For Your Entertainment
לא, אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר עמוק. |
 כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
אווירה סקסית 3:
ביום שישי חברה שלי חוגגת שש-עשרה מתוק והיא עורכת מסיבה בביתה וכמובן, אני מוזמנת.
אני מתלבטת אם ללכת או להישאר בבית לצפות בארץ נהדרת. בגלל שאני לא בטוחה אני אפרט את את הפרו'ס נ' קונ'ס ואחליט בסופו מה לעשות.
בעד:
נ"צ- היא גרה קרוב אליי, למעשה היחידה מבין חבריי שגרה במרחק אותו אני מסכימה לעשות ברגל.
היא זולה- כאילו לא היא עצמה אלא המסיבה, כלומר דמי הכניסה. כיום כדי לממן אפילו מסיבת יום הולדת צריך לדרוש מאנשים סכום סימלי. ובכן, מצבנו קשה. תרומות יתקבלו בברכה. ובכן, היא דורשת סכום מינימאלי ומכירי האלכוהול עלו אז צריך לנצל את הרגע.
ארץ נהדרת לא באמת כזאת מצחיקה- אבוי! אני שוחטת פה פרה קדושה! אבל בואו נגיד דוגרי, הם לא כ-אלה מצחיקים. הם מעלים גיחוך. אבל גם חתול שמתנגש בקיר מעלה גיחוך. והיוטיוב רווי בחתולים שלומיאליים.
חוסר החיים שלי- לא יצאתי מתחילת החורף. כן, בגלל שאני גרה רחוק וכן בגלל שקר לי... בקיצור, אני צריכה לצאת. נמאס לי כבר לראות את הפרצופים הירוקים של אמא וסבתא ולשמוע את הקולות שלהן. בע.
נגד:
בוהו- בגלל שזה יומולדת סוויט סיקסטין הוא יהיה מפוצץ בחברותיה הצווחניות אך הקשוחות של חברתי. היא דווקא לא כזאת, היא מאגניבה אבל החברות שלה מעצבנות. "אני כעזות קשוחה ואפלה, אני מאשנת ושותה וודקע... לייפ סאקס, בואו נזרוק בצפר ונהפוך לנוודים שמתפרנסים מנגינה על גיתרה ברחובות".
טוב, אני מודה, הגזמתי קצת. סביר להניח שהם לא מכירים את המילה "נוודים".
אאוץ'- אמא תעשה לי גיהנום לפני שתביא לי לצאת. "איך תחזרי?!" מלווה בדמעות, צווחות ותלישת שיערות. "ברגל, אמא". "אבל יש פושעים!!! יאנסו אותך, יהרגו אותך ואז יגלגלו אותך בבטון!". "מישהו ילווה אותי, אמא". "מי?!?!!? אולי גם הוא יאנוס אותך!!". "אמא, היחידה שאונסת זאת את. את מוחי."
העולם שייך לעשירים- נכון שאמרתי שזה סכום סימלי אבל אני בבעיה. היו לי 17 ש"ח... חסרו לי 3. ואז הבאתי 2 לאלכוהוליסט רוסי מזדקן שלא הספיק לו הכסף לנסיעה באוטובוס וריחמתי עליו. ועכשיו חסר לי 5. וזה מחזיר אותנו לסעיף האמא.
אבל אל תראו אותי ככה, אני פועלת בנידון. שלחתי לאמא מייל ברוסית אוימה בה ביקשתי 5 שקל. וגם הצעתי את הרעיון לנסוע לת"א בפורים. לשופינג. אתם בטח תשאלו למה אני נוסעת עם אמא שלי לשופניג. ובכן, מכמה סיבות:
-הכסף אחרי הכל של אמא שלי. הכסף יהיה שלי כשאני אתחיל לעבוד.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני לא עובדת עכשיו, מה שמוביל אותנו לפתיחת תת-רשימה:
1. בגלל שאני עוד לא בת 18. ואני יודעת שאפשר לעבוד מתחת לגיל הזה אבל אני מעדיפה שלא. בגלל ניסיון רע ומר שעליו אולי אפרט ביום אחר.
2. בגלל שיהיו לי את יתר החיים לעבוד, עכשיו זה הזמן לבלות.
3. כי אני צריכה להתרכז בלימודים. משמע, אני עצלנית.
סוף תת-רשימה.
-בגלל שאמא שלי טוענת שכשאני בלעדיה אני קונה זבל. מולה אני מתווכחת עם דמעות בעיניים שזה לא כך. אבל בינינו, אני באמת קונה זבל כשאני לבד. פעם נסעתי לת"א לבד וקניתי כ"כ הרבה זבל כשדרך נבונה יותר להשקיע את הכסף הזה הייתה לקעקע לעצמי על המצח את האות L. אני פשוט מתקשה לשמור על ריכוז וכל דבר מושך את עיניי עד לאיבוד מודעות ואני מתחילה במצוות "שופ 'טיל יו דרופ". לסיכום, הפוסט הזה אמור לעסוק בנושא אחר לגמרי.
מתנה?- מכירים את זה שאתם הולכים למסיבה עליה ביקשו ממכם לזרוק כמה שקלים ואתם חושבים שזה במקום המתנה ואז אתם באים בלי מתנה וחתן/כלת/דביל השמחה נעלב מכם. טוב, אני מכירה. אני אף פעם לא מביאה מתנות. גם כשלא ביקשו ממני לשים כסף. וזאת מכמה סיבות- אני עצלנית ואני קמצנית. הרבה פעמים אני מעדיפה להכין מתנה... אבל רגע, אני עצלנית. שני העקרונות מתנגשים. במקרים אחרים אני קונה את המובן מאליו- תחתונים ופריט איפור. ד"א, לבנים אין מקרים אחרים. אני לא מביאה להם מתנות, שיסתדרו.
אז, מה לעשות?
 גיליתי סדרה נפלאה בשם "צ'אק". זאת כנראה הסדרה הכי חמודה שקיימת בטלוויזיה. -התרגשות- קראתי קצת על הסדרה בויקיפדיה וכתבו על השחקן הראשי שהוא נוצרי אדוק. לשחקן הראשי קוראים זאכארי לוי. או שויקיפדיה היא לא מקור כזה מהימן (  ) או שפשוט הוריו של השחקן החליטו להעביר עליו דחקה לטווח ארוך. לוי נוצרי. או- הנה, זה מעורר גיחוך. ארץ נהדרת, אני מאחוריכם. *גיחוך*  יהודי או נוצרי. מבחינתי הוא עדייך CILD* *celebrity I'd like to do.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
