http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362Every gun makes its own tuneheCopyright 2026 Amnesiac. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12776916<div align="right" dir="rtl">בתכלס, אני כבר לא עומד בקצב של מה שמתרחש ומשתנה בחיים שלי והיכולת שלי לכתוב בבלוג. אני גם פחות מרגיש בזה צורך. חשבתי על זה, כל מה שיש פה כבר כל כך לא רלוונטי... הכל משתנה. הסוף של הבלוג הזה כנראה הגיע, כי אני לא מרגיש יותר צורך בו. זה פחות דרמטי ומרגש מאשר שחשבתי שזה יהיה, אבל ככה זה. הבלוג יסתיים פה. סביר להניח שבאיזו נקודת זמן יפתח בלוג חדש שלי, דף חלק, שם הכל יתחיל מהתחלה, וכל מה שפה ישאר כזיכרון שאני אחזור אליו מידי פעם.</div>Sat, 01 Oct 2011 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12776916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12776916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12711520<div align="right" dir="rtl">ריקבון. לפעמים זה מה שאני מרגיש, למשל עכשיו. אני מרגיש את זה הרבה בסופי שבוע, כאילו שהחיים האזרחיים שלי קצת חסרי טעם, אין בהם משהו טוב באמת. יש תמיד את הרצון הזה לצאת הביתה אבל כבר מזמן הרצון הזה מתבסס על פשוט לנוח באווירה ביתית ולראות את חברה שלי, וגם זה כבר לא מגוון. אני כל כך מקווה שהיציאה שלי לקצונה לא נשענת על זה, אחרת זה ממש טיפשי, הסיבה המגוחכת הזאת של "מפחד מהשחרור" (למרות שהוא כל כך רחוק ממני) נשמעת פתאום קצת הגיונית. כן, זה יכול להיות... שום דבר בכלל לא מצפה לי שם בחוץ, אותו ריקבון שמספיק לי יום וחצי בבית כדי להרגיש אותו. הספיק לי שבוע בקורס כדי לקלוט כמה דברים, כמה דברים שם גרמו לי להבין קצת יותר את המשמעות של יציאה לקצונה, זה דיי טוב. מצד שני אני דיי מתאר מה מצפה לי, וגם השיבוץ האפשרי שלי, כמעת כל אפשרות לא נראת לי טובה. לא יודע, כל כך הרבה דברים בתוך הראש. אומנם הצלחתי להתקבל, למרות החששות החברתיים שלי, אבל אני עדיין כל הזמן מונע על ידי רגשות נחיתות. משהו, שאני לא מצליח לשים עליו אצבע, גורם לי כבר חודשיים להסתובב עם התחושה הנוראית הזאת שאני פשוט גרוע בכל מה שאני עושה, אעש</div>Sat, 27 Aug 2011 19:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12711520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12711520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12682959<div align="right" dir="rtl">אני לא יודע ממה להתחיל. באמת כל כך הרבה עובר לי בראש. אני חושב שאני אגיע ישר לנקודה של כל זה, למחשבה הסופית שאליה אני בכל דרך, מכל דבר שבו אני נתקל וגורם לי לתהות "למה?!", אני פשוט לא מבין מה אני עושה עם החיים שלי. אני יוצא לקצונה, תהליך שכבר בהכנה אליו אני מתחיל לחשוב שמשהו פה לא בסדר... בוחנים אותי ומודדים אותי בדברים שאני לא מסכים איתם, ואני בניגוד לאנשים לא מוכן להיות צבוע ברמה כזאת בשביל זה... לא שווה את זה. לקבל ביקורת שלילית, לקבל לפנים את העובדה שאני אחד האנשים בעלי הציון היותר נמוך במדד החברתי... זה כל כך מוריד לי את החשק והמוטיבציה, הידע שכבר עוד לפני שהתחלתי גורלי להיות בינוני ומטה, ואני לא יכול גם אם לא חשבתי על להצטיין בזה (ומה לעשות, אני כן חשבתי על זה), עדיין הידיעה מראש שאני הולך למשהו שבו הסיכוי שלי להצליח כבר נמוך לא מעורר בי הרבה מוטיבציה. הידיעה שתמיד ידעתי, שאני אדם שאיך להגדיר את זה, לא מהבולטים חברתית, עכשיו שכל פעם מכה לי בפנים, בכל הפעלה או דיון או כל דבר אחר שנעשה אני יודע שאני נמדד מהבחינה הזאת... וזה בלתי נסבל, אני חושב על עצמי מהצ</div>Sun, 14 Aug 2011 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12682959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12682959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12610835<div align="right" dir="rtl">מהות התפקיד שלי היא קבלת החלטות, ככה אומרים. בתפקיד, ככה אומרים, אני גם דיי טוב. אני בספק. אבל זה לא הנושא, הבעיה היא שבזמן האחרון אני לא בטוח בכלום, אני לא בטוח בשום דבר שאני עושה. כל ההחלטות שלי, נראות לא נכונות. מה שהחלטתי קודם ורציתי, עכשיו נראה כבר לא קשור ומרגיש לי שלא בא לי גם. אני לא יודע, לא מבין כלום. מה אני עושה עם החיים שלי?</div>Sat, 09 Jul 2011 21:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12610835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12610835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12566220<div align="right" dir="rtl">לפני שבוע אכלתיגלידה עם חברה שלי. ישנו ופתאום התחלנו לדבר על כל מיני אנשים שאנחנו מכירים, אנשים שעד לא מזמן למדו ביחד איתנו וראינו אותם על בסיס קבוע. חשבנו מה קרה עם כל אחד ואיפה הוא היום, כמה זמן לא ראינו אותם ועד כמה אנחנו שומרים על קשר. הבנו עד כמה זה שונה ממה שכל אחד מאיתנו קיווה שזה יהיה ברגע שכולם יתגייסו. למרות הכל, מה שלא יגידו או יקרה, אנחנו לבד. אנחנו עדיין בודדים בעולם הזה, מוקפים מידי פעם באנשים כאלו ואחרים שבכל מקרה יתחלפו ביום אחד באנשים אחרים. אני לא באמת יודע מה אני עושה, נכון? אני מאמין בדברי מסוימים ועושה בדיוק את ההפך ממה שלפעמים נראה לי נכון, או שזה פשוט נכון שאני חושש לפני התחלה חדשה?</div>Sat, 18 Jun 2011 21:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12566220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12566220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12534237<div align="right" dir="rtl">שוב זה קורה, שוב התחושה המגעילה הזאת, לבד. סופית, הבעיה היא לא באחרים, הבעיה היא בי, אני גורם לזה. אני גורם לאנשים להתרחק או לחלופין להתרחק ממני... לא לרצות להתחבר באמת. כי זה מי שאני. Don't look back into blackDon't let the memory of sound drag you downTo end as friends so painfulDon't look downShut it down</div>Sat, 04 Jun 2011 11:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12534237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12534237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12506285<div align="right" dir="rtl">יש את החלומות האלו, שאתה מתעורר, זוכר אותם או לפחות את מהותם באופן דיי ברור, וזה מלווה אותך למשך שארית היום. היום חלמתי חלום כזה. אני לא זוכר את הפרטים באמת, אני רק זוכר שפתאום שוב היה אותן, אני לא יודע באיזה הקשר בכלל. היינו אנחנו באיזה מקום. אני, שתיהן (ואולי אפילו מישהי שלישית) וגם חברה שלי אולי, ואולי היו שם עוד מלא אנשים. היינו באיזו מסגרת לא ברורה לי. זה הכל פרטים לא ידועים. אני זוכר רק מה בתכלס קרה. זה היה לילה, כל הלילה הזדיינתי עם אחת מהן ואז לקראת הבוקר ממש, היא כנראה כבר ישנה, קמתי והחלטתי שהגיע התור עם שניה, זאת שבאמת רציתי תמיד. אכשהו מצאתי אותה, ככה ממש מוקדם בבוקר, הלכנו לאנשהו, ישנו באיזה בית קפה או משהו כזה מוקדם בבוקר, דיברנו.חברהשלי הגיעה פתאום מאפשהו וגם הייתה שם עוד מישהי שאני לא זוכר והיא פתאום החליטה עלשות הכרות בין שתיהן ואחת מהן אמרה לה ששתיהן כבר מכירות. מה לעזאזל קורה פה. למה יש לי את הפלאשבקים האלו או מה שזה לא יהיה. אני באמת לא מבין, זה כל כך מטריד. החלום הזה, ולפני תקופה קצרה המפגש המוזר שהיה לנו, ואם רק זה... לפני שבוע דיפדפתי בבלוג ונתקלתי בפוסט מלפני</div>Sat, 21 May 2011 23:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12506285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12506285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12490012<div align="right" dir="rtl">קשה להסביר מה עובר עלי בימים האחרונים. בתכלס, אם לחשוב על זה, אין ממש סיבה בעולם שאני אהיה ככה בלי מצברוח או כוח לעשות משהו. אני בסופש ארוך בבית ואני לא עושה כלום כל הסופש, עכשיו אני פשוט בבית... ראיתי סרט. כן, משהו מטומטם נורא קרה לי ביומיים האחרונים בצבא שגרם לי להיות מאד מאוכזב, למרות שאני גם מודע לזה שאין לי סיבה באמת להיות ככה... אני יודע שאני מתפקד טוב ומגיע להישגים, בערך. למרות זאת, יש משהו אחר שגורם לי להיות ככה. משהו שכבר הרבה זמן מציק לי ואני מדחיק אותו כל פעם, זאת לא בעיה חדשה בכלל ואני מודע אליה, גם כתבתי עליה כבר כמה פעמים בעבר, אני דיי בטוח בזה. העניין הוא שאני מרגיש כל כך לבד. חשבתי על זה, וחוץ מחברה שלי, שיצא ככה שהיום דיברתי איתה פעם ראשונה ביומיים האחרונים, אין לי אף אחד. אפילו המצב בבית לא משהו. זה לא שאין לי חברים, יש ותמיד היו. זה אכשהו שבכל מסגרת, בכל מעגל חברתי שהייתי בו הי פעם, בחיים לא הצלחתי לרכוש חברים באמת, באמת כאלה שאני אסמוך עליהם תמיד בהכל, או לפחות (וזה מה שמצער יותר) כאלה שיעשו את אותו הדבר כלפי. עשיתי הרבה מאמצים וסבלתי מזה במשך שנים, ושנה שעברה ניסי</div>Fri, 13 May 2011 22:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12490012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12490012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12482000<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה פעמים ניסיתי לכתוב את הפוסט הזה, הרבה פעמים ויתרתי ומחקתי הכל. אחרי הכל קשה לחזור לכתוב ולגשר על פער כל כך גדול. לא כתבתי הרבה זמן, הכי הרבה זמן מאז שחזרתי לעדכן בבלוג לפני 3 וחצי שנים. במהלך כל התקופה הזאת קרו המון דברים, השתנתי והתבגרתי. אני לא אנסה אפילו לפרט מה קרה מאז ועד היום, במידה מסויימת זה יהיה בלתי אפשרי, אני חושב שזה גם לא נחוץ. אחד הדברים הפחות מעודדים בכל הסיפור, שלמרות כל מה שקרה וקורה והשתנה, אני יכול לחזור ולכתוב בבלוג מאותה נקודה... כאילו לא קרה כלום. היום, או מבחינה טכנית זה כבר אתמול, היה יום הזיכרון. בפעם הראשונה לחזור לבית הספר על מדים. זה היה דיי מגניב, לא הטקס, שהיה גרוע כהרגלו, אלא לראות הרבה אנשים שלא ראיתי או תקשרתי איתם המון זמן ועוד על מדים. הכל היה טוב ויפה. נגמר הטקס, חזרו לראות כל מיני אנשים מוכרים... וראיתי גם אותן. השאלה עכשיו מי הן? נכון? טוב לכל הקוראים הרבים והאנונימיים של הבלוג יכולים לחזור אחורה בזמן לפברואר-מרץ 2010, תקופה מדהימה. בקצרה בחורה אחת הטרידה אותי מאד בהאם בא לה או לא וגרמה לי לחשוב על זה בעצמי, וג</div>Tue, 10 May 2011 01:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12482000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12482000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12292415<div align="right" dir="rtl">קרה משהו רע. משהו שלא היה אמור לקרות וקרה בגלל משהו טפשי מאד, באמת סוג של התערבות חיצונית מיותרת. וכן, זה קשור לבלוג הזה. כך או כך זה היה צריך לקרות באופן כלשהו, חלק מה"מלחמה" שכתבתי עליה מוקדם יותר. בכל אופן, זה עדיין קשור לבלוג הזה אז אני חושב שאני אפסיק לכתוב למשך זמן לא ידוע (יכול להיות שממש קצר) בבלוג הזה, אני צריך לבחון את הכל לאורן זמן מסויים ולהביט על כל זה לאחור לאחר שחשבתי על זה. אני גם מתחיל לעבוד באמת ברצינות רק עכשיו בצבא, השבוע הזה יהיה הראשון מבין רבים שבו אני אתן את כולי למען אחרים, אבל גם על זה... מתישהו בפעם אחרת, אם בכלל.</div>Fri, 28 Jan 2011 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Amnesiac)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529362&blogcode=12292415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529362&blog=12292415