This Is What I See Through MY Eyes

זה נראה כאילו לא משנמה מה אני אעשה את תמצאי בזה משהו רע. קיבלת 80. 80 זה לא ציון טוב... עלינו ל-85 מה אני אמורה להגיד? 85? יחד עם עיקוף של האף 90 אוקי זה בסדר. 95 למה לא מאה!? שאני מקבלת מאה למה זה לא היה ככה מבחן הקודם? תראי אימא אני יודעת שקשה לך בלי אבא. פתאום אין מי שייתקן כל פיפס שנהרס בבית 3 בנות בוא נגיד עד לפני כמה חודשים לא ידעתי בכלל באיזה חברת אינטרנט אני. אז טוב את החלק הטכני קיבלתי עליי כי "אני צעירה אז המוח שלי עובד." כן כי המוח של אחותי שזקן ב-7 שנים לא מסוגל להבין מהלכים פשוטים של אומרים בטלפון מה לעשות אפילו לסתומים כמוך. יום אחד היא באמת חיכתה עד שאני אחזור מטיול של יומיים כדי שאני אתקן את זה חלילה תרים טלפון. אז בסדר את החלק הטכני קיבלתי עליי להחליף נורות ולדבר עם האינטרנט ולתקן אותו כשהוא נהרס. טוב אני גם מאכילה את הכלב שהוא באמת שלי אבל החתולה בתכלס של אחותי. החתולה הזאת מעוררת טרור בבית ועליי צורחים. למה? כי אחותי מאיימת שאם נעיף את החתולה היא לא תישאר בבית. ת'אמת היא תחזור בסופו של דבר אבל זה האיום כמו שהוא ואימא שלי לא משהו במשא ומתן. אני מבינה שקשה לה בלי אבא זה פתאום מיטה ריקה ואין עם מי לדבר וזה קשה בחגים וזה שובר את הלב שאת רואה ילדים קוראים אבא או שאת רואה את אחותך מנשקת את בעלה ואת קולטת שלך אין בעל. זה קשה גם לי... אני מניחה שבמקום מסוים לנקות את הבית היה התפקיד שלו ולעשות את זה במקומו התפקיד האחרון שלו שאין לו דורש באמת יחתום את זה שהוא לא כאן. שהוא לא יחזור. וזה משהו שמתחיל לשקוע אצלי במוח. זה מתבטא בכול בחלומות במחשבות ובעובדה שהיום אחרי חלום על אבא קמתי ואמרתי וואי פעם היה לי אבא. לפני קצת יותר משנה. אז אימא אני מנסה לא להיות יותר מידי נטל מה אני אעשה רישיון עדיין אין לי והיחידה שאשמה זה טוב נו אני מן הסתם. אם הייתי עושה תיאוריה קודם הייתי לומדת קודם הייתי משיגה רישיון. אבל זה מה יש. אני לא האדם שמסוגל לשבת על התחת וללמוד שעות לאיזה 90. לי טוב ב-80 שלי. אני לא אראה כמו אחיות שלי בגיל 12 רזות וחטובות. מצטערת אני גם לא 1.65 אני יותר נמוכה מזה אני כולה 1.58 את שואלת למה אני יוצאת כל הזמן ולפני שנה שאלת למה אני לא יוצאת בכלל. את מסרבת לתת לי להתגבר ולנסוע לבד באוטובוס ואז צורחת עליי שאני אפסיק לחשוב כמו ילדה בת 5. את מתעצבנת עליי שאני לא נחמדה לאחותי שבהיריון ועובר לה חרא בזמן שהיא לוחצת על הכפתורים כדי לשגע לי ת'צורה. אני לא הבת המושלמת אני רחוק מזה וטוב כי אם הייתי מושלמת לא היה לך על מה להתלונן וסביר להניח שטוב לא היה. זה פשוט לפעמים קשה לעמד בציפיות שלך. תתני לי להיות מי שאני. אני אף לא אמרתי לך אימא תרדי במשקל תעשי מתיחת פנים כדי שתהיי מושלמת. אני מקבלת אותך מעריכה אותך ואוהבת אותך גם כשאני כועסת על זה שאת תמיד מתפרצת עליי ומצפה ממני לפרפקציוניזם. הביקורת שלך עליי לא תשפר אותי היא רק תגרום לי להתבצר בעמדה שלי בעקשנות... זה קשה מידי לעמוד לסטנדרטים שלך...