For Your Entertainment לא, אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר עמוק. |
כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
מרק עוף D: הרבה פעמים, במיוחד בתקופה האחרונה, יוצא לי להרהר בחוסר האנושיות של החברה שלנו המתיימרת להיות חברה תקינה והוגנת. תקינה? על זה יש לי הרבה להגיד. החברה שלנו רחוקה מלהיות תקינה. חברה תקינה זה כאשר אדם לא שונא את רעהו בגלל דתו, בגלל צבע עורו, בגלל צורת הדיבור שלו ובגלל מוצאו. לא מזמן ניהלתי שיחה עם חברה שלי והיא אמרה לי שאסור להצליב אצבעות כי זה מסמל את הצלב. צורת המחשבה שלה עניינה אותי כי בסה"כ היא בחורה פיקחית. שאלתי אותי, הרי את יהודייה ואת לא מאמינה בנצרות, אם תצליבי אצבעות ותיצרי כביכול צלב זה יערער איכשהו את אמונתך? האם זה יעיד על כך שהפכת לנוצריה? הרי אנחנו משתמשים בתאריך הנוצרי, שמקורו ידוע לכולם, האם זה מעיד על כך שאנחנו חוטאים? ואז היא אמרה שזה צלב, וזה מגעיל ואסור. ובכן, צלב זה בסך הכל סמל. סמל של דת. אמרתי לה שצריך לכבד אותו כי בשביל אנשים אחרים הוא בעל חשיבות. שונאים פה כל מה ששונה, כל מה שלא שייך ואז מתפלאים על כך שהשונה לא מחזיר להם אהבה. חברה תקינה זה כאשר מכבדים יכולות של אנשים ולא את הקשרים שלהם. הדוגמא הכי טובה שאני יכולה לתת במקרה הזה הוא הדוגמא של אמא שלי. יש לה תואר שני בספרות, ורק לידע כללי- זה תואר שקשה מאוד להשיג. אבל לאמא שלי אין קשרים, יש לה רק עברית קלוקלת ומרמור. במשך עשר שנים אמא שלי התקשתה למצוא עבודה, למרות שהיא הלכה מידי שבוע ללשכת העבודה, למחלקת האקדמאים. היו תקופות קצרות בהן שלחו אותה לעבוד. איפה, אתם שואלים? במפעלים, לנקות. זה המצב של רוב העלייה שלי. בגלל זה גם בי הוטמע המרמור הזה, השנאה לחברה הישראלית. אני ממורמרת כי אני רואה אנשים חסרי יכולת, ערכים ובגרות מקבלים עבודות נחשבות כשאמא שלי צריך לקרצף ישבנים של זקנים. טוב, היא לא באמת עושה את זה אבל היא כן מרימה שקיות כבדות ומלאות מצרכים בשביל אותם הזקנים בהם היא מטפלת. המרמור הזה הוליד בי את הלחמנות. אני, בת דור שני לעלייה הזאת, כבר אדאג להגיע למעמד בו אני אוכל לגרום לכל אותם פקידים מטונפים שהשפילו את אמא שלי בגלל המבטא, שאמרו לה שהם שונאים את השם שלה ושלחו אותה לעבודות בעבודות מלוכלכות, כן- אני אגרום לכל אותם פקידים ולילדים שלהם לנשק לי את הרגליים. אנחנו, כל הדור השני של העלייה הזו נהיה אלה שצוחקים אחרונים. ובנתיים... נאבקים. ובכן, זאת חברה תקינה? כבר אין אנושיות בעולם. כשאני רואה את הפלסטינים שהמאבק שלהם לאדמה כבר מזמן הפך לנסיון פשוט לרצח יהודים. ומה זה בכלל אנושיות? אני מאמינה שזה מושג כמעט נרדף להגינות. ובכן, איפה ההגינות? מרוב שהחברה הפכה ל"אנפיירית" אנשים התחילו להגדיר את ההגינות באופן שונה. פתאום כולם התחילו לרדוף אחרי הכסף. לא משנה איך ולמה וכמה. יש לי חברה שהשקפת העולם שלה נורא מציקה לי. לא אכפת לה מהלימודים כי היא מאמינה שאפשר להגיע למעמד גבוה באמצעות קשרים. קשרים קשרים קשרים. היא אומרת שהיא עובדת כבר עכשיו בכנסת, אם היא תצטרך ללמוד תואר- היא תלמד את מה שיהיה לו את הביקוש הגדול ביותר. אני יותר מידי רומנטיקנית כנראה, אני מאמינה שמעמד ובסיס כלכלי הוא משהו שצריך להגיע אליו באמצעות עבודה ובכוחות עצמך, ולא- אני לא מאמינה שקשרים זה "בכוחות עצמך". אני רוצה להגיע לנקודה כלשהי בחיים שלי ושאני אוכל להגיד- אני עשיתי את זה, לא רכבתי על גבו של אף אחד. הגעתי לכאן כי אני טובה ולא כי שמרתי למישהו עם הילדים בזמן שהוא הלך למסעדה. צר לי שכיום זהו הלך החשיבה של הנוער- להגיע ליעד הנכסף כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות טרחה. ובכן, טרחה בונה אופי ומקנה ערכים. ואני, באופן אישי, לא מכבדת אנשים שהגיעו למעמדם ללא עבודה וללא למידה.
אני לא רוצה לסיים את הפוסט בטעם מר. אני אוכל סוכריית שוקולד ואתפלל להבריא. כן, אני סוג של חולה, יש לי "דלקת בכרום החשק" וכאב גרון עצבני. היה אמור להיות לי מבחן בפיסיקה היום אבל התעוררתי עם גוש בגרון שגרם לי להישמע כמו הבחור שאומר "מה מה מה" בתחילת השיר פוקר פייס של ליידי גאגא (כן, אני שומעת את השיר הזה ברגע זה ממש ) מה שאפשר לפיסיקאית שבי להמשיך לישון. סוכריית השוקולד אלוהית. ואני מרגישה שאני חוזרת לעצמי קצת, תחילת השבוע הזה היה מטורף עם המבחנים והלמידה והרגשתי יותר אבודה מאי פעם. כי בד"כ אני אבודה רק קצת. במקרה הזה כבר התחלתי להאמין ששמי הוא הלגה או משהו כזה. (יותר מידי לימודים על גרמניה). ובהקשר הזה- ראיתי עכשיו קבוצה בשם "גם אני שונא את היטלר!!!! מי שמצטרף לא יהודי!!!!" שם הקבוצה כתוב כמובן בעברית. טוב, אנחנו יוצאים כאן מנקודת הנחה שכמעט כל בן אדם שיודע עברית הוא יהודי. עזבו את זה רגע, אנשים שתכלס אוהבים את היטלר היו אמורים לדעת עברית? בהחלט קבוצה שמעלה בי גיחוך 
בהקשר אחר, מישהו מוכן להמליץ לי על מוסיקה? כבר שנים שלא חידשתי את האוספים שלי.
מישהו שם לב לשינוי מצב רוח שלי מתחילת הפוסט ועד סופו? כתיבה בהחלט מעודדת אותי. 
סופ"ש נעים וסקסי לכולם

| |
|