http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991and the cookies love me...:)heCopyright 2026 לך מפה אתה בכלל D:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/91/29/52/522991/misc/14711387.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11447981<div align="right" dir="rtl">חופש. אולי אני רגילה להגיד הגיע החופש מהבלאגן בפנימיה אבל בעצם הפעם קיבלתי חופש מהחופש. השבוע הזה לא באמת הולך להיות חופש בשבילי- אלא אם כן אני אתאצל ולא אעשה חצי מהדברים שאני באמת מתכננת לעכשות (כמו תמיד בערך?) . שמתי לב שעם המוזיקה אתה פשוט מסתכל על העולם בצורה כל כך שונה&gt; כל כך מיוחדת &gt; לשם שינוי. היום פשוט עמדתי בתחנה איזה חצי שעה והייתי עם אוזיניות. ופשוט ראיתי כל בן אדם עם הצרות שלו. ופשוט יכולתי לראות איך העולם מתנהל מצד. איך שכולם עסוקים בתוך עצמם ולא מתסכלים לצדדים. בפעם הראשונה יכולתי באמת להתבונן עם איך שזה מתנהל מבחוץ. כי כן נאי כל כך רגילה למשפחה הקטנה הזאת בפנימיה ושוכחת שיש משהו מעבר לרכילויות ולימודים. הרגשתי כאילו אני המלאכית הקטנה שעומדת בצד ושופטת אחד אחד אבל לראשונה לא לרעה- סתם עומדת ומעלה חיוך על הפנים&gt; גם אם סתם. אז כן היו כמה דברים שפשוט גרמו לי להזדעזע. כמו שכולכם בטח יודעים אני מפחדת מזקנות. כי נתנו להם כמו מין תדמית מפחידה . נראות מסתוריות וכאילו מחביאות מאחורי החיוך חסר השיניים עבר מלא בחרבונים , וזה מה שהם עשו עם החיים שלהם&gt; אז כן זה מפחיד א</div>Fri, 11 Dec 2009 15:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11447981http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11447981http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11306569<div align="right" dir="rtl">טוב אז לרוב הפאדיחות של הנהלת הכפר העקום שמתמלא לו במחלת השפעת, הקורס שלנו התבטל&gt; כל כך הרגשתי שעושים מאיתנו צחוק. נסעתי על לפאקינג קורס הזה כולי חולה מתה כשיום לפני זה הוצאתי את האמא של הקיבה שלי החוצה היה רק חסר שגם הלב ייצא ואז הייתי בכלל גמורה. ובכל זאת אספתי את עצמי ועליתי על מונית בסוף בשביל פאקינג כמה שעות שבהם יפצתחו לנו ציפיות לגבי המשך הקורס ובסופו של דבר ייזרקו אותנו למים רדודים ככה שההתרסקות תהיה אחלה התרסקות ושולחים אותנו הביתה בין-רגע. אז כמובן שהגיע למוחי המחשבה. לא באתי לתל אביב בשביל כמה שעות מסכנות. אנצל את הגעתי. אני ואירה תכננו ללכת לים. ומפני ששנינו בעלות חיים משוגעים שכאלה ויש לנו כל כך הרבה לעושת בחיים הללו ותוכניות מכאן עד למאדים. בסוף כמובן גם הים התבטל לו. ובמקום זה יצאנו להסתובב ברחובות מרכז-תל-אביב כשמטרתינו לסחוט מאנשים כסף, עכשיו לא סתם אנשים. אנשים קמצנים שברגע שהם רואים שבידינו פנקס לאנשים יותר מסכנים מהם&gt; הם משתוללים. טוב אז יצאנו לנו בנימה אופטימית זו בידיעה שיש בידינו 4 פנקסים של 1000 שקל שאנחנו אמורות לגמור ביום וחצי ואז לקבל כספינו. תחילה</div>Fri, 09 Oct 2009 18:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11306569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11306569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11253772<div align="right" dir="rtl">כוסעמק למרות העצבנות הממש גדולה שנכנסי לרוחי ברגעים אלו ממש כי מזג האוויר ממש גיי וגרם להפסקת חשמל קצרצרה שפירקה לי את כל העדכון הממש חשוב שעשיתי פה.. אני עדיין רוצה לעעדכן. למרותש דיי הוצאתי את כל הרגשות שלי בפוסט שנמחק. ושיצא כדרך אגב ממש טוב..! אז כן למרבה הצער בימים החארונים אני קבורה עמוק בתוך הספרים ולא ממש יש לי תקציב לנשום&gt; אני לא שמתי לב לתאריך הפאקינג ארור ששינה לי תצורה של החיים ה19.09 ברכותיי. שרדנו את זה ובגדול. עברה לה שנהה!!!! מאז שנהייתי מחוייבת לבן אדם שהפך להיות פאקינג משמעותי בשבילי ונהייתי אכשושוקה תלויה בו מאותו היום ועד עכשיו. למה? ככה. כי זו היתה ההחלטה שליץ וכמו שאני נוהגת לעשות. אני אף פעם לא מתחראטת על החלטות שלי. כי אני בררנית מעודי דנה:] אז כן עוברת בי חלחלה כל-כך ענק-ית כשנאי חושבת על זה שזהו באמת עברה לה ביד-יוק שנהה. שבכל השנה הזאת מה לא עברנו?!?! כל דבר אפשרי שרק יכול לתאר. גם אותו היה. ובכל הפעמים שהייתי אומרת לו "מקס אתה שנה איתי ואתה ככה כהכהכ" ועגכשיו זה באמת נכון&gt; שנה איתייייי._." וכן עכשיו כשיישאלו אותי 'מה הקשר הכי ארוך שהיה לך' אני או</div>Sat, 19 Sep 2009 15:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11253772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11253772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11233763<div align="right" dir="rtl">אחרי הכל. כל החרא שנדבק לי ללשפתיים הכל יוצר מהתחת. ורק החלקים שאני באמת צריכה נשארים איתי . וגם אם אני לפעמים חושבת שזהו כבר תם זמנן ןובזבתי את כולם. אני רק חושבת. ויש סיבה לכל דבר &gt; גם לגך שאנשים שהיו איתכם בעבר כבר לא איתכם&gt; וגם האנשים שעדיין איתכם. ומי יודע אולי גם הם יעזבו והאחרים יחזרו. זה לא שהחיים לא צפויים-הם פשוט לא החלטתיים. ודווקא בגלל הפחד שלנו לטעות וללכת בדרך השגויה אנחנו כל כך מהורהרים. אז דיי לפחד לפני כל פסיעה קטנה. תעשו מה שבראשכם כי כל דבר במקומו ואם משהו צריך להיות שום דבר לא ימנע ממנה להתקיים. החיים תמיד יתקנו את עצמם . והגלגל לא מתהפפך - הוןא סתם חוזר על אותם נקודות שוב ושוב עד שבאמת תהנגו כעצמיכם ולא כבן אדם אחר. הימים כל כך עמוסים ואני רק מחפשת איפה לתקוע את עצמי רק כדי לא לשמוע את כל הצרחות בחוץ שאליהם אני רוצה להגיע. מתמכרת לשגרתיות&gt; ואז נזכרת שזה או חיים או שגרת. כי לא באמת יש כזה דבר שגרת חיים. מרגישה כאילו אני עובדת כמו רובוט. בודקת את הגבולות שלי ובדרך מאמללת את עצמי. למה אני תמיד חייבת להיות עסוקה בלבדוק את עצמי- אם אני מספיק טובה ואם אני</div>Fri, 11 Sep 2009 14:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11233763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11233763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11199942<div align="right" dir="rtl">הימים האחרונים של החופש. אני כל כך מרגישה אותם באוויר. כל הסידורים האחרונים. מחשבות על מה ללבוש ליום הראשון ועל השעה שלקום ביום הראשון. המזוודות עוד רגע נפתחות וכיתה י' בפתח.כמה שהחופש הזה עבר מהר. הרגשתי אותו ממש. ואני שמחה. אני מעדיפה ככה מאשר שיימאס לי ואני ארצה לפנימיה. טעים שיישאר טעם לעוד. חזרתי מנתניה. היה פאקינג טוב. מכל הבחינות. עזוב את זה שהיה כיף. למדתי הרבה על אנשים ועל עצמי. כאילו עוד אוסף למשהו שיש לי לזכור מהחופש הזה. האמת היא שאין לי זכרונות רעים מהחופש הזה. וטוב שכך. גיליתי שסיגריות זה הדבר הכייייי נוראי שאי פעם חדר לתוכי. זה פשוט רעל. איככככ._." מקס העביר לי עשן דרך הפה. ואני שאפתי אותו בטעות &gt; לא יודעת המ עבר עליי. הרגשתי איך שהעשן עובר לי בכל הגוף ורוצה לצאת וכל כך נחנקתי&gt;_&lt; השתעלתי כמו בת שמונים בערך חצי שעה. והדמעות פשוט ירדו מעצמן&gt;_&lt;" כמה מוזר~__~ איך אנשים יכולים להכניס לעצמם את החרא הזה ועוד לשלם על זה כסף. בלאט מפגריםY-Y גיליתי שפשוט יש לי כל כך הרבה פחדים=_= שאני פשוט פוחדת מדברים ללא שום סיבה מוצדקת. הזקנות שאני מפחדת מהן רצח. מפחדת להיות</div>Sat, 29 Aug 2009 16:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11199942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11199942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11174728<div align="right" dir="rtl">זה מטריד הדברים האלו. הדברים שכל כך עושים לי טוב על הנשמה. השיחות האלו שאנחנו הולכים ראש בראש ומנסים להיראות אדישים ורגועים כשבעצם שנינו מתים מזעם!! פאק אני כל כך אוהבת את השיחות הנחמדות האלו שיש לי כל כך הרבה אפשרויות לפשל ואני מתלבטת במה לבחור.!! עושה לי טוב על הנשמה גאדדדדדדד. מצאתי לעצמי עוד תחביב שעושה לי פאק-ינגגגגגג אדרנליין. ווואי יש כל כך הרבה דברים שאני חפצה בהםםםם.!!!! -רגע- איך אומרים משתגעת רק עם המילה טירוף?O: מת-טרפת! &gt;:O בקיצור אני מתטרפת. חייבת חייבת בגדים!!!! מה נסגר איתי?! ווואי משום מה עלה לזכרוני מקרה כל-כך מצחיק. אני אירה ומאשה יצאנו לנמל של תל אביב ביום שישי בלילה בלילה:O. וקיצור ישבנו כזה ואני ואירה השמנות אכלנו טוסט:} שהיה מאוד מגעיל כדרך-אגב. מריה הסתפקה בגלידה&gt;לא שזה באמת מעניין פה מישהו&gt; לצורך ריענון התמונה שבראשי:P. בקיצור התיישבנו לנו באיזשהו מקומצ'יק עם מלא אנשים סובבים סביבינו. ואנחנו כמו חכמולוגיות גדולות התיישבנו באמצע סביב הסובבים. בקיצור ואז בא מישהו שלעיני אירה היה נראה רגיל לגמרי. אבל אני[!] בעזרת היתרון של מקום מגוריי שלא אציין פה, וב</div>Fri, 21 Aug 2009 00:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11174728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11174728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11147055<div align="right" dir="rtl">כוס עמק אני כל-כך כועסת!!!! אינטרנט מזדיין!!!!!!! עשיתי הרגע פוסט כל-כך ארוך ומייג-ע ! והוא פשוט נמחקקק! בגלל איזה תקלה באינטרנט!!!1 סעמק עם המדינה הזאת!O: עכשיו. למה יש כוח לעשות עוד פוסט? ._."אחרי חמשת-אלפים שנה שלא עדיכנתי החלטתי לעדכן עידכון כה פורח! אבל לאלאללאלאל(גזוז) [XD] זה יימחק לי הו-הא!!</div>Tue, 11 Aug 2009 21:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11147055http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11147055http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11085489<div align="right" dir="rtl">גאד!!!&gt;&lt;"""""""! אני כבר מפחדת ללכת לישון, לא רוצה לחלום&gt;&lt;" כל לילה אבל פשוט כל לילה אני חולמת חלום אחר שאחר כך אני בבועה בגללו כל היום כי אני באמת מרגישה שהוא אמיתי&gt;&lt;"! לילה אחד אני חולמת על ערימות של נחשים שמנים וגדולים כשכולם עומדים ומצלמים אותי סובלת ומנסה להשתחרר מהם.! לילה אחד נאי חולמת שאני סופר וומן שמצילה את כולם&gt;&lt;" ובעצמי בורחת מה"רעים" לילה או ליתר דיוק על לילה אי חולמת על אוכל שמנסים לקחת ממני&gt;&lt;"!! לילה אחד אני חולמתשכולנו מצוירים ואנחנו מתפסים על חבלים להגיע להר גבוהה&gt;&lt;"!!!! ולילה אחד אני חולמת שאני באיזשהו חדר עם מלא שעונים!@# ואז אני חולמת על שתי אחים שמושכים בחבל (כמו המשחק הזה&gt;&lt;") אבל מה?!~ הפעם זה ההיה ה-שיא!! אני פשוט בהלם מעצמי כמה שנאי זוכרת פרט בפרט. זה היה ככה. הלכתי לאיבוד ונכנסתי לאיזשהו מקום מפחיד במעמקי הרצליה הישנה. ואז אני מרגישה דקירה בגב התחתון (האיזור הכי רגיש אצלי..) אני מסתובבת ואני רואה נזירה שהחדירה לתוכי מחט ממש ארוכה ואז כשהוצאתי את המחט תוך כדי שאני מתה מכאבים ה"שרה" של הנזירות דיברה איתי באיזשהי</div>Wed, 22 Jul 2009 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11085489http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11085489http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11074292<div align="right" dir="rtl">מה ניסגר עם הדבר הזה???! למה כל רגע חייב לפרץ בי איזה פגם מהלב שיהרוס לי את כל המצב רוח למשך השעות הקרובות וכל מה שאני אתעסק בו באותם שעות זה להתעמק ולהתעמק בדברים עד צאת נשמתי או מפשוט לנסות לעודד את עצמי. בלא הצלחה. למה אני לא יכולה להיות שמחה לשם שינוי? מה חסר לי? אבל ללללאאא זה משתנה משניה לשניה. איזה שניה? מאית שניה! פשוט בום ברגע אחד קופץ לי איזה מתג במוח ואני נהיית דנה הקודרת והבודדה~___~ ואז בום ברגע אחר לפתע-פתאום אני נהיית דנה העליזה והבכלל לא בודדה. &gt;&lt;"! טוב דיי עם המצבי רוח האלה . חייבת חברה. מחכה למחר לשמוע אם זמירה תסכים לי ולויקה לממש את התוכנית הסודית והסמויה והקומנדואית שלנוD::::: להציל את החופש :]]] אני מקווה שאם היא תסכים שנספיק להגיע כעוד יש נפש חיה בפנימיה שלנוD::::: מממ.. היתה חתונה לבן דוד שלי. מזל טוב לוD:: הברבור כל כך התרגשXDDD לא ירד לו החיוך מהפנים והוא כמעט בכה. איזה מאמי*-* מעניין איך אני אהיה בחתונתי המרהיבהD:::: חשבתי על זה ופאק מסכנה אם הכלה דיי שמנה אז אי אפשר להרים אותה ולרקד איתה. או שאם הכלה לא ממש יודעת לרקוד. אז זה באסה שיהיו בנות אח</div>Sat, 18 Jul 2009 23:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11074292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11074292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11060771<div align="right" dir="rtl">אמא שלי החכמה השאירה עוגיות אוריאו פתוחות והן התייבשו.! והן לא טעימות כשהן יבשות! אזזזז.. החלטתי לנצל אותן:] לקחתי את גלידת הוניל צרפתי שיש לי בבית ולקחתי גם פומפיה:] פוררתי עוגיות אוריאו לתוך הגלידה ועכשיו ממש טעים לי :} הימים חולפים ואני שורפת אותם על המחשב. כמה חבל לי! אני מנסה למצוא עבודה אבל לא מצליחה. כמה אפשר לנסות?! אני מבינה שגורמי השמיים רוצים שאני אתאמץ יותר מכולם כדי להוכיח לעצמי בלה בלה. אבל גםפ אין לי פרוטקציות, אני גם גרה בחור, אני לא מכירה פה אף אחד חוץ מאיזה יוסף ועוד כמה שנאי לא בקשר איתם ממקס, אני דומה לילדה בכיתה ו' ואני עוד צריכה עבודה. איזה כיף לי :) אבל אי אפשר ככה אםם אני חייבת אז אני חייבת ואני לא אשב בנחת עד שאני לא אמצא!!!!! מצידי לקרוע את כל התחת הגדול שלי רק כדי לקבל 1000 שקל מסכנים לקניית בגדים! ולטיפול פנים!!@#!@# ולכיך גדול בחופש!!!!! אני עוד אמצא! לא עוד קיץ בלי עבודה לא עוד! עד שנאי בת 14#@! לנושא הרבה יותר יותר מענייןD: מקס התקשרD:, ודיברנו הרבה.:} והיה לי כל כך טוב לשמוע אותו סוף סוף ._. אחרי *שניה אני אספור* חמישה ימים! והפעם עניתי. וכשראית</div>Tue, 14 Jul 2009 16:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך מפה אתה בכלל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=522991&blogcode=11060771http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=522991&blog=11060771