3/2010
טיפה לצאת מהקופסא
תמיד אמרו לי שאני תקועה בתוך בועה. בבועה הקטנה שלי שבה הכול נחמד ויפה ומה שלא נשאר אי שם בחוץ. אני מניחה שזדה מנגנון הגנה והתכחשות לחרא שמסביב. לפעמים זה היה יעיל עד שהיא נשברה כשהפגישו אותי עם המציאות. אין שום דבר רע בבועה שלי כל עוד היא שומרת עליי ולא מנתקת אותי מהכול. תמיד התעצבנתי על עצמי על זה שקשה לי להיות ספונטנית קשה לי לקבל החלטות שנראות פשוטות וקשה לי לא להידבק לשגרה ולתוכניות שלי. אפילו שאניב עצמי אמרתי לוחות זמנים נועדו להשתבש! לעיתים רחוקות יצא לי לצאת מהגבול שנוח יל בו וכשיצאתי לפעמים זה היה לטובה ולפעמים זה רק הרס. אני לא יכולה להגיד שיש לי איזו טראומה או משהו שבאמת מונע ממני לעשות את זה אני מניחה שהדבר הזה הוא העצלנות שלי. לפעמים אתה צריך לצאת מהמסגרת לשבור קצת חוקים להתחיל לפעול. אז בהחלטה שלא הגיונית יל החלטתי לצאת לטיול של 3 ימים מהתנועה בלי מקלחת... נכון זה עם שירותים תודה לאל ואני מקווה שלא כימיים למרות שכול עוד יש שירותים אני אחיה נאלתר מקלחת מגבונים אני יודעת מה? צעד לא אופייני לי יש לי שריטה במוח למקלחת בלי מקלחת כל יום נורא קשה. אז החלטתי בצעד הזה לעשות משהו שלא עשיתי בחיים. הגיעה אלינו משלחת מגרמניה והחלטית שבמקום לחכות שהם יתחילו לדבר איית אמרתי לעצמי הם אירופאים מה שזה אומר הם מופנמים ומסוגרים ואם לא תעשי את הצעד הראשון סביר להניח שהם אפילו לא יזכרו שהיית בסביבה. והיה שם גם מישהו אחד חמוד למדיי אז בצעד שלא נורמאלי לי התחלית לדבר איתו ואיתם הוספתי חלק מהם לפייסבוק והקטע המוזר שהם אישרו אותי OO. דיברתי איתו ואפילו נתתי לו כמה עצות להתחיל עם בחרה שלי למרות שאני ידועת שהיא לא בקטע ><. אז מניחה שהשבוע קצת יצאנו מהמסגרת קצת עשינו דברים שלא עשינו לפני. מחר האזכרה של אבא קשה לי להבין שכבר שנה והוא לא כאן... מחר יהיה קשה מן הסתם אבל נעבור את זה. צעד אחד כל פעם.
|