Every gun makes its own tune |
 כינוי:
Amnesiac בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2010
בתקופה האחרונה
לא ידע יש כל מיני דברים לכתוב עליהם. אני יכול לרשום על זה שממש
התעצבנתי
מהמנילה הגרועה שקיבלתי או שממש שמחתי היום בבוקר כששמעתי ש"מטען הכאב"
פירק ל"אווטאר" את הצורה בטקס האוסקר. אבל אני אתמקד בדברים אחרים.
טוב זה נושא שבדרך כלל אני לא רושם עליו כאן אבל אין מה לעשות, זה חלק דיי
עיקרי מהדברים שמטרידים אותי בזמן האחרון. זה קשור בעיקר לשתי בחורות. והן
לא בהכרח קשורות אחת לשנייה למרות שכבר עברו לי מחשבות בראש.
הראשונה דחתה אותי. נכון, ממשיכים הלאה אבל זה נראה זורם בכיוון אחר לגמרי.
זה דיי ביאס אותי וגם עכשיו אני דיי סובל משינויים קיצוניים במצב רוח כאשר
אני נזכר בזה. זה נראה כאילו שהכל קורה כפי שצריך ומזמן לא הרגשתי ככה,
מזמן לא רציתי כל כך בקשר כזה, ובסוף לא יצא כלום. יש בזה משהו נוסף. כמובן
שהמקרה עצמו דיי מבאס אבל מה שדיכא אותי עוד יותר היא העובדה שהבנתי שזהו
זה. יכול להיות שזאת הייתה ההזדמנות האחרונה בתקופה הזאת שנקראת תיכון
ועומדת להיגמר ממש בקרוב. אכזבה דיי גדולה.
עם השניה הסיפור כנראה יותר מעניין. כבר תקופה ארוכה שאני לא מצליח להחליט
האם היא באמת רוצה ממני משהו או שלא, אבל בעצם זה לא באמת משנה. בתקופה
האחרונה יצא לנו לדבר יותר ויש לי כמה תובנות. אני לא יכול לומר שאני מכיר
אותה עכשיו, רחוק מכך. אני גם לא יכול לקרא לה בהרבה שמות תואר אבל אני כן
יכול לומר שהיא לא מהסוג של היותר נחמדות. היא כל הזמן משדרת סוג של קשיחות
כלפי חוץ... משהו שנראה לי מאוד לא נשי אבל זה לא באמת נכון. מהשיחות שהיו
לי איתה הצלחתי למצא כל מיני קווי דמיון, יכול להיות שרובם מאוד דמיוניים
אבל היום עלתה בי המחשבה שאולי פגשתי את האדם שהכי דומה מבין כל מי שאני
מכיר, או לפחות אדם שמציג הכי טוב חלק כלשהו באופי שלי. ואני לא מתכוון פה
לדברים החיוביים, כי מאוד קשה לי לראות אותם. יש בה מן קרירות כזאת, מרירות
קשה להסברה ויחס מאוד ציני להכל. לי אישית קשה מאוד להרגיש קרבה אליה, גם
אם אני אנסה היא עדיין תעשה משהו שידחה אותי או יגרום לי לחשוב. זה מבלבל
אותי. אני לא מבין מה אני עושה ולמה אני באמת צריך את זה.
משהו מעבר לכך. מה אם אני צודק? מה אם אנחנו באמת דומים? אני באמת כזה? לא
הייתי רוצה. היו פעמים שחשבתי מה היה קורה אם הייתי פוגש אדם שהוא בעצם
אני... מישהו שהוא העתק מדויק שלי מבחינה אישיותית. הייתי מחבב אותו? ממש
לא נראה לי. בעצם זה דיי הפוך, כמו במקרה שלה, ובמקרים אחרים דווקא האנשים
שהיו יותר דומים לי בתכונות או דברים אחרים, מאוד התקשתי לחבב אותם.
בעצם אני דיי עייף כרגע ואני רושם הרבה שטויות, יש לי מחר מבחן (אחד מיני
רבים בזמן הקרוב) ויש לי עוד דברים לעשות. כמה שאני לא ארצה יום אחד ללכת
לישון מוקדם יותר זה אף פעם לא יוצא לפועל.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
