טוב בוא נגיד שהיום הלך לי מקסים.
אכלתי ר-ק חצי עגבניה.
אני לא מרגישה חלשה.
ולא קשה לי.
ירדתי קילו. אני מרוצה מעצמי אבל לא מספיק.
משהו חסר.
בוא נגיד שהחיוך שהתפרש לו על הפנים שלי בכל התקופה האחרונה מתחיל קצת להעלם.
אני די דכאונית ואפילו אני לא האמנתי שאנשים קולטים את זה.
פתאום באים אלי ביציאות של מה קור לך. את עצובה. איפה החיוך.
וכאלה.
אני לא יודעת מה קורה.
כנראה ככל שהאוכל יורד כך גם המצברוח והשמחה שהיתה לי
אבל בוא נגיד שזה ממש לא חדש לי. זאת לא הפעם הראשונה שאני מורידה אתכמות האוכל ככה.
אז אני מודעת לעניין.
אבל עדיין לא מתאים לי שאני לא מצליחה לחייך. ולהסוות את הדכאון והלחץ.
אולי זה גם הלימודים. וגם בעיות עם החבר. והחברים בכללי.
הגעתי למסקנה שבלי לרצות. אנה מפרידה אותי מהחברים שלי.
כאילו לאט לאט אני רבה עם כולם. מאבדת עוד חבר ועוד חברה.
בא לי חיבוק כזה. אפילו לא חיבוק פיזי. (אם יש דבר כזה..)
בא לי לישון ולקום מחר בבוקר אחרת. חדשה שמחה. יפיופה:)
אבל. זה לא יקרה.
המחר הזה אולי יהיה יום אחד. לא היום.
אבל בשביל להעלות לעצמי חיוך. ולהזכיר לי שאני טובה בכמה דברים..
קיבלתי 100 במבחן:)
והחומר במת' מתחיל להשתפר ולהיות יותר נחמד.
נשאר לי עוד 7 קילו ליעד
בשבועים אין זמן חיביים להתחיל לטוס...
רקדתי היום שעה ועשיתי הליכה שעה.
עוד 9 ימים נכנסת לי משכורת די משמחת(:
אז עוד 10 ימים אלי אני ארד 5 קילו ואני בכלל יהיה שמחה.
אמן אמן:)
בהצלחה לכולן!!
לילה מקסים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Beautiful illusion
