לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל אחד בכל החיים אוכל יותר מ30 טון של מזון:O


and the cookies love me...:)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2009

אוו.מאייי.פאקינג.גאד[!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!]


כוסעמק למרות העצבנות הממש גדולה שנכנסי לרוחי ברגעים אלו ממש כי מזג האוויר ממש גיי וגרם להפסקת חשמל קצרצרה שפירקה לי את כל העדכון הממש חשוב שעשיתי פה..

אני עדיין רוצה לעעדכן. למרותש דיי הוצאתי את כל הרגשות שלי בפוסט שנמחק. ושיצא כדרך אגב ממש טוב..!

אז כן למרבה הצער בימים החארונים אני קבורה עמוק בתוך הספרים ולא ממש יש לי תקציב לנשום> אני לא שמתי לב לתאריך הפאקינג ארור ששינה לי תצורה של החיים ה19.09 ברכותיי. שרדנו את זה ובגדול. עברה לה שנהה!!!! מאז שנהייתי מחוייבת לבן אדם שהפך להיות פאקינג משמעותי בשבילי ונהייתי אכשושוקה תלויה בו מאותו היום ועד עכשיו. למה? ככה. כי זו היתה ההחלטה שליץ וכמו שאני נוהגת לעשות. אני אף פעם לא מתחראטת על החלטות שלי. כי אני בררנית מעודי דנה:]

אז כן עוברת בי חלחלה כל-כך ענק-ית כשנאי חושבת על זה שזהו באמת עברה לה ביד-יוק שנהה.

שבכל השנה הזאת מה לא עברנו?!?! כל דבר אפשרי שרק יכול לתאר. גם אותו היה.

ובכל הפעמים שהייתי אומרת לו "מקס אתה שנה איתי ואתה ככה כהכהכ" ועגכשיו זה באמת נכון> שנה איתייייי._."

וכן עכשיו כשיישאלו אותי 'מה הקשר הכי ארוך שהיה לך' אני אוכל לענות שנה ++++ .

ואני כל כך לא בן אדם שיכול להיות שנה עם מישהו אחד. בדרך כלל זה בשנה מספר אנשים . קשרים לא יוצלחים. וככה חשבתי שיהיה הקשר הזה עם המקס הבלונדיני ממחנה הכנה. מי היה מאמין. אז לא. אני אומרת בגאווה. זה קשר יוצלח שאני בניתי במו ידיי. אני מופתעת לעצמי ולטובה. כי אני אחת שמתרוצצת מהאחד לשני> מרחרחת בכל מקום ומחפשת משהו להשען עליו עד שנהיה קשה ולא נוח. כשנהיה רגיל ונורמלי. משהו שלא אני מתחברת אליו. אבל כנרהא שהוא באמת משהו מיוחד. משהו שאני נשענת עליו כבר שנה. וכנרהא שהמשהו הזה. מיוחד מספיק ואפשר לראות את זה מבלי לנסות ולחפש מסביבי. אפשר לדעת ישר שלא יהיה משהו יותר מיוחד מסביבי. וזו בדיוק הסיבה למה זה עדיין חזק. ועדיין קיים. כי אני יודעת שזה לא יהיה מיוחד עם אחד כמו שזה איתו. ולרובינו שחושבים שאחרי שנה זה כבר לא זה. ונהיים רגילים אחד לשני וזה נהיה שגרתייותא מיום ליום. גם אני חשבתי. ולא> זה לא ככה לטועים והתוהים שבינינו. כי כשאתה אוהב מישהו. כל עוד אתה ביחד זה אף פעם לא נהייה רגיל. כי אותה ההרגשה שאתה יודע שמישהו אוהב אותך כל כך ומקריב מעצמו לך ונותן  את כל כולו בשבילפאקניגך וזה לא סתם מישהו. זה מישהו שאתה יכול לעשות את אותו הדבקר בשבילו. היקר מכל. ה-אחד. כי ככה זה כשאוהבים. אתם בונים לעצמיכם את הקשר. ושאננות זה לא מה שאני מחפשת. דרמה>במקצת.

והנה אני אחת שיכולה לדבר על 'איך זה כשאוהבים' כמה שזה בדיוני מצידי. אני קיבלתי מתנה. ועל מתנות שומרים. וככה אני למדתי לשמור על הקשאר הזה. ואני אני גאה בעצמי. כי גאווה זה לא משהו שמקבלים> זה משהו שרוכשים עם הזמן. אני דנה הגאה. שבסך הכל היתה שנה עם הבן אדם שאוהב אותה והיא אותו. בסך הכל לא וויתרה גם כשהיה לה הכי קשה. וגם כשחשבה שזהו זה כבהר נגמר. היא רק חשבה. אני רק חשבתי. לחשוב הרבה זה לא הצד החזק שלי. זה אף פעם לא נגמר טוב. בדרך כלל בכאב מוחין.

בקיצור. שיהיו עוד ועיוד ועוד שנים שבהם אני אהיה גאה בעצמי. למה? כי אני אוהבת לאהוב את מי שאוהב אותי.


333333333333333333333333333333333333>זהו:)


 

נכתב על ידי לך מפה אתה בכלל D: , 19/9/2009 15:57  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה מה יש. לפחות יש .


אחרי הכל. כל החרא שנדבק לי ללשפתיים הכל יוצר מהתחת. ורק החלקים שאני באמת צריכה נשארים איתי .  וגם אם אני לפעמים חושבת שזהו כבר תם זמנן ןובזבתי את כולם. אני רק חושבת.
ויש סיבה לכל דבר > גם לגך שאנשים שהיו איתכם בעבר כבר לא איתכם> וגם האנשים שעדיין איתכם. ומי יודע אולי גם הם יעזבו והאחרים יחזרו. זה לא שהחיים לא צפויים-הם פשוט לא החלטתיים. ודווקא בגלל הפחד שלנו לטעות וללכת בדרך השגויה אנחנו כל כך מהורהרים.
אז דיי לפחד לפני כל פסיעה קטנה. תעשו מה שבראשכם כי כל דבר במקומו ואם משהו צריך להיות שום דבר לא ימנע ממנה להתקיים. החיים תמיד יתקנו את עצמם . והגלגל לא מתהפפך - הוןא סתם חוזר על אותם נקודות שוב ושוב עד שבאמת תהנגו כעצמיכם ולא כבן אדם אחר.
הימים כל כך עמוסים ואני רק מחפשת איפה לתקוע את עצמי רק כדי לא לשמוע את כל הצרחות בחוץ שאליהם אני רוצה להגיע. מתמכרת לשגרתיות> ואז נזכרת שזה או חיים או שגרת. כי לא באמת יש כזה דבר שגרת חיים. מרגישה כאילו אני עובדת כמו רובוט.
בודקת את הגבולות שלי ובדרך מאמללת את עצמי. למה אני תמיד חייבת להיות עסוקה בלבדוק את עצמי- אם אני מספיק טובה ואם אני יכולה לעשות כל כך הרבה במזן כל כך קצר> ואם אני יכולה לא לעשות שום דבר בזמן כל כך ארוך.
אם אני יכולה להתקקים בלי כל הדברים שנהפכו להיות חלק מהקבוצה שצריך לשאול "זה מה שעושה לי את היום?זה מה שמהנה אותי?המשהו שנאי מחכה רק לו כי אני חושקת בו ולא כי אני צריכה אותו או שזה מספק אותי?מתוך הרגל שצריך למלאות משהו?"
לא לפחד.לא לפחד.
מה היעד שלי? ואיפה אני חזויה.? מה המקום שלי?!?! כל השאלות האלה . מה המקום ששייך לי או מה המקום שאליו אני שייכת. למה אני נוהגת לא להיות עצמי ואז להיות בייסורים של רגשות אשם במקום סתם להיות אני ולהיות שלמה גם אם לעיניי מישהו זה נראה כמשהו לא נכון.הסקרנות הזו שבי אף פעם לא תמות. ודווקא כי אין לי את התשבובות אני עוזבת את זה בצד ומנסה להתעסק בדברים אחרים. להתעסק במה שיש.
השבועיים האלה למדתי לבטוח בעצמי טובטוב. כי בסופו של יום> אחרי הדברים שאני עושה מתוך אי מחשבה ע"י המוח> אני עדיין נשארת אותה אחת שתמיד אוהבת ולא תפגע גם כשהיא הכי יכולה. אחרי הדברים שנראים מהצד. כשאתה שם ואתה מבין מה באמת הלך שם. אתה מבין שהכל זה חתיכת בלוף וזה לא במאת איך שזה נראה. וזאת הכוונה.


 
 
 
השבועיים בפנימיה היו כל כך קרועעעעעעעעייייייים"DDDDDDDDDDD מתה כבר לעדכן. אבל מה לעשות. הפילימני בעדיפות גבוהה מאשר שעשועי השבוע שכבר חלפו להם^^
אני אוכלת כמו שחמישים חזירים אוכלים בשלושה יממות!!!! בסוף אני אגיע למצב של השמנת יתר מעל הממוצע-_-" ההגמלות תגיע כשזה יהיה מאוחר מידי ואני כל כך יודעת את זה.
נכתב על ידי לך מפה אתה בכלל D: , 11/9/2009 14:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  לך מפה אתה בכלל D:

בת: 31

תמונה




5,230

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללך מפה אתה בכלל D: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לך מפה אתה בכלל D: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)