9354401<div align="right" dir="rtl">אני שונאת את אמא שלי!!!!!! היא בת 36 אבל היא מתנהגת כמו בת 16. החברות שלה גדולות ממי בשנתיים-שלוש,והיא כל הזמן שקועה בהן ושוכחת שאני גם קיימת ושאני הבת שלה!!! עוד מעט יש לי מסיבת סיום ובמקום ללכת איתי לחפש שמלה כמו כל אמא נורמלית היא קובעת לעצמה פגישות וסידורים ועבודה עד לסוף שנת-2030! נמאס לי ממנה!היא שוכחת שאני קיימת!שאני מרגישה דברים!שיש לי רצונות כמו לכל אחד אחר!!! נראה שלי שהיא מנה להתעלם ממני... כמו שאני כתבתי בפוסט האחרון(נראה לי...) אני הניסיון הראשון.הטעות שלא מדברים עליה אף פעם או מתייחסים אליה. אני פשוט שונאת אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! </div>Wed, 11 Jun 2008 21:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9354401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=9354401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9248945<div align="right" dir="rtl">למה אני בכלל קיימת ...? זה נכון שבכול משפחה יש את הכבשה השחורה,את זה כולם יודעים... הקטע הוא שבמשפחות אחרות מתייחסים לכבשה השחורה ואצלי לא. אני הכבשה השחורה של המשפחה. הניסוי הראשון כדי לבדוק אם ההמשך יהיה מוצלח... אני סוג של פנקייק ראשון. אני האחות הגדולה ו"הטעות הגדולה" של המשפחה שלי. לא משנה מה אני עושה,תמיד הורים שלי ימצאו פגם. כשהייתי קטנה שרתי באיזשהו טקס בבצפר סולו, ולא רק שאמא ישבה בחוץ כל הטקס ודברה בטלפון היא גם צחקה עלי בדרך הביתה בגלל שלא הייתי בסולם הנכון ובגלל שזייפתי( ואני הייתי בכיתה ה' או ו'...). כאילו,לא משנהשלא הקשבת לטקס,את זה נחליק לך,אבל לצחוק אל הבת שלך כי היא זייפה בטקס מול כל הבצפר בכיתה ו'(נראה לי.... אולי כתה ה') זה כבר שיא השפל! הכי מעצבן אותי זה כשאחיות שלי שואלות אותי שאלה ואני עונה להן תשובה לא נכונה אז אמא לי צועקת עלי:"עדיף שלא תעני להן בכלל,אם את טועה". ואם אני לא עונהלהן אז היא צועקת עלי שזה 'בושה וחרפה' שלא עניתי להן.פשוט בא לי לחנוק אותה. </div>Sun, 25 May 2008 16:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=9248945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=9248945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8941672<div align="right" dir="rtl">לפני חצי שעה הלכתי עם אבא שלי(הזבל!!!) לרכב על הסוס שלנו. איך שעליתי על הסוס הוא התחיל ממש להתפרע אז ביקשתי לרדת ואבא שלי התחיל לצעוק אלי שאני בכיניית,תינוקת ועוד כל מיני קללות... אין לי כוח אליו כבר!!!! לא משנה מה אני עושה תמיד יש לו טענות למה זה לא טוב. כל פעם שאני עושה משהו "לא טוב" אז הוא אומר לי :"חבל שנולדת בכלל. הייתי צריך להשאיר אותך בביה"ח "!!! אין לי כוח כבר.כל פעם אני מתעוררת שמחה במחשבה שאני לאאראה אותו כל היום ואחרי בצפר אני בורחת לחברות כדי לא לראות אותו... הוא מתנהג אלי כמו שמתנהגים לילד עם נכויות / מוגבלויות שכליות קשות. הקטע המעצבן הוא שלאמא שלי זה לא מזיז בכלל היחס שלו! היא מתייחסת אלי מגעיל כמוהו. הם כל הזמן יורדים אלי ומקלים אותי ומחטטים לי בדברים!!! אני רוצה למות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! </div>Sat, 05 Apr 2008 16:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8941672http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=8941672http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8799850<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני כל הזמן חושבת יותר ויותר שההורים שלי לא אוהבים אותי ושלא אכפת להם ממני ממש. אולי אני מאומצת?! ככל שהזמן עובר, אני משתכנעת יותר שאני מאומצת. כשאני אומרת משהו להורים שלי(או לפחות מנסה להגיד...) אז הם אומרים לי שאין להם כוח לשמוע אותי וכשאני צריכה דברים הם אומרים לי שאין להם כוח לשמוע אותי!!! אני שוקלת לבקש מהם לעבור לפנימיה. אולי שם יקשיבו למה שיש לי להגיד... היום גיליתי עד כמה רע ונצלן העולם הזה... לפני חודש בערך התחלתי לעבוד באיזשהו צהרון במקום מגוריי, בשכר. לפני יומיים הייתי אמורה לקבל את המשכורת , אבל ה"בוסית" שלי החליטה שאין לה כסף לשלם לי אחרי שעבדתי כמו חמורה ובקושי ראיתי את החברות שלי או את המשפחה שלי... היום דיברתי איתה והיא אמרה שהיא תנסה לפצות אותי במתנה!!! זה פשוט כל כך מגעיל איך שהיא מנצלת אותי ככה , כאילו אני השפחה שלה או משהו כזה. מצטערת אם עשיתי לכם יותר מדי דיכי היום. </div>Wed, 12 Mar 2008 16:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8799850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=8799850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8744898<div align="right" dir="rtl">הגעתי למסקנה שבעולם הזה אין כזה דבר חברות אמיתית, לפחות לא אצלי.כל "החברות" שלי בגדו בי...! עוד - 5 ימים יש לנו טיול שנתי לגולן( איזה כיף זה לקפוא בקור ולהפסיד הישרדות...), וה"חברות" שלי שחכו שגם אני צריכה חדר לישון בו או לפחות לשים בו את הדברים שלי. בקיצור, הם ארגנו לעצמם חדרים ועכשיו אני תקועה עם הבנות הכי מוזרות בשכבה. כל הטיול נדפק לי בגלל זה, ויתר חמור:הבנתי שכול החיים שלי חייתי בשקר שה"חברות" שלי הן באמת חברות שלי כשהן בכלל לא היו כאלה. הכי מעצבן אותי זה שאתמול גיליתי שהחברה הכי טובה שלי גילתה לכולם את כל הסודות שלי וצחקה עלי מאחורי הגב!!! היא ממש מגעילה... היא פשוט גרמה לי לפקפק בכל האנשים שקרובים עלי ועכשיו אני לא מספרת כלום ובגלל זה פתחתי בלוג... </div>Mon, 03 Mar 2008 14:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8744898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=8744898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8726214<div align="right" dir="rtl">אני חייבת מקום לפרוק, מקום מפלט. אני כ"כ מאוכזבת, מהכל. בבלוג הזה אני אקטר, אפרוק, אתעצבן, ובסוף- גם ארגע. הבלוג הוא אנונימי, נקודה. כל בקשות לזהותי- יימחקו. </div>Fri, 29 Feb 2008 16:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (פה בשביל לפרוק.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533253&blogcode=8726214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533253&blog=8726214