http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151All in all you're just another brick in the wall.heCopyright 2026 LoudreaD. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10503846<div align="right" dir="rtl">בערב האחרון למדתי מי חבר. ומי לא. ובואו נגיד, שהכי ברצינות בעולם יש אנשים שיש להם מזל שהם חיים היום. זהו אני סוגר תבלוג. המטרה של הבלוג הזה זה פשוט לספר לפרוק מדיפעם ובעיקר לתת במה לדברים שאני עושה. המטרה הכללית זה כמה שיותר כניסות כמה שיותר תגובות כמה שיותר חיים. אבל מה שלא לקחתי בחשבון זה אנשים שאני לא מעוניין שיראו את הבלוג. אני יודע על כולם. וזה מביא אותי למצב שאני צריך לצנזר את עצמי בבלוג שלי. המקום היחידי שמותר לי להגיד הכל בלי צנזורה. ואני לא אוהב את זה. אז להתראות. היה טוב. וטוב שיהיה. עריכה: לכל מי שלא הבין. איןלסגירה של הבלוגשום קשר למה שקרה אתמול. </div>Fri, 06 Feb 2009 16:50:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10503846http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10503846http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10475073<div align="right" dir="rtl">בטח ציפיתם שאני יעשה פוסט על המסע ישראלי. אז התחלתי לעשות פוסט. ומה שקרה זה שישבתי שעה וחצי בשביל להעביר תמונות שגם ככה. היו בפייסבוק. ואז אמרתי לעצמי. ובשעה וחצי האלה כיסיתי רק חצי טיול. למה? למה אני צריך לעשות את זה. אם הם רוצים לראות שיראו בפייסבוק במילא מי שנכנס לפה זה לרוב חברים. אז סתם למי שעוד לא שמע. מסע ישראלי היה ענק הטיול הכי טוב שהיה לי אי פעם. ולנושא אחר הייתי חולה בערך מיום שני. ואני עדיין קצת חולה. אובחנתי בתור שפוע (חולה שפעת) ועכשיו זה יותר בגדר הצטננות. כרגע לידי ניצב לו הר של טישוים מקובצ'צ'ים היטב (איזה מילה טובה זאת מקובצ'ץ,) עם פרס בפנים. ולנושא אחר אתמול היה ערב אקוסטי. היה ממש יפה. הגענו (אניורותם)לשם עם טל דניאלי (המדריך הרכבים שלנו). היה יפה גל גולני ניגן בלדה בג'י מינור של שופן. ועשה עבודה מעולה. אני מעריך מאוד את הבנאדם. ובכלל היה נחמד. חזרנו עם טל דניאלי הביתה הוא בא להוריד אותי בבית. אז הוא ניכנס באין כניסה ואז נכנס בתוך של מישהו שגר לידי עשה סיבוב ואז חזר יענו לנסוע בכיוון התנועה. אה ואייל (המדריך הרכבים) הכי סטלן שיש XDD. ולנושא שלשמו ה</div>Fri, 30 Jan 2009 10:17:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10475073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10475073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10425123<div align="right" dir="rtl">היום אני וכץ התכנסנו למען יצירת המופת "קקי". כמובן שכץ חשב על הרעיון הדבילי במיוחד. מצטער מראש על העצלנות. כץ דרדר אותי. (הצפייה באחריותכם בלבד) http://www.youtube.com/v/KlyBHOoO8eo ושיר חדש אלקטרוני\פסיכדלי. מה לעשות שאין לי גישה לכלי נגינה אמיתיים במחשב. ומוזיקה אלקטרונית זה אחלה אה ויש ניקניים חדש TotalosT. ובדרך כלל בא עם זה גם עיצוב חדש וכאלה. Prepre for launch in three, two, o-o-o-o-one http://www.youtube.com/watch?v=j6U8MvrdOVE יום ראשון מסע ישראליייייי בליאט. יהיה צחוקים תבואו.</div>Fri, 16 Jan 2009 23:17:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10425123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10425123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10416062<div align="right" dir="rtl">שתי הסיפורים שאני עומד לכתוב ממש עכשיו קרו לי ביומיים האחרונים. הם די מפליאים כל אחד בדרכו שלו: ובכן לפי הסדר הכרונולוגי נתחיל מהסיפור היותר "ישן". אני הולך לבצפר עם כץ כמו כל יום. עוברים דרך האזור של הגן שעשועים של המגלשות הכתומות. (למי שמכיר) ואז אני מוצא ככה סתם על הרצפה 50 שקל! שזרוקים ברחוב (אני רוצה להבהיר משהו אפעם לא מצאתי סכום של יותר מ-10 שקל ברחוב!). חשבתי לעצמי: וואי עם ככה היום התחיל מי יודע מי עוד יקרה היום?. הגעתי לבצפר עשיתי את המבחן בהיסטוריה ככה. הלך טוב. אמרתי לעצמי וואי איזה יום סבבה. יצאתי החוצה מהמבחן. וראיתי את גיא בחוץ. דיברתי איתו על המבחן. ואז זה היה ככה (אחחח אני מת על הדו שיח XD) גיא:"אל תשאל היום על הבוקר איבדתי 50 שקל" איך ששמעתי 50 שקל נפתחו לי העיניים. אני:"מתי?" גיא:"היום בבוקר!" אני:"רגע הלכת מבית זית או מהמגלשות הכתומות?" גיא:"מהמגלשות" הייתי די בשוק שאותה שנייה אני:"קח הנה ה50 שקל שלך" גיא היה בשוק XD שסיפרתי את זה לאמא שלי היא אמרה:" אחח איזה חינוך נתנו לך" אכן סיפור די מדהים. נ.ב. רציתי להגיד עוד משהו. שהתכוננתי למבחן בהיס</div>Wed, 14 Jan 2009 16:45:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10416062http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10416062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10396669<div align="right" dir="rtl">אני אומר לכם עם קצת רצון הכל מסתדר, מצבי ביום חמישי בערב היה כזה, באסה כללית שלא יוצאים לשום מקום. פתאום אמא שלי חוזרת הביתה. אני:"אמא איפה היית?" אמא:"הסעתי את אח שלך לחוגלה" אני:"חבל שלא אמרת, רצינו ללכת לעולש" אמא:"אה טוב אז יסיע אותך אני (בתדהמה):"באמת!?" אמא:"כן." נסענו(אני ורותם)ככה בכיף שלנו למיצי... אנחנו יושבים שם בחוץ בקור. והיא ואור לא נתנו לנו להיכנס כי הם היו באמצע מקלחת. אז חיכינו להם כמו ילדים טובים בחוץ. ואז סתם ישבנו בחוץ הרצנו צחוקים. מתנתניה בא. ואז נכנסו הביתה ראינו זהירות, פורנו! (שחר חסון המלך!). ואז כמה פרקים של סאות'פארק. ואז אפקט הפרפר שזה סרט בנזונה ובגלל שראיתי רק חצי ממנ עד אז.. רקעכשיו הבנתי כמה שלא הבנתי את הסרט נכון עד אותו יום XDD אני היחידי שנשאר ער~. בסוך הסרט כולם התעוררוואז ראינו שנות השבעים XD (שעדיין יש את זה בVOD) קיצר היה צחוקים ונשארתי ער כל הלילה. ואז היינו בדילמה איך נחזור הביתה לאור המצב שמתן כבר לא היה.אז קבענו שנחזור באוטובוס. התחלנו ללכת לתחנה והיינו באיחור ונראה שלא יהיה סיכוי שנגיע לשם בזמן. עצרנו טרמפ (שבכללי היה מכוו</div>Fri, 09 Jan 2009 08:45:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10396669http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10396669http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10379631<div align="right" dir="rtl">לכל החבר'ה שסוגדים לצ'אק נוריס ומעריצים אותו. יש לי סירטון של ברוס לי מכסח את ה-אלוהים שלכם מכות. אישית ראיתי את כל הסרטון. אבל משעמם לכם אתם יכולים להעביר קדימה לראות שמכסחים את צ'אק. לאור העובדה שלחלק מהאנשים זה עובד ולחלק לא. שמתי קישורים (זהירות מסך גדול) http://www.youtube.com/v/JLO1YIWQuXE שיר על בירה.. שתומיק שלח לי XDD http://www.youtube.com/v/O-jOEAufDQ4 וכמובן אבא-קרירשאף פעם לא מאכזב! עם הגירסא העברית לטוקסיסיטי http://www.youtube.com/v/z20d0-gbie8 <P a</div>Sun, 04 Jan 2009 18:35:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10379631http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10379631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10374100<div align="right" dir="rtl">אז אתמול הייתה הימולדת של ביטון. הכל התחיל כאשר נסענו לשם עם רותם. הגענו לביטון עוד לאהיו אנשים. התחילו להגיע אנשים, פגשתי שם את טל (כפרע עליו) פגשנו עוד אנשים סתם הסתובבנו עשינו כמה פוגואים מעפנים. פוגואים למזרחית. הרמנו את ביטון על הכיסא. קיצר היה נחמד. אחרי זה ההורים שלו באו. אז הלכנו. הלכנו לשתות, המצב היה כזה או שאני נשאר לשתות ואלוהים יודע איך אני יחזור הביתה. או שאני חוזר עם תומר. החלטתי לזרום ולהישאר. נשארתי שם. ולביטון כבר לא היה כוח לאסוף מאנשים כסף לוודקה. אז כינסנו את כולם באיזה גן שעשועים ועזרתי לאסוף כספים היה לנו איזה מאה שקל. ואז הלכנו באוטו של סנטה (הגבר) ל SOGOOD לקחת כסף מעוד כמה אנשים. כמובן שהם לא רציניים וקנו לבד איזה קגלוביץ' מעפנה. אחרי זה נסענו לתנובות (לא נתיבות XDD) קנינו שם חורטיצה קטן וחורטיצה גדול ובקבוק אשכוליות (לפי ההמלצה של יצחקי) ועם קצת עזרה כספית של ישי. היה לנו בול מספיק כסף. קנינו חזרנו חזרה לגן החדש (נו הגן הפסיכדלי ההוא) שתינו קצת באוטו ואז שתינו שם עם כל מי ששילם ביטון ואני שתינו די הרבה שם. איזה כוס גדולה אחת של וודקה נקי במצטבר. נ.ב.</div>Sat, 03 Jan 2009 13:37:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10374100http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10374100http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10362484<div align="right" dir="rtl">סיכום 2009 היה לי כל כך הרבה. אני פשוט עכשיו הולך לכתוב אסוציאטיבית כל דבר שמזכיר לי את 2008 להקה. אהבה נכזבת. אלכוהול. חברים. צחוקים!!. עייפות. לימודים. בגרויות. הצלחות. כשלונות. קושי. שינויים. מוזיקה והרבה. געגועים. שמחה. עצב. וואי זאת הייתה שנה אחת הטובות. שנה שבהחלט השפיעה רבות על חיי ועל האישיות שלי. מבן-אדם, די מדוכא ועצוב. שהסיסמא שלו לחיים הייתה עם זה קשה זה לא שווה את המאמץ. לבן אדם פחות מדוכא ועצוב. ויותר שמח. שנילחם עד הסוף. גם שנראה שאין סיכוי. מקווה שהשנה הבאה תביא איתה שינויים. והרבה פוריות יצירתית. ושיהיה סבבה. כן פוסט מפגר אני יודע. עריכה: סטטיסטיקות החודש כניסות החודש נכון לעכשיו- 459 וכניסות בכללי 2207. אחלה חודש.</div>Wed, 31 Dec 2008 20:47:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10362484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10362484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10352936<div align="right" dir="rtl">ובכן זה היה חופש מעניין ביותר. מכמה בחינות קודם כל- מהבחינה המוזיקלית: שתי הופעות: חימום של התקווה 6. (וגם ההופעה עצמה של התקווה 6), והופעת פתיחת מועדון של בת-חפר. התחלתי ללמוד עם המורה החדש. וחרשתי על הפסנתר, ממש הרבה בחופש ניגנתי לדעתי שעתיים כל יום. לפחות. קניתי מיתרים חדשים לגיטרה, ששכבה לה בערך חצי שנה חסרת מיתר וזה היה מבאס טילים לנגן בה. ועכשיו עד שקניתי מיתרים אחות שלי הקטנה (מאוד) קרעה אותם (היום). צ'יקן אינוונדר: כשאתה מנגן בעיקר בפסנתר, שזה אתגר מנטלילכל דבר. המוח שלך משנהתפיסה. אני מרגיש שהמוח שלי שינה תפיסה. אם זה היה עד עכשיו קשה אז מוותרים. זה נהיה קשה אז נלחמים! פשוט כל מה שעשיתי בחופש היה או לנגן או צ'יקן אינוונדר. פשוט חרשתי על זה וסיימתי את המשחקבקל, ובבינוני. ובדרך ללסיים את הקשה. אבל לא כמוכם אני משחק בלי צ'יטים. כי בחיים האמיתיים אין צ'יטים. וגם עשיתי ריצה בשישי, עם ברסי וגיא. שאפילו שגיא רץ כבר חודשיים וברסי, טוב, בכושר קרבי. רצתיבקצב שלהם ותאמת גם לא היה לי קשה כל כך. אבל גם שם נלחמתי. מהבחינה הלימודית: די התכחשתי ללימודים עד היום.אז היום, ככה</div>Mon, 29 Dec 2008 17:38:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10352936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10352936http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10333456<div align="right" dir="rtl">אני אומר לכם. לפעמים קשה להאמין, אבל הכל מסתדר, פתאום זה בא ממקום של ציפת. בדיוק שבוע אחרי הפוסט הזה. שנייה שנייה שנייה נתחיל מהתחלה. שנה שעברה דיברתי עם מתן (מי') במסנ על מוזיקה וכאלה ואז הוא שלח לי תמייספייס של הלהקה של המורה שלו, EDGEND, שמעתי ומעוד התהבתי מהקלידים שם. ושאלתי עם הקלידן שלהם מלמד. (למרות שהיה לי מורה באותו זמן) מתן אמר שהוא יברר וחזר עם תשובה שלילית. לפני שבוע בערך מתן בא אליי בבצפר ואמר לי שהקלידן הנ"ל התחיל ללמד, היה לי קשה להאמין כמה שזה התאים. בול. (מגה-בול XD) השגתי את המספר של אותו קלידן, ששמו בישראל הוא דוד. וקבעתי איתו שיעור. שהיה אתמול. אני יספר קצת על השיעור. הגעתי לביתו שנמצא באמץ, הוא לקח אותי לכמו מין בית כזה קטן שנמצא מחוץ לבית הגדול. בגלל שהוארק השתחרר מהצבא וזה, אז אין לו ממש בית משלו. אז בבית הקטן. זה כמו חדר כזה אקוסטי. עם שני פסנתרים. וסינטי מגה-סוס כזה ומחשב. ישבנו דיברנו קבענו מטרות קבענו ציפיות. השמיע לי כמה דברים שלו. נתן לי אפילו לנגן קצת על הסינטי הממש סוס שלו. קיצר הוא ממש טוב. הוא לא טוב מבחינת טכניקה כמו המורה הקודמת שלי. אבל הוא</div>Thu, 25 Dec 2008 13:22:00 +0200Ofailius@gmail.com (LoudreaD)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=529151&blogcode=10333456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=529151&blog=10333456