טוב לי אוקיי?

אני גאה לאן שהגעתי עד היום ואני לא מתביישת בזה שאני גרה באותו הבית עם החמים שלי שהם כמו ההורים שלי.

אני לא מחפשת להיות עצמאית כשאין לי במה להתגאות בו.

אני מתגאה בתהליך שאני עוברת תוך סיוע,לרגע אני לא נותנת את הקרדיט לעצמי ממש לא!!!

מותר לי להתכופף איפה שאפשר ומותר לי לעמוד זקוף איפה שצריך,אני לא עומדת זקוף במקומות שאני לא יכולה להרשות לעצמי.

מותר לי להציב גבולות וזה שאנחנו גרים ביחד לא נותן לאף אחד זכויות על החיים שלנו,על החיים שלה.היא שלנו ואף מגורים ביחד לא יעשו את זה לשונה.

טוב לי.

לא רע לי ואם היה לי כל כך רע כנראה שההיתי מעדיפה חרא אחר על החרא שאני "חושבת" שאני עוברת פה.

אני עומדת מאחורי כל החלטה שעשיתי בחיים האילו,אני בחנתי את כל האפשרויות שעומדות בפנינו (ויש כמה לא רק אחת) אבל אף אחת מהן לאחר חישובים וישיבה ארוכה של כמה לילות ושיחות עד אמצע הלילה לא שינו את זה ששום דבר כרגע לא מחכה לנו בחוץ.העצמאות תבוא תמיד והיא שם תמיד פשוט כרגע יש לנו אחריות על עוד אדם שלא יכול לדאוג לעצמו.זה הכל.

אני הורה,אני הורה טוב מאוד ולכן אני חושבת על העתיד של הילדה שלי יותר מאשר על העתיד שלי,העצמאות והפרטיות שלי.

הן מתגמדות לעומת האושר שאני רוצה לגרום לילדה שלנו.

שיקולים? יש הרבה שיקולים.

אבל יש רק שתי צלחות על המאזניים:

1. אנחנו

2. שי-לי

אני חושבת שכל הורה שפוי,שאוהב את הילד שלו ואחראי ידאג לכך שהמאזניים תמיד יוטו לכיוון הילד שלו.

אם יש הורה שלא רואה את זה ככה אז כנראה שהוא לא היה צריך להיות הורה מלכתחילה.

בכל מקום יש פשרות,בכל מקום יש וויתורים ובכל מקום יש את הדרך לזכות בכל הדברים שוויתרת עליהם בחזרה.

מישהו חושב אחרת? חבל...

החיים הם בומרנג בסופו של דבר הטוב וגם הרע חוזרים אלינו.

אני לא מצפה משי-לי לגמול לי באותה היד,ממש לא,אני מצפה שהיא תהיה בריאה ומאושרת.אני חושבת שזה גמול מספק מספיק לדברים שעברנו,עוברים ונעבור בגללה או בגללנו זה לא באמת משנה.

בכל אופן,

טוב לי.

שאף אחד לרגע לא יחשוב שבגלל פוסט עצבני וצעקני אני מרגישה זוועה ושרע לי.

הפיצוץ שקרה הוא קרה לאחר 4 שנים של חיים משותפים,לא הרבה מצליחים להחזיק ככה,באמת.

אני חושבת שמגיע לשתי משפחות ח"ח על כל המאמצים לשמור על שלום בית זה לא מובן מאליו לחיות בשלווה ובנחת.

וכן,רצינו לעזוב כי חשבנו שזה הפיתרון היחידי אבל יש פיתרון נוסף וזה לדבר על זה,אז דיברנו על זה...

עד סוף התואר שלי אנחנו עדיין כאן,בסופו דלתות יפתחו וגם אנחנו נוכל להשתחרר והם יוכלו להשתחרר,זה טוב לכולם.