"היא יושבת בעולם שכולו שחור ורק נזכרת בעצב על אותם ימים ורודים,ימים של אור."
הילד הזה שאני הכרתי,היה הילד הכי מקסים בעולם,היחידי שהעלה חיוך על הפנים שלי.
הילד הזה שאני הכרתי,היה שולח לי SMSים.אני "אוהב" אותך היית אומר..
הילד הזה שאני הכרתי,היה תמיד פה כשעשיתי הכל בשביל הקשר שלנו.
הילד הזה שאני הכרתי,תמיד היה פה בשבילי,שכולם נעלמו להם..
הילד הזה שאני הכרתי,תפס אותי כל כך חזק,שגם שרבנו לא התנתקתי ממנו.כי לא יכלתי.
הילד הזה שאני הכרתי,גרם לי להתאהב בו,גם אחרי שנשבעתי שזה לא ייקרה.
הילד הזה שאני הכרתי,היה ילד מקסים.אמיתי,לא ילד פוזה.
הילד הזה שאני הכרתי,לא היה נגרר בשביל 'פוזה',היה נשאר בשלו,כי זה הוא,ולא יישנו אותו.
הילד הזה שאני הכרתי,נעלם.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא יעלה לי חיוך על הפנים.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא ישלח לי SMSים.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא יעשה כלום לקשר שלנו.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא יהיה פה בשבילי שכולם ייעלמו.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא יתפוס אותי ככה שאני לא יוכל להתנתק ממנו.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא יגרום לי להתאהב בו,למרות שנשבעתי שזה לא יקרה.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא ילד מקסים,וגם לא אמיתי,הוא אותו ילד פוזה שהוא כל כך שנא.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא נשאר נאמן לעצמו,לעקרונות שלו.הוא התשנה בגלל אחרים.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא מי שאני הכרתי.
הילד הזה שאני הכרתי,כבר לא מעניין כמו פעם.
זה לא שהכל נעלם,זה פשוט שקשה לי לקלוט שזה עדיין אתה.
זה לא שאתה לא אתה,פשוט השתנית.
אני מקווה בשבילך,שתוכל לחזור לעצמך.להוציא את החרא מהחיים שלך,
[למרות שאתה טוען זה כבר חלק ממך].
אני מקווה בשבילך,שאתה תוכל לחזור להיות מי שהיית תמיד,הילד שכל כך אהבתי.
אני מקווה בשבילך,שהאנשים שתגלה שבאמת חשובים לך,יהיו שם עדיין.למרות הכל.
אני מקווה בשבילך,שתתעורר והכל יחזור לקדמותו.ולא יהיה מאוחר יותר.
אני יודעת,שבאיזשהו מקום זה אתה.אבל אתה מעדיף להישאר ככה.פוזה.נוח לך.
כשיוצא לך לדבר עם עצמך,תמסור לההוא,הישן,שעדיין שם בפנים עמוק,שאני מתגעגעת.מאוד.
O.S
בבלוג זה
בכל הבלוגים
