http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681good girl gone badheCopyright 2026 o.k. , i am just a littel girl after all... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8818497<div align="right" dir="rtl">למטה | | | V</div>Sat, 15 Mar 2008 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8818497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8818497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8815015<div align="right" dir="rtl">אחרי שלא ממש היו תגובות בפעמים האחרונות שכתבתי התייאשתי. עכשיו שאין לי כבר ברירה אני חוזרת לפה מקווה ליחס יותר הוגן הפעם. זה לא שאני לא מודעת למצב בארץ. אפשר לומר שאני מודעת מאוד אפילו. אצלי בבית נוהגים לקרוא עיתונים כהרגל.כל בוקר. אז אי אפשר להגיד שאני אטומה. אבל לא באתי לדבר על זה. כמו שהזכרתי אני בת למשפחה מיוחסת. משפחה ידועה בברנז'ה. אבי הוא בעליה של חברה מצליחה. הילדות שלי באמת ילדות ורודה כמו שכל ילדת נסיכות שכזו חייה. תמיד הוקפתי באנשים שלימדו,שעזרו,שעשו למעני... ובמעבר חד - עכשיו. תקופה מוזרה שכזו.ובודדה.מאוד. לא מבחינה חברתית. כל אחד מבני משפחתי המונה 7 נפשות עסוק בענייניו, ואני,הקטנה שבחבורה לא מעניינת אף אחד. ואז זה קרה. יצאתי לבר הקבוע שלי,כשגרת חיי בימי שישי ופגשתי בחור. התאהבתי בו עד עמקי נשמתי. בכלל לא עניין אותי איך קוראים לו. דיברנו ודיברנו ודיברנו והרגשתי כימיה מטורפת. ידעתי שקוראים לו דן. עברו שבועיים שבהם דיברנו בכל אמצעי. ביום שבת שעבר,נפגשנו בבוקר בים. הוא עם חבריו ואני עם חברותיי. היה באמת כייף. עד לנקודה שבה שמעתי מה שם המשפחה שלו. בא</div>Sat, 15 Mar 2008 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8815015http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8815015http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8550801<div align="right" dir="rtl">אני חושבת, שפעם ראשונה בחיים שלי, אני מרגישה כל כך מבולבלת, ואם חשבתי שפעמים קודמות היו הרגשה של בלבול, כנראה שאני באמת צריכה להתנסות ביותר דברים. אני יושבת פה וכותבת, וכל משפט נכתב אולי דקה אחרי קודמו, המחשבות שלי פשוט מתעופפות להן בכל רגע. לפעמים, אני מרגישה שאני חייבת לערב אנשים עם מה שקורה לי, ופשוט מתחרטת על זה. ממש כמו ריאלטי, צריך לחדש דברים, אחרת אתה כבר משעמם אותם, ככה לפחות אני מרגישה. שכל דבר שאני אגיד פשוט לא יעניין אף אחד, אין טעם בכלל להתחיל לספר. יש כזו קרירות מהצד השני, עד שאני חושבת שרק לצד השני צריך להקשיב, לפחות אני ארגיש שאני לא עושה אותו הדבר לאחרים. כמה שטוב לי, יש את הרגעים שככה גם רע לי. אני מנסה לשנות משהו שאני לא באמת יכולה, אותי. אני אף פעם לא הרגשתי אמיתית לחלוטין שאני מדברת עם מישהו. תמיד היה את הצד הקטן, שרק מנסה לרצות מישהו, בדרכים שבכלל לא שלו, או בדרכים שלא רצה שיהיה בהם. היי,זה שאני בלונדינית לא אומר שלא צריך לייחס חשיבות לדבריי נכון? זה שאני נראית 'סנובית' לא אומר שאני לא בת אדם. זו רק אני מרגישה שאם אני לא יחדש,ישתנה,וימציא את עצמי מ</div>Sat, 02 Feb 2008 00:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8550801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8550801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8550748<div align="right" dir="rtl">הוו.. אז קבלתי תעודות היום. אתם מכירים את זה שמקבלים תעודות, והשקעתם את הכל, אבל בכל זאת מתאכזבים? אז זה בדיוק מה שהיה לי... עברו עליי דברים קשים במחצית הזו, אבל השקעתי.. אני יודעת שזה לא נשמע טוב, אבל 85 ? ההורים שלי כל כך יתאכזבו בע &gt;&lt; זה רק ההורים שלי שמתאכזבים מציונים כאלו? יאלללה, מתארגנת ויוצאת.. שבת שלום.</div>Sat, 02 Feb 2008 00:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8550748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8550748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8533301<div align="right" dir="rtl"> "היא יושבת בעולם שכולו שחור ורק נזכרת בעצב על אותם ימים ורודים,ימים של אור." הילד הזה שאני הכרתי,היה הילד הכי מקסים בעולם,היחידי שהעלה חיוך על הפנים שלי.הילד הזה שאני הכרתי,היה שולח לי SMSים.אני "אוהב" אותך היית אומר..הילד הזה שאני הכרתי,היה תמיד פה כשעשיתי הכל בשביל הקשר שלנו.הילד הזה שאני הכרתי,תמיד היה פה בשבילי,שכולם נעלמו להם..הילד הזה שאני הכרתי,תפס אותי כל כך חזק,שגם שרבנו לא התנתקתי ממנו.כי לא יכלתי.הילד הזה שאני הכרתי,גרם לי להתאהב בו,גם אחרי שנשבעתי שזה לא ייקרה.הילד הזה שאני הכרתי,היה ילד מקסים.אמיתי,לא ילד פוזה. <P class=MsoNormal dir=r</div>Wed, 30 Jan 2008 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8533301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8533301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8528546<div align="right" dir="rtl">אם היו מבקשים ממכם לתאר מהי בגידה,מה הייתם אומרים? איך הייתם מתארים הרגשה של רמאות,שקרים,מזימות – אפילו התיאור הכי גדול,יהיה כושל. שום תחושה,לא תחליף את החוויה על הבשר.שום דבר לא יוכל לתאר את התחושה הזוועתית הזו.הרגשה שכל העצבים עוברים לי בכל פינה בגוף ואז משתקים אותו ואז שוב מתרכזים במקום. כשמגלים בגידה שכזו,הצעדים כבר איטיים וכל צעד קשה.כשמגלים בגידה שכזו,הציפורים כבר לא מצייצות בכלל,גם לא מרחוק<SPAN dir=ltr</div>Tue, 29 Jan 2008 22:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8528546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8528546http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8528488<div align="right" dir="rtl">ממ.. אז זה הקטע המביך שבו אני אמורה לספר על עצמי ? ... מי אני וכל מיני כאלו ? אוקי, אני ילדה רגילה בדיוק כמו כולכם. אני ממש נמצאת עכשיו במן תקופה שהורים ובעלי מקצוע אוהבים לכנות "גיל ההתבגרות","גיל הטיפש-עשרה" וכיוצא בזה. גדלתי במשפחה "מקושרת" אפשר לומר. את חיי הצעירים ביליתי בקוקטלים לכבוד פרמיירות וכאלה.. "לא כל הנוצץ זהב" מה שנראה זוהר מבחוץ לעיתים, מבפנים די עכור ומלוכלך.. בשנות ביה"ס הראשונות אובחנתי כמחוננת, ומאז העול הזה על כתפיי הציפיות גבוהות כמו בכל משפחה מהסוג של משפחתי. שפת האם שלי היא אנגלית. גדלתי במשפחה בת 5 נפשות. אני הקטנה במשפחה. אני גרה בכפר,שרובכם בוודאי מכירים מסיפורים. לעיתים המראה החיצוני שלי משדר דברים מסוימים כלפי חוץ. אינני מאמינה בסטיגמות,למרות שהחיים לימדו שלא בהכל מאמינים. תמיד הייתי ילדה מקובלת ואהובה (ואני לא אומרת את דברים אלה מתוך התנשאות.זו האמת לאמיתה) בתקופה האחרונה,משבר נוצר בחיי. חברתי ככה מנסחים. אני מנסחת את זה בדרך אחרת - בגידה. אדם שנתת לו את כל - כולך, יורק לך בפנים. וזה לא הכל. מקווה שתהיו לי לאוזן מקשיבה. O.S</div>Tue, 29 Jan 2008 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (o.k. , i am just a littel girl after all..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=524681&blogcode=8528488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=524681&blog=8528488