אחרי הכל. כל החרא שנדבק לי ללשפתיים הכל יוצר מהתחת. ורק החלקים שאני באמת צריכה נשארים איתי . וגם אם אני לפעמים חושבת שזהו כבר תם זמנן ןובזבתי את כולם. אני רק חושבת.
ויש סיבה לכל דבר > גם לגך שאנשים שהיו איתכם בעבר כבר לא איתכם> וגם האנשים שעדיין איתכם. ומי יודע אולי גם הם יעזבו והאחרים יחזרו. זה לא שהחיים לא צפויים-הם פשוט לא החלטתיים. ודווקא בגלל הפחד שלנו לטעות וללכת בדרך השגויה אנחנו כל כך מהורהרים.
אז דיי לפחד לפני כל פסיעה קטנה. תעשו מה שבראשכם כי כל דבר במקומו ואם משהו צריך להיות שום דבר לא ימנע ממנה להתקיים. החיים תמיד יתקנו את עצמם . והגלגל לא מתהפפך - הוןא סתם חוזר על אותם נקודות שוב ושוב עד שבאמת תהנגו כעצמיכם ולא כבן אדם אחר.
הימים כל כך עמוסים ואני רק מחפשת איפה לתקוע את עצמי רק כדי לא לשמוע את כל הצרחות בחוץ שאליהם אני רוצה להגיע. מתמכרת לשגרתיות> ואז נזכרת שזה או חיים או שגרת. כי לא באמת יש כזה דבר שגרת חיים. מרגישה כאילו אני עובדת כמו רובוט.
בודקת את הגבולות שלי ובדרך מאמללת את עצמי. למה אני תמיד חייבת להיות עסוקה בלבדוק את עצמי- אם אני מספיק טובה ואם אני יכולה לעשות כל כך הרבה במזן כל כך קצר> ואם אני יכולה לא לעשות שום דבר בזמן כל כך ארוך.
אם אני יכולה להתקקים בלי כל הדברים שנהפכו להיות חלק מהקבוצה שצריך לשאול "זה מה שעושה לי את היום?זה מה שמהנה אותי?המשהו שנאי מחכה רק לו כי אני חושקת בו ולא כי אני צריכה אותו או שזה מספק אותי?מתוך הרגל שצריך למלאות משהו?"
לא לפחד.לא לפחד.
מה היעד שלי? ואיפה אני חזויה.? מה המקום שלי?!?! כל השאלות האלה . מה המקום ששייך לי או מה המקום שאליו אני שייכת. למה אני נוהגת לא להיות עצמי ואז להיות בייסורים של רגשות אשם במקום סתם להיות אני ולהיות שלמה גם אם לעיניי מישהו זה נראה כמשהו לא נכון.הסקרנות הזו שבי אף פעם לא תמות. ודווקא כי אין לי את התשבובות אני עוזבת את זה בצד ומנסה להתעסק בדברים אחרים. להתעסק במה שיש.
השבועיים האלה למדתי לבטוח בעצמי טובטוב. כי בסופו של יום> אחרי הדברים שאני עושה מתוך אי מחשבה ע"י המוח> אני עדיין נשארת אותה אחת שתמיד אוהבת ולא תפגע גם כשהיא הכי יכולה. אחרי הדברים שנראים מהצד. כשאתה שם ואתה מבין מה באמת הלך שם. אתה מבין שהכל זה חתיכת בלוף וזה לא במאת איך שזה נראה. וזאת הכוונה.
השבועיים בפנימיה היו כל כך קרועעעעעעעעייייייים"DDDDDDDDDDD מתה כבר לעדכן. אבל מה לעשות. הפילימני בעדיפות גבוהה מאשר שעשועי השבוע שכבר חלפו להם^^
אני אוכלת כמו שחמישים חזירים אוכלים בשלושה יממות!!!! בסוף אני אגיע למצב של השמנת יתר מעל הממוצע-_-" ההגמלות תגיע כשזה יהיה מאוחר מידי ואני כל כך יודעת את זה.