היום בבוקר כשיצאתי מהבית החלטתי הפעם לרדת למטה במעלית. במעלית כבר היה שכן, מהקומה השמינית. אני שמעתי על השכן הזה כבר ממזמן כשהיו לנו שכנים שהיינו איתם ביחסים טובים שהתגררו מעליו. הם סיפרו לנו עליו כל מיני סיפורים מרתקים על איך שהוא התעצבן מכל רעש קטן שהם השמיעו ואיך שהם רבו איתו. בנוסף לתחושה של בן אדם טיפה מוזר כאשר אתה רואה אותו וזה שהוא חי לבד למרות גילו המתקדם יחסית זה גרם לי לחשוב שהוא טיפה משוגע. לכל זאת אין שום קשר להמשך, פשוט ציינתי את זה. הייתי נתקל בו לפעמים בחוץ או במעלית, אף פעם לא החלפנו מילה או משהו.
היום בבוקר כשנכנסתי למעלית היה את הדממה הזאת כשמחכים שהמעלית כבר תגיע למטה כאשר אתה משתדל לא לפגוש את מבטו של האחר. הוא הפתיע אותי ושאל לאיזה צד של הבניין פונים החלונות בדירה שלי. עניתי לו והוא הוסיף בשאלה "איפה הבוקר טוב?" או משהו כזה. התחיל לומר שצריך לומר בוקר טוב. אני ממש נגד זה, בעיקר כי זה מביך מאוד כאשר סתם מישהו שאתה לא מכיר מנסה לחנך אותך על סמך כלום. לא ידעתי מה לענות לו, הוא חייך ואמר שצריך לחייך בבוקר. עניתי לו משהו ואחרי זה המעלית הגיעה וכל אחד הלך לדרכו.
זה עשה תחושה רעה. באמת הייתי צריך לומר לו בוקר טוב או משהו, אבל בכל הפעמים המעטות הקודמות שפגשתי אותו הוא לא אמר מילה. זאת מן פורמליות מוזרה כזאת שלא תמיד בא לך לקיים אותה.

אחר הצהריים התקשרתי גם לסבא וסבתא. ראיתי שנוסף לי כסף בחשבון בנק והבנתי שהם הוסיפו. התקשרתי בעיקרון לומר "תודה" למרות שממש לא בא לי לדבר איתם או לומר תודה. כל הסיפור איתם לא הכי נעים לי. אני לא מרגיש ואף פעם לא הרגשתי יותר מידי רגשות קרבה למשפחה מצד האבא. זה עוד יותר לא נעים שעכשיו, כאשר הנכדים שתמיד חיו קרוב עליהם כבר לא שם היחיד שעוד נשאר בסביבה זה אני, זה שתמיד היה בעדיפות שלישית. השיחות לא מתקדמות יותר מידי ואני תמיד מדבר עם הסבא. היום קרה מקרה נדיר והסבתא ענתה, היא שאלה איך אני ומיהרה למסור את זה לסבא... ממש דיקטטורה. אמרתי מן תודה ודיברנו עוד קצת והשיחה הסתיימה. שנייה לפני שהשיחה נותקה שמעתי את סבתא שלי שואלת את סבא "הוא התקשר לומר תודה עבור הכסף?".

זה לא שאני טוען שהיה בכך משהו שלילי, אבל זה גרם לכל זה להרגיש עוד יותר לא בסדר... לא נוח. יש כל כך הרבה פורמליות בדברים מהסוג הזה. אם ככה וככה צריך לעשות משהו אחר. אני צריך להודות להם למרות שלא באמת אכפת לי. אני צריך לחייך לשכן המטורף ולומר לו בוקר טוב גם אם הוא גורם לי להרגיש לא בנוח וגם אם במקרה הבוקר הזה ממש לא טוב. אלה דוגמאות ספציפיות אבל אפשר לומר את זה על המון תחומים בחיים. יש בזה משהו מזוייף, משהו שגורם לך להרגיש לא שלם עם זה. אני לא יכול לשנות את זה, או שאולי אני כן אבל אני לא אנסה. זה צריך להשאר ככה, כי זה בסדר.

"Why do you not judge for yourselves what is right?"

Jesus