שהחיים יהיו ככה,שהכל פשוט יהיה ככה.

התבגרתי, כל כך התבגרתי.

זה מאוד מוזר אבל לפני שנים הרגשתי זקנה היום אני מרגישה בוגרת, בוגרת.

שהכל ישאר ככה,פשוט ככה.

פשוט...טוב.

היה לנו משבר לפני שבוע (עם החזרה שלי מחופשת הסקי), אני לא רוצה להגיד שאני היחידה שאכלה סרטים אבל הטעות שלו שהוא נתן לי לאכול סרטים.

אני שונאת כשהוא לא מבין אותי, שונאת כשאני צריכה לפרש ולפרט כל דבר.

אני אישה!

אני לא ספר פתוח וקח אותי במקום וזהו.אני אישה.

הגיע הזמן להתמודד עם זה שאני אישה טיפוסית, עם הסרטים והתוכניות שלי! אישה.

סוף סוף אני אומרת על עצמי בביטחון שאני אישה, אני אישה.

ואני רואה את זה לפי העור שהשתנה מסביב לצוואר, אישה בוגרת (עדיין לא מבוגרת).

ושיחה על הזדקנות העור שלי (עם כל הכבוד למראה ה"בת 17" שלי זה לא אומר כלום):

"ראית את העור פה? ראית? הוא כל כך שונה"

"לא רואה כלום,את אותו הדבר כמו שההית"

"אתה פשוט לא אובייקטיבי"

"נכון,את תמיד תיהי הכי יפה, הכי צעירה והכי כוסית מבחינתי"

יש לי בעל כל כך מפרגן

8+ שנים ביחד הביאו לשנינו את הסעיף,צריך לגוון אבל הוא לא מוכן.

הוא מוכן להתפשר על זה שהוא יגוון ואני אשאר תקועה איתו לנצח .

רק שיישאר ככה,אני לא רוצה ריבים, אני לא רוצה רע, אני לא רוצה סיבוכים.

אני רוצה שקט, שקט נפשי. זה הכל.

אני רוצה את הבלאגן שיש לי איתה, אני רוצה שהיא תגדל לתפארת, אני רוצה להגיד לה כל יום שאני אוהבת אותה, אני רוצה שתהיה שלי לנצח.

אני רוצה שתמיד תתאים בשבילי, אני רוצה שתמיד תאהב אותי, אני רוצה שתמיד תקבל אותי כמו שהיא מקבלת עד היום.

אני רוצה להרגיש שייכת למשפחה הזאת.

אני שייכת למשפחה שבניתי בכוחות עצמי.

שקט, שלווה, אושר ובריאות.

קריירה, כסף ולספק צרכים שלה, שלו ושלי.

אני רוצה את השקט הזה עוד קצת.

שקט תשאר עוד קצת.טוב?

אני מתכננת!!!