http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243אני מיוחדת בעיניי קמצוץ של אנשים: הבת שלי ובעלי. והבלוג הזה מדבר על איך הם רואים אותי ואיך אני רואה את עצמי heCopyright 2026 אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/02/52/520243/misc/13677929.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14839219<div align="right" dir="rtl"><p>עדן.</p> <p>נולדה ב-22.08.2016 בשעה 09:58, במשקל 3090 גרם.</p> <p>לאחר 15 שעות של צירים שמתוכם 7 שעות של צירי לחץ.</p> <p>עדן היא אחות קטנה לשי-לי בת ה-7 וחצי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שי-לי.</p> <p>בת 7 וחצי, שוקלת 16 קילוגרמים וגפרור.</p> <p>אחות גדולה, אחראית ואוהבת לעדן.</p> <p>שי-לי ביקשה אח/ות כבר כמה שנים לקח לנו הרבה זמן להגיע להחלטה.</p> <p>שי-לי גדלה, שי-לי התבגרה ממש בכמה ימים.</p> <p>שי-לי (ואימא לעולם לא תשכח זאת) עדיין ילדה ולכן צריך לנהוג בה בהתאם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>עדן.</p> <p>יונקת מהשנייה הראשונה שהוצמדה לשד.</p> <p>קרובה אליי ועדיין מחוברת כאילו היא חלק ממני, כי ככה צריך להיות.</p> <p>ככה אני מאמינה שצריך להיות, עדן עוד לא מוכנה לעולם הגדול ויותר מכך העולם לא מוכן לעדן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שי-לי.</p> <p>יודעת שזה בסדר שעדן מחוברת לאימא שלה ושעכשיו היא צריכה לחלוק את אימא עם עוד מישהי.</p> <p>9 חודשים אימא הכינה את שי-לי לתקופה הזאת.</p> <p>''התינוקת תבכה כי ככה היא מדברת''</p> <p>''התינוקת תהיה הרבה על הידיים כי ככה גם את גדלת ומגיע לה את מה שנתתי לך''</p> <p>''יהיה הרבה ציצי''</p> <p>וגם ''את חופשייה להמשיך בחייך ובשגרה שלך ואת תמיד מוזמנת לעזור לי ולהיות צמודה אליי גם''</p> <p>&nbsp;</p> <p>אימא.</p> <p>בת 28 עם שתי בנות מדהימות.</p> <p>לקח ללב שלה להבין שהיא יודעת לאהוב שתיים ושהיא מסוגלת לזה.</p> <p>בתחילה הרגישה דכדוך והתאבלה על משהו אבל לאט לאט מחזירה לעצמה את הביטחון בחיים שבנתה לעצמה.</p> <p>אימא היא רק אחת ולכן קשה לה להבין שהיא צריכה להתחלק ולפעמים להפסיד דברים קטנים אבל זה בסדר כי היא שותפה בקשר נוסף שחייב להבנות עמו שצריך ועם בטחון מלא.</p> <p>אימא חווה דכדוכים לפעמים, מצבי רוח ואיבוד שליטה מסויים על החיים שלה.</p> <p>אימא שואבת כוחות מהביטויים הקטנים, המעשים הקטנים של הבנות שלה (בעיקר של בכורתה).</p> <p>אימא תהיה בסדר כי היא שלמה יותר מאי פעם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שי-לי אני אוהבת אותך הכי בעולם!!!</p> <p>עדן אני אוהבת אותך הכי בעולם!!!</p> <p>שתיכן מיוחדות בדרך שלכן ותמיד תתאימו לחיבוק שלי <img title="חיבוק של הסוררת" src="../moodicons/hug.gif" alt="חיבוק של הסוררת" width="29" height="15" /></p></div>Tue, 27 Sep 2016 23:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14839219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14839219http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14789197<div align="right" dir="rtl"><p>עברתי תהליך גמילה מהיר ממכורה לבלוג לאין לי זמן לנשום ולנהל בלוג.</p> <p>בפייסבוק כל הזמן נראים מאבקים על ישראבלוג ואני תמיד מפחדת שהיום הזה יגיע (למרות שעשיתי גיבוי לבלוג).</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז התקבלתי לתכנית הסבה לסיעוד בבית החולים תל השומר, סיימתי את לימודי התואר הראשון שלי באוקטובר ועברתי ראיון ומבחן ממיין.</p> <p>ההתלבטות הייתה בין 4 בתי ספר לסיעוד: הלל יפה (חדרה), מאיר (כפ"ס), בלינסון (פ"ת) ושיבא (רמת גן) שהיה האפשרות האחרונה שלי את האמת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל וזה אבל ע-נ-ק.</p> <p>עם משפחה וילדים הייתי צריכה להשאר קרוב לבית אז הלכתי לבית ספר שהכי נראה לי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>התפטרתי מהמשרד והלכתי להיות כח עזר בבית החולים שיבא כדי לראות האם מקצוע הרפואה מתאים לי.</p> <p>עבודת כח עזר היא מאוד קשה! פיזית מאוד!!!</p> <p>הלימודים התחילו לפני 10 ימים, 4 ימים בשבוע מלאים ומעשירים עוד לא יכולה להגיד מהי רמת הלימוד אבל מה שכן הולך להיות מאוד אינטנסיבי וקשה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>וקורה לנו עוד משהו...</p> <p><strong><span style="font-size: medium;">אנחנו בהריון שני, בת שנייה למען האמת, תהיה לנו עוד בת!!!</span></strong></p> <p>בניגוד להריון הראשון ההריון הזה הרבה יותר קשה לי נפשית, היה לי קשה להשלים איתו.&nbsp;</p> <p>התופעות לוואי היו נוראיות (בחילות, הקאות, חולשות, עייפות) אבל החזקתי מעמד שלושה חודשים וזה עבר כלא היה (חצי נחמה).</p> <p>היא בועטת, היא בריאה וזה הכי חשוב.</p> <p>המצב הלא מוכר הזה הוא של שי-לי ושלי, זה המבחן לקשר שבנינו במשך יותר משש וחצי שנים.</p> <p>אני משקשקת ממה שיהיה וגם שי-לי בדרך שלה מראה אותות של מצוקה שנראה לי ואני מתמודדת איתם היטב (בזכות עדר המעריצים שלי שחושבים שאני פשוט אימא טובה או אימא טובה מידי חחחחחח...<img title="מוציא לשון" src="../moodicons/lashon.gif" alt="מוציא לשון" width="15" height="15" />)</p></div>Fri, 15 Apr 2016 23:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14789197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14789197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14334771<div align="right" dir="rtl"><p>בעצם כבר שנה וחצי+ אני לא אימא במשרה מלאה.</p> <p>שי-לי החלה את המסגרת שלה בגיל 4.5, בגן טרום חובה ואז עלתה לגן חובה שהיא אוטוטו מסיימת.</p> <p>השלב הבא הוא כיתה א', כבר נרשמנו ושתינו עובדות נפשית על המעבר הענק הזה בשביל שתינו!! פשוט ענק!!!</p> <p>אני עובדת כמנהלת במשרד עורכי דין ממש ליד הגן של הקטנה ונהנת מכל רגע את האמת.</p> <p>לפני שנה+ כתבתי פוסט שאם הכל יהיה כמו שצריך אסיים את התואר ואמשיך להסבה, מכירים את הביטוי "תתכנן תוכניות, תספר עליהן לאלוהים והוא פשוט יצחק עלייך"? אז זה בדיוק מה שקרה לי.</p> <p>לא מספיק שלא עברתי את הבחינות המגעילות שהיו לי אלא שגיליתי שבאמת יכלתי לסיים שנה שעברה אם הייתי לוקחת את הקורסים הנכונים ולא נתקעת על כל מיני קורסים דפוקים סתם מתוך עיקרון.</p> <p>אז זהו, השנה אני מסיימת.</p> <p>זהו הסמסטר האחרון שלי רשמית, 4 בחינות וסיימתי.</p> <p>העבודה הסמינריונית כבר מוזנת במערכת ורק נותר באמת באמת באמת לחרוש ל-4 הבחינות שנותרו וזה מאחורי.&nbsp;</p> <p>התואר הזה מאחורי.</p> <p>עברתי הרים וגבעות בשביל להגיע לשלב הזה בחיים שלי.</p> <p>שי-לי מסיימת את פרק הילדות שלה (זה של הגן ואין אחריות וחובות) ואני מסיימת את הפרק שלי ביחד איתה. התבגרנו ביחד.</p> <p>גדלנו ביחד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אתמול הייתה לי שיחה עם קבוצת הורים, שאלו אותי בת כמה אני כי אחת האימהות אמרה "את עוד מעט בת 30" אז זרקתי לה אני לא.</p> <p>כבר עשית אותי זקנה?</p> <p>"אני עוד מעט בת 30" היא אומרת לי.</p> <p>"ואני עדיין לא, את היחידה שנתנה לי יותר מהגיל שלי"</p> <p>"בת כמה את?"</p> <p>"27"</p> <p>"אווו...את תמיד נראית כל כך רצינית ובוגרת לגיל שלך שזה מטעה"</p> <p>&nbsp;</p> <p>לצערי הזדקנתי גם בשנים האילו שאני אימא, כל הדאגה הזאת שמצטברת עם הגיל היא פשוט "מזקינה".</p> <p>פעם ראשונה שאומרים לי שאני נראית יותר מהגיל שלי, באמת? אני נראית יותר מהגיל שלי?</p> <p>לא יודעת...</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 01 Jun 2015 11:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14334771http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14334771http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14331298<div align="right" dir="rtl"><p>רק קטע קצר, לא מתכוונת לחזור.</p> <p>מאוד קשה לי לחזור למען האמת, משום מה נאבד לי הקול. נבלעתי בחיים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>קרה לי דבר שמבחינתי הוא נוראי.</p> <p>אנשים בוגדים, הכוונה היא שגם נשים וגם גברים בוגדים.</p> <p>"אנחנו יכולים לאהוב ולבגוד בו זמנית זה לא סותר אחד את השני".</p> <p>אנשים בוגדים.</p> <p>נשברה לי התמימות, הייתי כל כך תמימה שמאמינה בכל הטוב והנפלא שפשוט נכנסתי לשוק.</p> <p>&nbsp;</p> <p>גיליתי שחברה קרובה שלי בגדה עם גבר נשוי באישה שלה הוא נשוי.בגדה!</p> <p>כלומר, היא הייתה בצידו השני של המתרס לפני 18 שנים ולפני כשנה היא גילתה שבעלה בוגד בה עם אחרת.</p> <p>"אבל היא שונה ממני, היא בגדה במטרה לפרק ואני בגדתי במטרה לקיום צרכים" צרכים!</p> <p>מסתבר שצרכים באים לפני כבוד, מוסריות ורגישות!</p> <p>חזרתי הביתה מדוכאת ועל סף בכי, עם הדהודים מטורפים בראשי "אל תסמכי עליו, יכול להיות שגם הוא בוגד ועוד בידיעה שאם הוא יבגוד את תזרקי אותו הוא בחיים לא יספר לך" או "כולם בוגדים".</p> <p>"כולם" הכוונה שבכולם הזה גם אני כלולה? אני יודעת שכשאני מסתכלת במראה אני מסתכלת על עצמי בגאווה.</p> <p>אני יודעת שכשאני מסתכלת על עצמי במראה אני רואה פנים, עיניים ושפתיים שלא נגעו באף אחד אחר מלבד בעלי ב-10 השנים האחרונות.</p> <p>אני יודעת ביני לבין עצמי שאני יכולה ללכת עם ראש זקוף ולהמשיך להתנשא מעל כולם.</p> <p>כי אני תמימה.</p> <p>אולי אני אכווה יום אחד אבל מה שבטוח זה לא יהיה כי אני אשמה, אני עושה הכל אבל הכל בשביל שהזוגיות שלי תצליח ואם בעלי יחליט לסטות מדרך הישר אין לו מה לחזור אליי. הבן אדם לפני שהוא בגד בי רגשית הוא בגד באמון שלי, הוא לא כיבד אותי זה מה שפוגע.</p> <p>הלב השבור שלי יתאחה, האהבה הגדולה שיש לי תמצא לה מקום להתנחם בו, אני אסתדר.</p> <p>אבל אישה שאומרת "הייתי מוכנה לתת לו הזדמנות נוספת אם רק היה נותן לי את האפשרות הזו" למה? למה הוא צריך לתת לך את האפשרות הזו?</p> <p>למה את לא יכולה להרים את הראש ולהגיד "אני עשיתי הכל, אני ניסיתי הכל"? למה להרכין ראש בפני אדם שמעל באמון שלך.</p> <p>ולו רק זה הדבר שכבר צריך לגרום לך לברוח ממנו כמו מאש! רק זה!</p> <p>את אשמה? את??? על מה ולמה?</p> <p>&nbsp;</p> <p>חזרתי הביתה אחרי שיחה כבדה, אחרי וויכוח לא נעים עם הבעל יום לפני הייתי תשושה נפשית.</p> <p>החלטתי לפרוק, הייתי על סף בכי והוא אמר לי "ככה כולם, כולם בוגדים מסביבך ואת אפילו לא שמה לב" ואז זרקתי לו "אולי עכשיו אתה תבין למה אני כל פעם נכנסת לפראנויות וטראומות, זה היה מולי עם ההורים שלי, זה מולי עם חברים שלי. אני רוצה משהו בטוח"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"כולם בוגדים" לא יודעת מי זה כולם אבל אני לא נכללת ביניהם!</p></div>Mon, 25 May 2015 12:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14331298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14331298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14214265<div align="right" dir="rtl"><p>לפעמים בא לי לזרוק הכל, אותו במיוחד.</p> <p>תמיד אמרתי שהוא לא גרם לי לרגע לפקפק באהבה שלו כלפי אבל מאז שהיא הופיעה אני הפכתי לפרנואידית.</p> <p>אני כבר מזמן לא מבינה מה הטיפוס שלו, לא יודעת אם אני ולא יודעת בכלל.</p> <p>ולמען האמת אני בכלל לא מעוניינת לדעת.למה לי?</p> <p>אם הוא כל כך רוצה ללכת שילך, אני לא מחזיקה אותו ואני לא רוצה שמישהו ירחם עליי כי אני חסרת עבודה ולא מצליחה לסגור תואר מעפאן.</p> <p>החיים שלי הם אילו שבחרתי לעצמי ואני לא רוצה שמישהו אחר שהוא לא אני ישלם על הבחירות שלי.</p> <p>מגיע לי לחיות בשקט ושלווה.</p> <p>אני רוצה לחיות בשקט ושלווה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>זרקתי לו "חבל שאני לא פוליגמית" למה?</p> <p>כי אם הייתי פוליגמית הייתי שמה קצוץ על מה שהוא עושה בחיים שלו והייתי נהנת בעצמי מגיוון אבל החמור הזה (אני עצבנית רצח!!!) לא רוצה שאני אגוון עם אחרים רק הוא רוצה לגוון עם אחרות (לכי תדעי, אולי הוא כבר עושה את זה...) ואללה חכם גדול מצאתי לעצמי.</p> <p>ככל שהשנים עוברות אנחנו פתוחים יותר ויותר לסיטואציות, אני עוד עלולה להסכים ליחסים פתוחים ואז לחפש לעצמי אהבה חדשה, למה לא?</p> <p>אם כל כך רע לי אז זה מה שאני צריכה לעשות.</p> <p>באמת רע לי?</p> <p>באמת לא טוב לי?</p> <p>למה אני חושבת על אישה אחרת שלא מגיעה בכלל לרמה שלי?</p> <p>חחחחחחחחחחחחח...אני יודעת למה (!!) כי יש לה עיניים ירוקות והיא עם יופי שונה משלי.</p> <p>גם אני יפה אבל היא יפה, שונה.</p> <p>ואצלי? אין לי עיניים ירוקות יש לי טוסיק יפה, מאוד יפה ואני כוסית. אז מה?</p> <p>אבל אני משכילה, אני אימא והכי חשוב זה שאני רוצה להתקדם בחיים שלי ולעזור לבעלי להתקדם בחיים שלו.</p> <p>אז מה הבעיה בעצם?&nbsp;</p> <p>אה כן, שאני לא חושבת על דברים עד הסוף.</p> <p>האם הכל זה סקס בחיים? באמת?</p> <p>זאת אומרת שכנראה הוא לא ימצא מישהי יותר טובה בתור אישה אבל חיית מין יותר טובה הוא כנראה יימצא. אני בטוחה שהוא יימצא כי אני לא מוכנה לעשות שפגאט באוויר בזמן הסקס, מצטערת אני לא עד כדי כך מסטולה.</p> <p>למה אני מאכילה את עצמי סרטים בכלל? למה אני צריכה להרגיש מאויימת ממישהי שלא שווה את זה בכלל?</p> <p>היא באמת לא ברמה שלי היא רק יותר יפה ממני.</p> <p>יופי זה הכל בחיים? באמת?</p> <p>לא ידעתי שיופי יביא לי תואר, כסף ואוכל הביתה.</p> <p>הוא לא הביא לי עד עכשיו!</p> <p>&nbsp;</p> <p>כרגע אני כועסת על עצמי, שהעזתי לזלזל בעצמי.</p> <p>ראיתם את השעה? 3 לפנות בוקר!&nbsp;</p> <p>מה אני עושה?</p> <p>טוחנת את התחת שלי למבחנים שיש לי בסוף החודש.</p> <p>למה?</p> <p>כי ביום אני אישה ואימא אבל בלילה אני קורעת את התחת שלי בשביל להיות שם בשביל עצמי!</p> <p>למה?</p> <p>כי אני כזאת! מעדיפה לישון פחות אבל שכולם יהיו מרוצים.</p> <p>אז למה כרגע אני מרגישה כמו סמרטוט? למה כרגע אני מרגישה כל כך רע? למה אני ככה?</p> <p>אם הוא עושה לי רע אז אולי אני צריכה לעזוב??? או שאולי אני צריכה לפתוח את זה איתו ולהגיד לו שרע לי מאז הטיול שלנו?</p> <p>היה לי כיף אבל גם היה לי רע, היה לי טריפ רע (היינו באמסטרדם וזה לא עשה לי טוב בלשון המעטה), עברתי דברים נוראיים!</p> <p>באמת שזה לא מגיע לי שאני ארגיש ככה.</p> <p>שמישהו יוריד את זה ממני, שיטאטא את החרא הזה ממני!</p> <p>לא רוצה להרגיש חסרת תועלת בגלל חיצוניות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני משתגעת, כנראה שהשתגעתי!</p> <p>השתגעתי!!!</p></div>Fri, 10 Oct 2014 03:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14214265http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14214265http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14211906<div align="right" dir="rtl"><p>חודש וקצת עברו מהפוסט האחרון, לא מרגישה מחסור בכתיבה, פשוט כבר התמלאתי והגשמתי את עצמי מספיק בשביל להפסיק ללקק את הפצעים של העבר.</p> <p>ההתמודדות עם החיים האמיתיים היא יומיומית ואין לי זמן לכתוב על בסיס יומיומי ולכן הדף החדש שלי הוא 'הוא', הבן זוג שלי לחיים כמעט 10 שנים.</p> <p>הכרנו ב-2005 ואנחנו עד היום נמצאים בקשר.</p> <p>כמו לכל הזוגות גם לנו יש עליות ומורדות, כמו לכל הזוגות יש לנו שגרה אבל אנחנו לא מפחדים ממנה. שגרה משאירה אותך יציב על הקרקע והיא אינה מכשול.</p> <p>אנחנו מדברים, אנחנו מתקשרים, אנחנו חולקים וזה לדעתי הכי חשוב.</p> <p>אני לא רוצה להסתגר!</p> <p>אני רוצה להיות מסוגלת להגיד כל יום אני אוהבת אתכם בלי להרגיש שאני מעיקה.</p> <p>אני רוצה להיות במציאות ולא בדימיון.</p> <p>&nbsp;</p> <p>התקשורת היא מאוד חשובה, לא לזלזל בה.</p> <p>היא מונעת ריבים והיא מונעת חיכוכים מיותרים שיכלו להימנע אם רק היינו זורקים מילה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>היינו בחו"ל לפני שבוע וקצת, שבועיים שלמים ביחד, רק אנחנו.</p> <p>שי-לי נשארה תחת ידם החמה של הסבים, היה לה כיף וגם לנו. התגעגענו.</p> <p>ביום השלישי של הטיול הייתה לנו נקודת שבירה, רבנו על משהו שטותי, אמרתי משהו שטותי וגם העזתי להפסיק את זה בזמן.</p> <p>לא הפנתי את הגב ולא התעלמתי מהבעיה, מתברר שאני יודעת לעשות גם את זה.</p> <p>אני יודעת לבקש סליחה כשאני טועה ואני יודעת להרגיע כשאני רוצה, לא חייבת להביא אותו להתמוטטות עצבים.</p> <p>אני גאה בעצמי.</p> <p>מאז אותו הריב היה לי רע כמה זמן מהסיבה שהאווירה לא תחזור להיות כמו שהייתה, היא חזרה.</p> <p>עם הבנה מצידו, עם תשומת לב מצידי ועם הרבה רצון להינות ולא לבזבז את הזמן על ריבים מיותרים.</p> <p>היה כיף!!!</p> <p>הרבה גילוי עצמי, המון.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אמרתי לו "אחרי 10 שנים הרבה זוגות נמצאים במצבים שבהם הם כבר לא מתקשרים, הם לא מנסים להציל והם לא עובדים על עצמם. תגיד תודה שיש לך את זה.</p> <p>תגיד תודה שאני עובדת על עצמי יומיומית כי אני יודעת שאני יכולה להיות אישה טובה יותר אם אשקיע קצת יותר ואני משקיעה.</p> <p>אני לא מסתירה את זה ממך. קשה לי ואני עייפה.</p> <p>אני לא מסתירה את זה ממך, אני לא צריכה לפחד להגיד לך מה אני חושבת"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"בטיול חשבתי שאנחנו צריכים להתגרש.</p> <p>שאתה אוהב אותי יותר ושאני אוהבת אותך הרבה פחות ושלך מגיע מישהי אחרת.</p> <p>בטיול הרגשתי שאני שונאת אותך.</p> <p>היה לי רע"</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא רוצה להסתיר ממך דבר, אני רוצה תקשורת ישירה, לא רוצה שאתה תחשוב שאם תזרוק לי מילה ואני אתעצבן אז אתה צריך להפסיק לזרוק מילים.</p> <p>להיפך.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני אוהבת אותך (אתה).</p> <p>אני אוהבת אותך (שי-לי).</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 06 Oct 2014 03:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14211906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14211906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14188790<div align="right" dir="rtl"><p>אני לא באמת יכולה לסכם את התקופה הזאת.</p> <p>עדיין לא יכולה.</p> <p>אני תוהה, האם זה היה לחינם?</p> <p>כן, כל הבולשיט של "תואר זה כוח" ובלה בלה בלה השפיע עליי כשהייתי בת 20 אבל כבר לא.</p> <p>לא אחרי מה שעברתי.</p> <p>סחטו אותי, התישו אותי, תסכלו אותי ופשוט עשו ממני סמרטוט רצפה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>6 שנים בתור סטודנטית כאשר 4 מהן אשכרה להיות סטודנטית שלומדת, מגישה עבודות ונגשת לבחינות.</p> <p>רק כשהבנתי את המספר הזה, 6, התחלתי להתבייש בו אבל רק הקרובים לי מכל יודעים מה עברתי במספר הענק הזה.</p> <p>רק הקרובים לי יודעים שהיו תקופות בחיים שלי שהתואר היה במקום ה-10 אצלי ולא בסדר העדיפיות שלי.</p> <p>התקופה הראשונה הייתה בגיל 20, כשהתחלתי אותו מתוך לחץ של אימא שלי, אולי אם הייתי מחכה קצת הייתי יכולה להצליח בפחות זמן.</p> <p>כלומר, ב-4 שנים בדיוק ולא ב-6 ומתוכן 4.</p> <p>התקופה השנייה הייתה האימהות, רציתי להיות שונה ולכן הזנחתי את הלימודים. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד בגאווה, הזנחתי לטובת הילדה שלי ובשביל להוכיח לעצמי שהקריירה שלי לא באה לפני אף אחד מהאנשים הקרובים לי יותר מכל.</p> <p>התקופה השלישית הייתה שלא הייתה לנו ברירה ונאלצתי לצאת לעבוד, בהתחלה הסתדרתי עם הלימודים כי המשרה הייתה חלקית לחלוטין ויכלתי להרשות לעצמי ללמוד אבל עם הזמן, עם ההתמסרות לעבודה והנתינה נטשתי את הלימודים והם חזרו להיות במקום ה-20 אצלי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אילו שלוש תקופות משמעותיות מאוד בחיים שלי, 6 שנים זה לא מעט זמן אבל גם לא הרבה.</p> <p>הספקתי המון ב-6 שנים ואני אחזור על זה שוב ושוב.</p> <p>למה אני צריכה להתבייש? יש לי ילדה בת 5 וחצי ויש לי תואר ביד.</p> <p>כן, אין לי בית וגם לא יהיה לי בית בארץ הקודש.</p> <p>החלטתנו ואני מקיימת את מה שהחלטנו, אנחנו עוזבים, הוא מסיים ואני מסיימת ואנחנו עוזבים.</p> <p>כן, אנחנו בתור ילדים להורים שהיגרו ארצה יודעים עד כמה זה קשה ועכשיו תורנו להיות הורים שמהגרים בשביל הילדים שיש לנו והעתידיים שיהיו לנו.</p> <p>תורנו להעניק להם עתיד טוב יותר כי זה מה שהורים עושים.</p> <p>ההורים שלנו העניקו לנו את המיטב, הם העניקו לנו יותר ממה שיכלו להעניק לנו בברית המועצות לשעבר ועכשיו אנחנו, שנתקעים במצב מאוד קשה נאלצים לעשות את אותן ההחלטות.</p> <p>החלטות שישפיעו על הילדים שלנו כבר ולא עלינו, החלטות שלדעתנו יהיו הכי טובות לילדים שלנו ולא לנו.</p> <p>תפקידנו כהורים זה להיות מסוגלים להרים את הילדים שלנו על הרגליים, אני כזאת אימא, אני לא מוכנה שהילדה שלי תעבוד בשביל לעשות תואר.</p> <p>אני לא מסוגלת, אני רוצה לתת לה את המקסימום שאני יכולה בחיים האילו.</p> <p>מגיע לה!</p> <p>מגיע לה להיות מפונקת!!! אני רוצה שהיא תהיה מפונקת בצורה הטובה ביותר!</p> <p>יש לי ילדה נדיבה, חכמה, טובת לב, חמה ופשוט מדהימה ומושלמת בשבילי!</p> <p>היא חלום של כל אימא וכן, היא לא מושלמת אבל היא המושלמת שלי.</p> <p>היא מכעיסה אותי והיא גורמת לי להרים את הקול כשהבטחתי לעצמי שאני לא אעשה את זה, היא מכריחה אותי לצאת מדעתי ולהיות רעה לפעמים כשהבטחתי לעצמי שאני לא אהיה כזאת.</p> <p>אבל גבולות הם גבולות וכמו שאני יכולה להיות החברה הכי טובה שלה והבן אדם שאוהב אותה יותר מכל אני יכולה להיות הבן אדם שהיא הכי שונאת.</p> <p>אני הבן אדם שהיא יכולה לשנוא ושהוא יאהב אותה למרות הכל.</p> <p>כשהיא אומרת לי לפעמים "את לא אוהבת אותי" אני יוצאת מכליי ולפעמים מתגרה בה ואומרת לה "בכלל לא" למרות שהבטחתי לעצמי לא לעשות זאת, דברים כאילו הם טראומה הייתי אומרת לעצמי אבל הנה, אני חוזרת על דברים שהבטחתי לא לעשות.</p> <p>כי היא הבן אדם שיוציא אותי מכליי ובאותה נשימה גם יחזיר אותי לשפיות דעתי.היא העולם שלי.</p> <p>כל כך תודה לעולם הזה שלי, כל כך תודה לו.</p> <p>למדתי דרכו שאני יכולה לחיות ושאני בעצם חיה!</p> <p>&nbsp;</p> <p>6 שנים, ב-6 שנים עברתי המון.</p> <p>זה לא נגמר, עוד 4 בחינות וסיימתי, 2 סמינריוניות שאני כותבת עכשיו וקורס מעבדה אחד. זה נראה המון הא?</p> <p>תנסו להתחיל עם 26 בחינות, 2 עבודות סמינריוניות ו-3 מעבדות.&nbsp;</p> <p>נראה לי שהמצב כרגע נראה הרבה יותר קרוב לסוף מזה שהיה בהתחלה לא? <img title="קריצה" src="../moodicons/blink.gif" alt="קריצה" width="15" height="15" /><img title="מוציא לשון" src="../moodicons/lashon.gif" alt="מוציא לשון" width="15" height="15" /><img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /></p></div>Wed, 27 Aug 2014 05:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14188790http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14188790http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14162964<div align="right" dir="rtl"><p>אז התבגרתי,התבגרתי מאוד בעצם.</p> <p>אי אפשר להגדיר אותי ככותבת למגירה כבר, אני צועקת, אני מדברת ואני כבר לא שותקת.</p> <p>בטוח לא שותקת.</p> <p>התבגרתי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>רק רציתי לקפוץ ולספר על החוויות שלי במלחמה הזאת.</p> <p>אני מרכזניקית, ממש ממש ממש לא דרומית ואין לי מושג אפילו הקלוש ביותר איך מרגישים תושבי הדרום ואני גם לא מנסה להשוות את עצמי אליהם.</p> <p>אני רוצה לדבר קצת על הנקודת מבט שלי בתור אימא לילדה בת 5, לילדה שכבר מבינה כמעט הכל.</p> <p>לילדה שכבר שואלת שאלות ובתור בן אדם שהשביע את עצמו לא לשקר לילדים שלו איפה שלא צריך אני מלמדת אותה.</p> <p>יום לפני שהתחילו לשלוח לכיוון שלנו גראדים/רקטות דיברתי עם שי-לי על חשיבותו של הממ"ד בבית שלנו, שגם לנו למרות שהחדר הזה לא באמת נראה ככה, ממ"ד.</p> <p>שבבית שלנו יש מרחב מוגן.</p> <p>הסברתי לה שיכול להיות שמחר כשאהיה בלימודים תהיה אזעקה, אזעקה שאנחנו בדרך כלל שומעים בימי שישי בעיר שלנו.&nbsp;</p> <p>רק שהפעם האזעקה הזאת לא מיועדת לכניסת יום השבת אלא מיועדת לכניסה למרחב המוגן.</p> <p>הסברתי לה שבהישמע האזעקה היא רצה לאותו החדר וסוגרת את הדלת אחריה, היא לא מחכה לאף אחד (!!) במיוחד שמתי דגש על הנושא של *לא מחכה לאף אחד* כי אנחנו גרים עם סבתא בת 92 שקשה לה ללכת מאוד מהר למרות כישורי ההליכה המצויינים שלה ושי-לי עלולה להישאר מאחור בגלל סבתא.</p> <p>אז הדגשתי שרצים לבד ומהר, לא מחכים לאף אחד!</p> <p>באותו היום ההרצאה התקבלה בצורה היסטרית ובכי, הרבה "בואי איתי לשירותים" והרבה "תחבקי אותי" בסדר.</p> <p>ביום למחרת עזבתי בתקווה שההרצאה שהייתה, הייתה לשווא. לצערי זה לא מה שהיה ובשעה 5 בערב בערך התקבלה האזעקה הראשונה ברחבי גוש דן.</p> <p>חמותי כבר הייתה בבית עם שי-לי וסבתא כך שלא הייתי לחוצה.</p> <p>דיברתי עם שי-לי והיא הגיבה בצורה הרבה יותר רגועה מזו שהייתה בערב לפני.</p> <p>נרגעתי ובכיתי מתוך הקלה. לא יודעת למה.</p> <p>מיותר לציין שביום למחרת הפסקתי את ימי הלמידה המרוכזים ונשארתי בבית, כל יום הייתה אזעקה מאותו היום.&nbsp;</p> <p>לא העזתי ללכת.</p> <p>את הסופ"ש האחרון (לפני היום) בילינו אצל אימא שלי, אחי היה בבית ובן דוד שלי הדרומי הגיע לרגיעה.</p> <p>באחד הימים נתקענו בחוץ כשהייתה אזעקה, נכנסתי לממ"ד של בית זר לחלוטין. הייתי עם שי-לי וכל כך נלחצתי שלא היה אכפת לי מכלום ובחוצפתי הרבה ביקשתי להיכנס לממ"ד של מישהו מהשכונה שבדיוק יצא החוצה.</p> <p>היום היינו אצל אימא שלי שוב ותפסה אותנו אזעקה שוב, באמצע הטיול עם הכלבה, אחרי שבוע העזתי לצאת החוצה ולנשום קצת אוויר עם שי-לי, מלבד האוויר שיש לנו בגינה.</p> <p>תפסה אותנו אזעקה ו-2 יירוטים ממש מעל הראש.</p> <p>אף אחד לא יצא החוצה, היינו היחידים והאזעקה הייתה ארוכה מאוד יחסית לפעמים הקודמות כי היו זריקות אחת אחרי השנייה.</p> <p>ראינו 4 טילי תמיר "רודפים" אחרי הרקטות. זה היה מלחיץ.</p> <p>מצאתי לשי-לי פינה סגורה מכל הכיוונים מלבד כיוון אחד וכיסיתי אותה.</p> <p>זה היה הרגע הכי מלחיץ בחיים שלי, התחלתי לרעוד מרוב פחד, התחלתי לפחד ועוד כשראיתי את היירוט מעל הראש שלי ראיתי את הכל מחשיך פתאום.</p> <p>הרגשתי ברפרוף את אימא שלי מכסה עליי ועל שי-לי ומלטפת לי את העורף בניסיון להרגיע.</p> <p>שמעתי את קולה רועד למרות שהיא לא בן אדם שיראה חולשה אבל אחרי שגם היא ראתה את היירוטים מעל הראש, היא נבהלה בדיוק כמוני.</p> <p>אני יודעת בדיוק מה אימא שלי דמיינה לעצמה.</p> <p>אני יודעת בדיוק מה היא ראתה כי אני, בתור אימא כמוה, ראיתי את אותו הדבר בדיוק.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שי-לי כל כך גדולה.</p> <p>שי-לי כל כך גדולה.</p> <p>זה מפחיד ויהיה מפחיד עוד יותר בעתיד.</p> <p>זה מפחיד!</p></div>Sat, 19 Jul 2014 04:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14162964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14162964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14134263<div align="right" dir="rtl"><p>עברה עליי תקופה קצת מוזרה...</p> <p>לפני שבועיים הרגשתי מוזר, מאוד מוזר, הפעם האחרונה שהרגשתי ככה (אם בכלל) הייתה לפני 6 שנים כמעט.</p> <p>כשגיליתי שאני בהריון.</p> <p>בתקופה הנוכחית הייתה רגישות יתר למזון, היה לי רצון לאכול דברים מוזרים שאני לא אוכלת ועוד כל מיני תופעות לוואי שהתווספו לכל ההרגשה הכללית.</p> <p>העניין הוא שאני משתמשת באמצעי מניעה 99.9% יעילות-גלולות למניעת הריון.</p> <p>אני בן מאוד אחראי שיודע לקחת את התרופה בזמן הנכון, ויותר מזה הגוף שלי לא בוגד בי אף פעם, אם צריכה להתחיל ווסת מדומה היא תתחיל ביום הרגיל שלה-יום שלישי.</p> <p>אז חיכיתי וחיכיתי, כולם מסביב אמרו שאני כנראה בהריון אבל אני, שלוקחת הכל כמו שצריך וכמו אחת שלא פספסה אף גלולה בחודש האחרון ידעתי שהכל בדימיון של כולם ויותר מכל שלי.</p> <p>אז עשיתי בדיקת הריון אחת ויצא שלילי-נשמתי לרווחה וגם סוג של התאבלתי.</p> <p>יום למחרת הגיעה הוסת.</p> <p>נכנסתי לתקופת קיפאון קצרה וחזרתי לעצמי.</p> <p>אז לא יהיה לנו ילד נוסף כי הגוף שלי אף פעם לא בגד בי וכשהכל נעשה כמו שצריך הוא גם לא יבגוד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אם היה לנו ילד למרות ההגנה 99.9% היינו מאשימים אחד את השני ואת האמת אני לא רוצה לדעת לאן היחסים שלנו היו מתדרדרים בגלל הילד "טעות" שלנו.</p> <p>אז התאבלתי קצת על עצם המחשבה.</p> <p>והתאבלתי קצת שבכלל העזתי לחשוב דבר כזה.</p> <p>והתאבלתי כי איפשהו רציתי.</p> <p>ושמחתי כי אין.</p> <p>ושמחתי שיש לי גוף נאמן.</p> <p>ושמחתי שאני לא דפוקה שרוצה להשריץ ילדים בלי מחשבה תחילה.</p> <p>אז עכשיו אני פה...</p> <p>&nbsp;</p> <p>תקופת המבחנים ממש בפתח.</p> <p>כרטיסי טיסה לחתונה של החברים מוכנים, לכל המקומות שבהם אנחנו נבקר יש כבר מלונות סגורים: פראג, אמסטרדם ומינכן.</p> <p>13 ימים של לבד.</p> <p>13 ימים של לחוד.</p> <p>13 ימים של התחדשות ואתנחתא מהחיים האמיתיים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שבועיים לאחר מכן טסים ההורים (שלו ושלי) ביחד לברצלונה. יהיה להם כיף!</p> <p>זה נחמד שהם מסתדרים כל כך טוב, חבל רק שזה קורה רק עכשיו, אחרי 8 שנים ביחד.</p> <p>אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.</p> <p>כנראה ששני הצדדים הבינו שהמערכת יחסים שלנו לא הולכת להיגמר בזמן הקרוב ושקרבה לא תזיק לאף אחד.</p> <p>אני לא זוכרת איך הכל התחיל ככה להתפתח, זה התחיל מארוחה משפחתית ביחד ואחר כך עבר לחגיגת ימי הולדת ביחד ואז זה פשוט התגלגל ועכשיו הם טסים ל-6 ימים רק שני הזוגות. יהיה להם ממש כיף!</p> <p>אני שמחה שהם מסתדרים כל כך טוב :)</p></div>Tue, 10 Jun 2014 04:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14134263http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14134263http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14125816<div align="right" dir="rtl"><p>יש לי חדשות רעות אפילו רעות מאוד לכל העולם ואימאימאימאימאימא שלו (!!)</p> <p>כ-ס-ף ל-א ג-ד-ל ע-ל ה-ע-צ-י-ם !-!-!-!-!</p> <p>די כבר!</p> <p>&nbsp;</p> <p>ביום חמישי הייתי הורה מלווה (שוב) בגן של שי-לי, אני ההורה היחיד שמתנדב לסייע וללוות את הילדים.</p> <p>אני לא חושבת ששתי הנשים (הדגולות יש לציין הללו!) יכולות להסתדר עם כיתה של 33 ילדים (!) לא (!) למה?</p> <p>כי זה הרבה בלאגן, אוטובוסים, סידור בשורות וכו' וכו' וכו'...ואני חושבת שלילדים שלי ושל ההורים הסתומים האילו מגיע את היחס והבטיחות הנכונה!</p> <p>מגיע לילדים הללו לצאת ולחזור בשלום!</p> <p>מגיע להם!</p> <p>בכל אופן, הגננת של שי-לי תפסה איתי שיחה (אני לא מבינה למה אנשים מרגישים צורך לפרוק לידי אפילו המבוגרים ביותר -היא בת 53 לפי החישוב </p> <p>שלי-) וסיפרה לי עליה ועל הבנות שלה.</p> <p>סיפרה לי בגאווה וגם התלוננה על כך שהן בנות 24 ו-23 ולא בראש שלהן חתונה ושלא נדבר על ילדים בכלל.</p> <p>אני מסכימה איתן, מי בכלל חושב על ילדים בגיל 23, איזה בן אדם שפוי חושב על ילדים בגיל הזה?&nbsp;</p> <p>כי הורה צעיר זה דבר רע לא?</p> <p>בכל אופן אני לא מעבירה ביקורת כי בסך הכל אני מבינה, החיים מתחילים, הלימודים והכל ובאמת שלא רוצים להתחייב עכשיו לבית ומשפחה.</p> <p>כי למה, כי לא צריך. באמת!</p> <p>אחרי 5 דקות של שיחה היא סיפרה לי שהיא בעצמה לא בעד שיתחתנו ויביאו ילדים כי אחרת הלימודים ילכו לפח.</p> <p>ציינתי בפניה את עצמי, שאני ילדתי בגיל 21 ולא העזתי לפרוש גם אחרי הפסקה של שנה.</p> <p>לא העזתי.</p> <p>אולי זה כי פחדתי מאימא שלי או כי אולי פשוט ידעתי מה מונח על הכף במידה ולא אעשה תואר כלשהו במשהו.</p> <p>האם יצור קטן על הידיים עורר אותי להצליח אני יכולה להגיד בפה מלא שכן (!) היא בהחלט גרמה לי לרצות יותר בשבילה והוא בהחלט גרם לי לרצות יותר בשביל עצמי ובשבילו.</p> <p>אז החלטתי להמשיך ללמוד, לקח לי זמן זה נכון, לקח לי 6 שנים (שהם כלום לעומת החיים הבאים) אבל בסופו של דבר יש לי תואר עם ילדה בת כמעט 6 <img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" />.</p> <p>בכל אופן לא על כך רציתי לדבר...</p> <p>הגננת הביאה ילדה שלישית לעולם בהפרש של 10 שנים מהגדולות, אז שאלתי אותה איך ההפרש משפיע.</p> <p>והיא אמרה שלא משפיע בכלל ושהיא בכלל לא בתמונה כבר, הן מגדלות ועוזרות לה.</p> <p>אז אמרתי שאני מפחדת מהפרש גדול מידי אז היא אמרה "תביאי כבר. נו!"&nbsp;</p> <p>לא ייאמן איך אנשים מגלגלים את זה על לשונם, זה כולם, ממש כולם עושים את זה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>איך אני עוד יכולה להסביר לאנשים שאין לנו, אין לי כסף, אין לנו אמצעים, אין לנו כלום בתכלס (ושני רכבים לא נחשבים!) אז להביא עוד ילד?</p> <p>הכסף יבוא עם הילדים? באמת?</p> <p>מי מבטיח לי את זה? מי???</p> <p>אם יש מישהו שיש לו הוכחה לכך שהכסף יבוא עם הלידה אני הראשונה שהולכת להשריץ עוד איזו שלשה בהפרש של שנה.</p> <p>ומי זה שיבטיח לי כי אני אוכל לתת לילדים שלי את ההשכלה הכי טובה, את העזרה הזאת בקניית דירה/בית, את הכסף לחתונה?</p> <p>מי יכול להבטיח לי את זה?</p> <p>בבקשה שמישהו יבטיח לי את זה בשביל שירדו לי מהגב כבר!</p> <p>אני בת 26, רבאק בת 26 ויש לי ילדה בת 5 (!!) למה אני צריכה לשלול ממנה דברים בגלל מילים, בגלל הסביבה?</p> <p>לילדה שלי מגיע הכל (!!)</p> <p>&nbsp;</p> <p>בסופו של הסיור (מאותו היום עצמאות מנדבים אותי לכל דבר. אני כל כך שמחה!! באמת!!! <img title="מוציא לשון" src="../moodicons/lashon.gif" alt="מוציא לשון" width="15" height="15" />) הסייעת ראתה ששי-לי ביקשה חיבוק אז נתתי לה בשמחה לפני שפניתי לרכב.</p> <p>אז היא זרקה לי (בתור מחמאה) "איזה דבר זה, איזה. בת יחידה והיא בכלל אבל בכלל לא מפונקת. זה לא ייאמן" ואתם יודעים מה? בלי עין הרע!</p> <p>יש לי ילדה נדיבה, יש לי ילדה חברותית, ביישנית, יפהפייה, חכמה, מקסימה ויותר מכל אני אוהבת אותה כל כך שבדיוק היום חשבתי על זה:&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">"שי-לי אנחנו לא מושלמות, לא את ולא אני, אבל אנחנו מושלמות אחת בשביל השנייה. וזה? זה מספיק לי" <img title="מאוהב" src="../Common/JScript/tiny_mce/plugins/emotionsisrablog/img/smiley2-inlove.gif" border="0" alt="מאוהב" /></p> <p style="text-align: right;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">מאוד קשה לגדל ילד טוב בחברה של היום.</p> <p style="text-align: right;">החברה בגן של שי-לי מאוד קשה, אנחנו גרים באזור מאוד עני, האימהות הן מאוד לא מחונכות (אני אומרת ברצינות) יש כאן בעיה רצינית של חינוך.</p> <p style="text-align: right;">יש כאן בעיה מאוד קשה של ריסון, של נתינה ושל תשומת לב. מאוד!</p> <p style="text-align: right;">יש כאן קופאיות בסופר (שעשו עלייה בשנים שלי ומבוגרות ממני ב-4-5 שנים בלבד), יש כאן מזכירות בהום סנטר, יש כאן מזכירות בשקר כלשהו אחר ויש גם כאילו שלא עובדות.</p> <p style="text-align: right;">אני יודעת שקשה לרכוש השכלה במיוחד שבאים מבית שההשכלה בו היא לא א'-ב' של החיים, אני יודעת.</p> <p style="text-align: right;">אבל כל כך חבל לי על הילדים האילו, ילד הוא כמו ספר חלק, אתה בוחר מה לכתוב בספר הזה והן פשוט בוחרות להתעלם ולהמשיך את החיים שהן חיו.</p> <p style="text-align: right;">הילדים האילו הם כאילו מקסימים, כאילו מדהימים כל כך חבל לי עליהם. כל כך.</p> <p style="text-align: right;">לדעתי בגן של שי-לי יש רק 2 אימהות (חוץ ממני) שיש להן תואר בשקר כלשהו. כל כך חבל לי.</p> <p style="text-align: right;">אני מקווה שאותן האימהות ירצו קצת יותר בשביל הילדים שלהם.</p> <p style="text-align: right;">אני יודעת שאנחנו האנשים לא לומדים מטעויות של אחרים אלא מטעויות של עצמנו (ולא פעם אחת אלא הרבה פעמים חוזרים על אותה טעות) אבל בחינוך של ילדים אין דבר כזה לחזור על טעויות, אין דבר כזה לטעות.&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">אם אפשר, אנחנו בתור ההורים של הדור הבא חייבים להם את המעט וזה את המקפצה הכל כך חשובה הזו לחיים טובים יותר משלנו.</p> <p style="text-align: right;">החיים של ההורים שלי היו X והחיים שלי הם כבר 2X והחיים של שי-לי יהיו 3X ואם אוכל לתת אז גם 4X.</p> <p style="text-align: right;">כי ככה צריך.</p> <p style="text-align: right;">ההורים שלי עשו בשבילי הכל (וזה לא משנה איך זה השפיע על החיים האישיים ועל האופי שלי) ואני אעשה הכל בשביל הבת שלי.</p> <p style="text-align: right;">למדתי הרבה מאימא שלי לגבי מחויבות לילדים שלך, לגבי לתת להם קרש קפיצה גבוה ואיתן יותר מאשר שנתנו לי, למדתי ממנה הרבה.</p> <p style="text-align: right;">אימא שלי היא מודל לחיקוי להרבה דברים והיא גם מודל לתיקון בהרבה דברים.</p> <p style="text-align: right;">גם לגבי אימא שלי אני יכולה להגיד את אותו הדבר:</p> <p style="text-align: right;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">"אימא, אנחנו לא מושלמות, לא את ולא אני, אבל אנחנו מושלמות אחת בשביל השנייה. את אימא שלי ואני הבת שלך, לא סתם ככה הסתדר העולם הזה, כנראה שהייתי צריכה להיוולד לאימא כמוך. כי את נתת לי קרש קפיצה גדול יותר מזה שנתנו לך ואני מבטיחה לך ששי-לי תזכה לקרש קפיצה גבוה יותר מאשר שאני זכיתי לו. אנחנו לא מושלמות אבל מושלמות אחת בשביל השנייה"</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">פינת האימא שלי:</p> <p style="text-align: right;">אימא שלי היא עדיין בן אדם קשה אבל היא מתרככת עם הגיל.&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">ולהגיד את האמת, מותר לה! סוף סוף מותר לה לשחרר קצת כי היא חייבת להישאר קשה בגלל אחי הקטן שלא התחיל את חייו אבל בכל זאת, מותר לה לשחרר קצת.</p> <p style="text-align: right;">"אימא, זהו! הזמנתי כרטיסי טיסה לחתונה"</p> <p style="text-align: right;">"סוף-סוף יופי!!!"</p> <p style="text-align: right;">"עכשיו אני צריכה שאת תעזרי כן?"</p> <p style="text-align: right;">"ברור!!!"</p> <p style="text-align: right;">אני יודעת שאני אוכל תמיד לסמוך על אימא שלי ולא משנה מה, היא השתנתה מאוד.</p> <p style="text-align: right;">אולי כדי להוכיח לי שאני אוכל לסמוך עליה שוב ואולי כי זה הגיל פשוט <img title="סבבי" src="../moodicons/smile.gif" alt="סבבי" width="15" height="15" /></p> <p style="text-align: right;">לא יודעת, ככה או ככה אימא שלי היא בן אדם שאפשר לסמוך עליו למרות הקשיחות שלה!</p> <p style="text-align: right;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">אין לי כסף לעוד ילד ותפסיקו להגיד לי להביא עוד אחד. כשאין אז לא מקווים לנסים, נסים לא קיימים אלא רק השם "ניסים" <img title="קריצה" src="../moodicons/blink.gif" alt="קריצה" width="15" height="15" /></p></div>Sat, 31 May 2014 04:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520243&blogcode=14125816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520243&blog=14125816