מה יש לי שאני כותבת כל כך הרבה בזמן האחרון? שככה יהיה לי טוב (מילא אם הייתי כותבת משהו מעניין אבל הכל כל כך שגרתי וטחון)

רק עכשיו אני מגלה שלהיראות צעיר אין פירוש הדבר להרגיש צעיר.

בלי להגזים אני נראית בת 17, זה לא שאני מורחת ומשקיעה יותר מידי בעצמי להיפך, אני נשרפת (מהשמש) המון וזה כנראה מה שיהרוג אותי בסופו של דבר.

אבל אני לא מרגישה בת 26, אני מרגישה יותר ונראית פחות.

בסדר.

כשאני יושבת במעבדה ורואה ילדים בני 22-23 אני מרגישה מאוד זקנה לידם.

לא כי אני אימא אלא כי ככה אני מרגישה.

הפער בין 22 ל-26 כנראה מורגש לי מאוד.

אמנם אני נראית בת 17 אבל כל הזקנה שלי מתבטאת בצוואר, העור שם נראה פחות צעיר, לא מאוד מקומט אבל כבר לא צעיר.

אני מסתכלת על גיסתי ולמרות שהיא נראית באמצע שנות 20 לחייה היא בעצם בסוף שנות ה-30 של חייה ואני שמכירה אותה רואה עד כמה זה מתבטא בצוואר שלה.

הצוואר שלה לא נראה כמו הצוואר של הבחורה בת ה-22 מהמעבדה שלי.

גם הצוואר שלי לא נראה כמו הצוואר של הבחורה בת ה-22.

הגיל כבר מראה את אותותיו אבל אני עדיין נראית צעירה לגילי ותמיד אראה בעיניי אותן הנשים בנות ה-40 וה-50 :).

מנחם משהו הא?

הלוואי שהזקנה תתעכב עוד קצת (אם עכשיו אני חושבת על זה מה יהיה בגיל 40?)

זוועת עולם!

ולפינת התואר:

אז ככה, נכשלתי במועד א' בקורס אחד.

הקורס נלמד פעם אחת בשנה (כי ככה זה הקורסים המתקדמים באוניברסיטה הפתוחה) ולכן אם אני רוצה לעשות מועד ב' אני נאלצת לחכות שנה שלמה (לתקופת בחינות של סמסטר א' שתחל בחודש ינואר 2015)

אם אני מחכה לתקופת הבחינות אני מפספסת את המועד לימודי אחיות של מחזור ב' לאותה השנה, כלומר מחזור מרץ-אפריל 2015.

אם אני מפספסת אז אני מפספסת שנה שלמה סתם!

לכן, אני מפרפרת בין הקורסים שאני יכולה לקחת ואני מנסה לעשות קומבינות מטורפות בשביל לסיים לפני תקופת ההרשמה למועד מרץ-אפריל.

דיברתי עם הבית ספר לאחיות, אין דבר כזה קבלה על תנאי ואני חייבת את האישור זכאות לתואר שלי.

לכן, לצערי אני נאלצת לוותר על הקורס שנכשלתי בו ובמקומו אני לוקחת קורס אחר.

אני מנסה לעשות קומבינה נראה מה ייצא ואולי אצליח בסופו של דבר לסיים את התואר לפני מועד ההרשמה שהוא בערך בינואר ככה...

בהצלחה!