This Is What I See Through MY Eyes
And Thought You're Dead And Gone Belive Me Your Memory Will Carry On. We'll Carry on? Can I Carry On After Everything That Hepppen? |
| 2/2010
אני רק צחקתי!
טוב עבר עליי חתיכת חודש... גאד פברואר לא נשכח ולא נסלח! אז התחלנו עם פסיכולוגית ואז הגענו ללופ מטורף של מבחנים... וואו בחיים לא למדתי כל כך הרבה... יום רביעי אנגלית יום שישי ביולוגיה ראשון הוולנטיין >< מבחן בלשון חמישי משווה בהיסטוריה ראשון מתמטיקה רביעי כימיה ואנגלית. פשוט להתאבד... איפשהו אחרי יום ראשון והיום כבר התייאשתי כל העצבים כל התסכול כל העצב שאגרתי במשך השבוע שעבר כל מה שעיצבן אותי יצא החוצה בעצבים בבכי תסכול ומה לא. ועכשיו שנייה לפני שאני אמורה ללמוד אני עם כאב ראש שנמשך לי מיום ראשון והרגשה של אלוהים אני צריכה לנוח! אהה כן ויש לי תחפושת להכין... פתאום אני מרגישה כזאת שחיקה היסטרית פתאום כבר מה זה אין לי כוח לכלום. אין לי מוטיבציה ולא בא לי לזוז בא לי סתם לבזבז אחר צהריים על המחשב בעשייה של בעצם שום כלום. פשוט בא לי לנוח ואז אני נזכרת בעצמי אומרת אהה את תנוחי בקבר.. ויש לי כאב ראש כבר 3 ימים ושולחים אותי לרופא אימא'לה.... אני מקווה שזה לא רציני שזה סתם כתוצאה מעומס רגשי או חוסר בוויטמין או משהו חס וחלילה משהו רציני.... אלוהים אני רוצה לחיות אני צחקתי שאמרתי בא לי למות!!!
| |
"what have you done today to make you feel prouder?"
בשלב מסוים הבנתי מה לא בסדר למה כל דבר שאני עושה לא מצליח. למה אני נכשלת במבחנים למה אפילו המטרה הפשוטה ביותר נראתה קשה כמו לטפס את האוורסט. וכשהצלחתי לעשות משהו... אחרי בערך שבוע או כל תקופת זמן קצרה ירדה המוטיבציה. אם בבוקר אמרתי לעצמי היום רצים בטיילת שעתיים אחרי זה טוב בעצם לא בא לי... אם כבר יצאתי להליכה ואמרתי טוב תגבירי את הקצב זה כזה לא... למה?אם הגברתי את הקצב הגברתי את הקצב למה להאיץ בי!? לא משנה מה לכל דבר היה תירוץ! למה את אוכלת? את לא רעבה! כי זה טעים... יום אחד אמרתי טוב זהו מספיק ודי! את הולכת לעשות משהו טוב כאן! מספיק לוותר לעצמך! את הולכת עכשיו לשיעור פרטי במתמטיקה את מסיימת את השאלות בכימיה את מסדרת לך כל יום תפריט בבוקר לאכול. תמיד חשבתי שאין לי את "זה" שאין לי כוח רצון שאין לי מוטיבציה שלא עשיתי שום דבר באמת חשוב בחיים שלי. שכמעט 17 שנים הלכו לבזבוז וזה גרם לי לחשוב מה עשית בחיים שלך? ובהשראה משורה מפתיח של תוכנית "מה עשית היום שגרם לך להרגיש גאה יותר?" אז חשבתי מה עשיתי בחיים שלי שגורם לי גאווה בעצמי. טוב ירדתי פעם 5 קילו! קיבלתי מאה בבגרות של שאלון 003 אחרי 3 נכשלים. למדת שלבקש עזרה זה לא דבר רע ואפילו ביקשת עזרה. למדת לא לקחת כל דבר ללב. הצלחת לרות או לפחות לדדות ולהשיג מאה במבחן ריצה השנה. רקדת מול 30 אנשים וקיבלת גם על זה מאה... את עומדת לרקוד מולם שוב ולקבל מאה שוב. הצלחת להשתיק את הרצון שלך לפתוח ת'פה הענק שלך כשלא צריך. למדת לדבוק בלוחות זמנים הפכת לאדם קצת יותר מסודר. ציירת את החתול הנעלם מעליסה מארץ הפלאות ואנשים באמת זיהו שזה הוא. כתבת כמה שירים מחוסרי לחן שאהבת. כתבת את התווים של שיר שאהבת כמעט בעצמך. את כבר לא שונאת את עצמך כל כך הרבה. הפכת את הקול שלילי בראש שלך לחיובי כמעט לחלוטין. הוכחת למורה שלך לאנגלית שלא מזלזלים בך ושאת יודעת אנגלית. שרת מול המחנכת שלך בכיתה ו' והיא אמרה שאת שרה יפה. השתתפת בפלייבק של מסיבת הסיום וכשחושבים על זה כולנו אם נהרהר בכך עשו משהו טוב בחיים שלהם. הצילו כלב מצער בעלי חיים תרמו 10 שקל למטרה זו או אחרת. זה דברים קטנים שנראים מובנים מאליהם אבל בעצם גרמו לנו להרגיש טוב עם עצמינו. כשלקחתם כלב מפינת האימוץ הרגשתם חמימות בלב שכרגע נתתם ליצור חי כמוכם בית חם ואוהב. כל פעם שאתם מרגישים חרא תזכרו שעם כל זה גם עשיתם דברים בחיים שלכם וכל יום תשאלו את עצמיכם מה עשיתי היום שגרם לי להרגיש טוב יורת עם עצמי? ואפשר מידי פעם להזכיר לעצמכם מה טוב בנו? מה אני אוהב בי? ודגש על "אני" לא מה אחרים אוהבים בי. מה אני אוהב בי? כי שם בדיוק בזה מתחיל המעבר מאני שונא את עצמי לאני מחבב את עצמי... בסך הכול אני אחלה של בן אדם יש בי פגמים ויש בי גם דבירם שטובים... אז מה עשיתם היום שגרם לכם להרגיש טוב יותר?
| |
 טוב אז...
רוב הסיכויים שאני פשוט לא רואה טוב כי אני זוכרת שלפני שבוע הכניסות היו פחות מאלף... פתאום זה 1300 אין יל מושג איך זה קרה ותוך שבוע מישהו מכון להסביר לי מה פספסתי? טוב אני אחרי מבחן במתמטיקה.. אני דיי בטוחה שנכשלתי ושמורידים אותי ל-3 יחידות. היום שלי התחיל בסדר ואז המורה ללשון וספרות שאלה אותי "תגידי מה קרה במבחן?!" ואני בהלם איזה מבחן?! היא ענתה "לשון 2 החלקים האחרונים הרוב טעויות.." ניסיתי לשחק אותה רגועה "אההה לשון אני לא משהו." ואז המוח שלי תפס את מה שהיא אמרה 'נכשלת' קול קטן אמר בראש וכמו בבום הדמעות התחילו באמצע המסדרון כל הלחץ מהמבחן במתמטיקה כל הלחץ שאגרתי בשבוע המטורף הזה של המבחנים בום יצא החוצה... קיבלתי 90 בספרות ואני שמחה ממש אבל עדיין מצאתי לי זמן להתפרק ממש שעתיים לפני מבחן. התחלתי המבחן שאלה ראשונה סבבה שאלה שנייה לא עשיתי שלישית סיימתי אבל היא התפקששה לי. יצאתי מהמבחן בוכה ואחרי בערך שעה של יללות אני מרגישה יותר טוב. אמנם כואב לי הראש אבל אני מרגישה קצת יותר טוב. בינתיים השבוע שעבר היה בסדר הייתי אופטימית באופן מחריד והייפר אקטיבית למרות הוולנטיין המזדיין. כמה שהייתי רוצה שמשהו טוב ייקרה ביום הזה... טוב הדבר הכי טוב ביום הזה היה שופינג של נעלי ספורט חדשות וגרביים תצחקו תצחקו אבל גרביים זה דבר חשוב שאתה מחליף אותן כל יום. ושאז אתה מגלה שבחלק יש חורים >< בקיצור מחכים לי עוד בערך 5 עבודות להגיש (איך זה קרה?!) ועוד 2 מבחנים לעשות אז הלכתי ללמוד ובלי להתייאש. אגב טיפ אל תדחו דברים אלא אם היה לכם שבוע של למידה נטו כמוני אפילו אימא שלי אמרה שאני לומדת ברצינות אז זהו אני גאה בעצמי אם אפילו אימא שחצי עיוורת קלטה שאני לומדת אז אני קיבלתי את האישור שאני תמיד צריכה מההורים... יאללה כימיה בתקווה שלא ניכשל בפעם ה-3 רצוף... או שזה היה 4? פשש טובה אני בלעודד...
| |
רק עוד קצת
אז העומס כמעט נגמר לפחות לחוש פברואר מי יודע מה מחכה לי בהמשך ולמען האמת אני פשוט מעדיפה שלא לחשוב על זה אחרת אני אמצא את עצמי באיזה סמטה עם ורידים חתוכים מרוב דיכאון ועצבים. אז עשיתי לי לוח זמנים מתי לומדים לאיזה מבחן ואיך. אם ספור את המבחנים שהיו לי היה לי אנגלית ביום רביעי שעבר ביולוגיה בשישי לשון בראשון משווה בהיסטוריה בחמישי מתמטיקה ומועד ב' באנגלית מחר וכימיה ביום רביעי. טוב נשארו עוד 3 לברר מתי המתכונת שלי וללמוד. לעשות דוח מעבדה פרויקט 2 עבודות באנגלית ועוד עבודה בתנ"ך ובטח שכחתי עוד מיליון דברים בדרך. וזאת הסיבה שאני עושה לעצמי לוחות זמנים למשל עוד מעט תיגמר ההפסקה שלי ואני אחזור למתמטיקה כי אם אני אכשל יורידו אותי ל-3 יחידות. כמובן שאני יכולה לבכות למחנכת והיועצת והן ייקנו את זה לחלוטין. אני לא אהיה גאה בזה אבל אם זה מה שיידרש כדי להישאר ב-4 יחידות זה מה שאני אעשה. לפעמים אתה צריך להילחם מלוכלך בשביל לנצח. אחרי הכול ככה העולם מסתובב כבר שנים. שהפסיכולוגית שלי שמעה על זה היא הייתה המומה ונראתה ככה O__O זה נורא הצחיק אותי. דיברנו על המכתב שכתבתי לאבא שלי ממש 3 או 4 ימים לפני שהוא הלך לעולמו. כשהיא שאלה אותי מה הוא אמר על המכתב אמרתי לו שאימא אמרה שהוא חייך. שהוא הרגיש טוב לכמה שעות מבחינה נפשית. והיא אמרה לי שבמצבו הקשה שכשבר לא הייתה לו תקווה אני נתתי לו כמה שעות של תקווה של שמחה וזה גרם לי לבכות אפילו עכשיו אני בוכה. אני חשבתי שאין לי את היכולת לעזור לו שהמאמצים שלי היו לשווא והנה מישהו אומר לי שדווקא כן עזרתי שגרמתי לבן אדם שאיבד כבר כמעט הכול שכבר וויתר לשמוח הקלתי עליו ואפילו לכמה שעות ואני תמיד חשבתי שבחיים לא עשיתי משהו שיגרום לו להיות גאה בי שבחיים לא גרמתי לו לשמוח גרמתי לו לחייך בשעות הכי קשות שלו. הנה זה היה מול העיניים שלי. ופתאום כבר לא היה אכפת לי שהוא לא היה ביום הולדת שלי פתאום כבר לא אכפת לי שהוא לא היה שם כשראיתי מאה בבגרות במתמטיקה אחרי שנה של היאחזות בציפורניים ב-55 במקום בנכשל. היא פתחה לי את הראש לדברים אחרים ואמרה לי המון דברים שגרמו לי לחייך. תמיד שאדם שאתה מכיר אומר לך אתה מדהים לא אכפת לך... כי הוא חייב להגיד את זה אבל כשאדם כמעט זר אומר לך "אני מכירה אותך 5 דקות ואני יודעת שאת אדם מדהים. את באמת נכנסת לחדר ואנרגיה טובה וחמה משודרת ממך. כשאכפת לך מאנשים רואים את זה. יש לך יכולת מדהימה לתאר מצבים ורגשות כל כך מורכבים באופן מדהים." כשאדם זר אומר לך את זה אתה כנראה מבין שזה נכון. מזמן כבר עברתי את השלב שבו אני צריכה לשמוע ממישהו זר מילה טובה על עצמי זה היה לפני אולי 4 שנים. אבל פתאום הילדה הקטנה שבי התעוררה זאת שרצתה לשמוע ממישהו זר שהיא לא סתם וזה היה סגירת מעגל בשבילי. אחרי שהפסיכולוגית אמרה לי את כל זה פתאום הכול נראה קצת יותר טוב הייתי מסוגלת לעמוד השבוע מול כל המבחנים ולחייך באופטימיות ולהגיד שיהיה טוב שנכון יהי קשה אבל עם קצת מאמץ נצליח... צריך רק לנסות והנה אני אחזור ללמוד ואני אעשה את מיטב יכולתי כי זה כל מה שמבקשים ממני. ונכון עמוס לי וקשה לי ועד הבגרות האחרונה כנראה שלא יהיה קל מן הסתם אבל בעוד שנה אני אבין שזה היה חלק מאותם דברים שיצאתי מהם חזקה יותר עם ההבנה ש.yes I can!
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Pandora3