אילני סרק קולם הולך

כן, אני יודעת שהמילה הנכונה והרשמית היא "חופשה", אולם אני בהחלט מרגישה חופשייה - חופשייה ללמוד מה שאני רוצה, לחשוב על מה שאני רוצה, לישון מתי שאני רוצה, לקרוא, להיפגש עם חברים... וכמובן, הושב לי חופש הביטויי (עם הפוגה קלה בעוד יומיים, מתשע בבוקר ועד שתיים עשרה בערך, הנקראת גם "בחינת בגרות בלשון ובהבעה". איזו הבעה? אה, כמובן, הבעת דעתו של כותב הקטע באמצעות מבנים משעממים ויבשים. יצירתיות? חשיבה עצמית? הבעת דעה אישית?! רחמנא לצלן! לא, אנחנו נכריח את התלמידים לכתוב אך ורק דברים שכתובים כבר בטקסט המשמים שלפניהם ובתבנית קבועה ומשעממת שנלמדה בכיתה! ואם הם יעזו לחשוב מחוץ לקופסה המרובעת והאפורה הזאת אנחנו נפסול להם את התשובות. יש לציין שהבעיה נעוצה עמוק במשרד החינוך, והמורים שלנו לא אשמים, הפעם).

ואם כבר עסקינן בחופשה -  מי שונא-האדם שהמציא את עבודות החופש? הרי זה ניב-ניגודים (ובלעז-אוקסימורון)! מה הטעם בלחייב אותי לפתור כ40 בעיות גיאומטריות וחקירות פונקציות בזמן שבו אני אמורה לנוח בדיוק מכל הדברים האלה? זה גם לא יעיל. אם יש כל כך הרבה עבודה, מן הסתם אני אנסה לסיים אותה בתחילת החופש ולהותיר את היתר פנוי (מה שאומר שהסיכוי שאשכח את החומר גבוה, בהנחה שגויה שיש לי נטייה לשכוח דברים שלמדתי). אילו הם היו מחלקים לנו שלושה תרגילים באלגברה ועוד שלושה בגיאו', הייתי פותרת אותם בסוף החופש ונזכרת בהכל. בנוסף, כדי לשעשע אותי אף יותר, קיבלנו עבודת חופש באזרחות. עובדה מעניינת היא שטרם התחלנו ללמוד אזרחות, והעבודה דורשת ידע שנמצא בספר הלימוד. אם אתם מכירים אותי, אתם יודעים מה קורה כשלומדים בכיתה חומר שלא הכרתי לפני שהתחלנו ללמוד (ואלה מכם שאינם מכירים אותי מוזמנים לשער). מה אתם חושבים שיקרה אם נלמד בכיתה חומר שכבר למדתי? (אני מדברת בשם עצמי מכיוון שאינני מתיימרת לדעת מה תהיה תגובת של אנשים אחרים, אולם אני סבורה שכל אדם נורמאלי לא יגלה עניין רב בלמידה של חומר ידוע).

ובכן, אני מרוצה מציוני ההגשה שלי. אפילו מרוצה מאוד. למעשה, הייתי מוכנה שממוצע ההגשה שלי השנה ילווה אותי לאורך כל חיי...  אבל ציונים אינם דבר שיש לייחס לו חשיבות רבה, ואני חושבת שזה הדבר העיקרי שלמדתי השנה בבית הספר (הודות למורה המקסימה שלי ללשון. היה לי השנה צוות מורים נהדר, והמורות לאנגלית, לשון וספרות-מורחב הן פשוט נפלאות. המורה לאנגלית והמורה לספרות-מ' ממשיכות איתי גם לשנה הבאה, וזה בהחלט גורם לי לצפות לה בתקווה שהיא תהיה טובה לפחות כמו השנה הזו).

ולסיום, יש לי מסר חשוב לאנושות כולה, ולתמידי כיתה י' היסטריים בפרט: זה בסך הכל מבחן שבודק אם אתם יודעים לקרוא. ויש גם קצת תחביר (שכל מה שצריך בשבילו זה היגיון פשוט והוא גם מהנה) וארבע גזרות מסכנות (לא מסכנות, חפ"נ דווקא יפה).  הירגעו.

עריכה - עדכנתי את הרשימות שבצידי יומן-הרשת.