אפשר להגיד שהמשכתי הלאה.

לא בא לי לכתוב,לא בא לי לדבר על מה שעובר עליי ולמען העידכון אגיד שלמרות הקושי והלחץ של הסוף אני נהנית,מתרגשת ומפחדת בו זמנית

איפה אהיה? מה אעשה?

כל פעם שואלים אותי (מי שמכיר אותי) מתי יהיה לי שני? אני כבר הפסקתי לענות שבקרוב והתחלתי לענות שהוא בתכנון עוד מהלידה הראשונה.

אבל לאט לאט הלהט של הלידה השנייה,ההריון השני מתרחקים ממני.

אני לא נעצבת כשאני רואה מישהי בהריון אלא מתרגשת בשבילה.

היום חשבתי לעצמי שיש לי ילדה גדולה בבית.

כל כך גדולה שהיא גמולה מחיתולים,גמולה מציצי וגמולה מכל דבר שאפשר עוד לחשוב על הגמילה שלו (למרות שלא עברנו תהליך שרוב הילדים עוברים,עברנו מעט מאוד גמילות וכשמדברים איתי על גמילות מבקבוק/מוצץ אני כמעט במבוכה אומרת שאני הינקתי עד שנתיים וחצי ושלא היה דבר כזה בקבוק/מוצץ.אני ההיתי שניהם)

הלהט של לחזור לכל התהליך הזה שוב בידיעה שהפעם תהיה גמילה מדברים שנמנעתי,גורמים לא להירתע מכל העניין.

אני לא רוצה בקבוק וחושבת שזה סבל,אני לא רוצה מוצץ כי אני חושבת שזה ממכר בדיוק כמו אלכוהול וסמים ויותר מכל אני לא רוצה ללדת בידיעה שלא אוכל להיניק כמו שעשיתי.

בכל אופן,אני לא מעיזה לחשוב על שני עכשיו והוא כבר מזמן ירד מהפרק.

הפסקתי להאשים את עצמי על ההפרש הגדול שיהיה,הפסקתי להלקות את עצמי על משהו שנכנסתי אליו מתוך מסירות של 200% וידיעה שזה מה שיהיה,הפסקתי לבכות על משהו שכולם אומרים שזאת טעות ויותר מכל למדתי שלהקשיב רק לעצמי זה הכי טוב.

אנחנו מסתדרים,אנחנו חיים ואנחנו נושמים.

אף אחד מאיתנו לא עזב את התכניות שאיתם הוא בא לחיי המשפחה וחלקנו אפילו התחילו את התכניות שכל כך נדחו (כמו הלימודים של בעלי) ואחרים מסיימים ומתחילים בדרך חדשה שלא חשבו שיגיעו אליה (ממחקר לאחיות זו לא החלטה שחשבתי שאגיע אליה) אני חושבת שהתקדמנו הרבה יחסית לגיל הצעיר שלנו.

אז אנחנו הורים צעירים (כבר לא,אנחנו בני 26-27) וזה משהו שהחלטנו לקחת על עצמנו,אז במקום לשפוט אותי ולהסתכל עליי מגבוה תנו לי את הקרדיט שמגיע לי.כי מגיע לי!

בכל אופן,באמת שכנראה ואעלם להרבה מאוד זמן ואני לא רוצה להרגיש אשמה על כך.

יש לי עוד לעבור ואולי העדכון הבא יהיה "אני בהריון,שוב" או "סיימתי!!!" וכל בשורה משמחת אחרת.

אז חברים היה לי כיף,מאוד כיף פה ואני מעריכה ומכבדת כל אחד מכם.

הכרתי אנשים מדהימים (לחלקכם יש איתי קשר מחוץ לבלוגיה ואני מקווה מאוד לשמר אותו) ואני מקווה לחזור ולראות אתכם כאן!