ANOTHER BRICK IN THE WALL

גלר והדובון\ Ofailius

פעם אחת היה ילד ושמו היה גלר. ביום הולדתו השביעי של גלר הביאו לו דובון. כמו שהוא תמיד רצה. בהתחלה הוא שיחק עם הדובון. וראה שזה כיף יותר ממה שהוא חושב.

הוא בילה עם הדובון שעות. הוא סיפר לו את כל הסודות שלו. הוא שיחק איתו. והוא חיבק אותו, הכי הוא אהב לחבק אותו.

יום אחד אחרי כמה זמן הוא ראה שיש לדובון קרע קטן, הוא חיבק אותו והקרע גדל. גלר היה עצוב. הוא ידע שרק בגלל כל החיבוקים שלו הדובון נקרע. הקרעים נפערו גם בליבו.

הוא הלך לאימא שלו שתעזור לו לתקן את הקרעים. אבל היא אמרה שרק חייט מקצועי יכול לתקן כזה קרע. הוא לא רצה ללכת לחייט הוא לא רצה שידקרו אותו עם מחטים.

הדובי נשאר רק זכרון ישן. ומדי פעם גלר עוצר ליד המדף שעליו מונח הדובון מעלה זכרונות.

לפעמים מעלה חיוך.

ולפעמים יורדת דמעה.

שיחה שהייתה לי עם סבא שלי אתמול. סבא שלי הוא לא בנאדם ממש חכם הוא די חכם אבל יש לו חוכמת חיים

אני:"סבא אתה מאמין באלוהים?"

סבא:"לא."

אני:"למה אתה לא מאמין?"

סבא:"קשה לי להאמין במישהו שרוצה שכל הזמן ישבחו אותו."