יום רע.
כמובן. אחרי יום טוב למה שיהיה עוד יום טוב :(
קצת עצובה.
חח וואו זה לא חדש.
בכ אופן אני מתחילה צום. עד יום חמישי כדי להחזיר לי את המוטיבציה.
לחזור לשיגרה.
אני חייבת את זה לעצמי.
התחלה ב23:00
(כן חרא שעה לאכול בא אני גם חושבת. )
אני רוצה לרחף להיות קלילה.
שכשמישהו יחבק אותי הוא יעיף אותי באויר.
אני רוצה שאנשים יקיפו את כולי בחיבוק.
אני רוצה שיזכרו אותי בתור "זאת הרזה הקטנה הזאת
אני רוצה לנצח.
אי רוצה לשקול 40.
אני רוצה....
אבל אני. שמנה!
כשמחבקים אותי אני מעיפה אנשים באוויר:(
זוכרים אותי בתור (אין לי מושג. אני לא רוצה לחשוב בכלל.)
וני רק מפסידה.
אני שוקלת 48:(
(עליתי את הקילו שירדתי:()
אסור לי להתייאש. אבל אני מרגישה לבד.
אני צריכה איזה יד שתעיף אות ותעיף את הקילוגרמם האלה ממני.
אני צריכה כאפה.
שתעיר אותי. ותגיד לי דאמט תפסיקי להשמיד את עצמך.
אני רוצה לישון נצח
אני לא מצליחה להרדם.
זה לא שאנשים לא מאמינים שאני אצליח זאת אני ואני אוכיח לעצמי שאני טועה לגבי. אני יכולה הכל.
עם קצת רצון אני אוכיח לצמי שאני חזקה.
שלא רק בדיאטה אני יכולה. גם בביצועים גם בסדר. גם בלימודים. גם בלהתחיל להכין מאכלים שאווים. (כמובן שלחבר..)
גם בלעמוד ברצונות שלי.
אני אוכיח לעצמי
שלמות היר אי קאם:)
בהצלחה ולילה טוב
3>

אני רוצה להיות כמוה. בלי להתייאש.