לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אני מיוחדת בעיניי קמצוץ של אנשים: הבת שלי ובעלי. והבלוג הזה מדבר על איך הם רואים אותי ואיך אני רואה את עצמי

כינוי:  אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.

בת: 38

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

ושבו בנים אל זיכרונם


אני הכי אוהבת את אילו שכמה ימים לפני יום זיכרון כלשהו (יום השואה/יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה) פתאום נהיים חכמולוגים של הדור.

פתאום קמים יום אחד ומחליטים שהם הכי טובים,הכי חכמים והכי מעורבים שיש.

אז מי שעוד לא יודע ולא התעורר עדיין -אנחנו לא מדינת רווחה- ותשכחו מזה! אנחנו לא מתיימרים להיות מדינת רווחה ואנחנו גם לא רוצים להיות מדינת רווחה.

מדינה ששליש ממנה הם רוסים,שליש ערבים ושליש דוסים לא יכולה להיות רווחה!

הראשונים הם קומוניסטים שגדלו על קומוניזם (מה ששלי שלי),השניים לא משלמים מיסים אלא רק לוקחים,השלישים אולי משלמים איזה קמצוץ של משהו אבל מקבלים הרבה יותר.

איך בדיוק במדינה שמגנה על עצמה מכל הכיוונים,עם הצבא השלישי החזק בעולם אמורה להיות מדינת רווחה?! איך?!?!

טמבלים,מפגרים ויותר מכל בטלנים! אחד אחד בטלנים!

כאן נגמר עניין הכסף,אני שמחה שהבהרנו אותו ואילו שלא קלטו עדיין שייקראו קצת על מה שקורה במדינה שלנו (ריקי כהן מחדרה או חווה מקרית שמונה זה באמת משנה?! אין כסף לא לכאן ולא לכאן!!)

 

עכשיו,לאילו שיש את המעט כסף יכולים גם לתרום אותו בדרכים אחרות.

במידה ואתם כל כך שונאים את הממשלה ולא מאמינים בה אתם יותר ממוזמנים לפנות לאחד מאירגוני התרומת מזון שקיימים בארץ ולהעביר להם חבילה.

גם אותה השקית אורז תעזור למשפחה שלמה להעביר סופ"ש!!

 

אז פתאום עם יום הזיכרון באים לאנשים הבהרות לגבי החיים האמיתיים.כאילו שרק ביום הזיכרון צריך להיזכר בניצולי השואה וכאילו שבימים האחרים הם לא אוכלים חרא כל יום הא? תודה רבה לאלוהי ימי הזיכרון שהומצאו באמת!!

וכאילו שאותה האימא שאיבדה את בנה במלחמת הלבנון השנייה לא בוכה כל יום על הכאב המר,בכל זאת עברו רק 7 שנים מאז! זה לא זמן מספיק לשכוח או לשכח את הכאב שיש לאותה האם שגידלה,אהבה,חיבקה,היניקה,האכילה ומה לא במשך 18 שנה ויותר!!

 

אז אותם האנשים שמדברים על שיכחה,אותם האנשים שמדברים על התיימרות ודווקא כמה ימים לפני ימי הזיכרון.

אתם אילו שצריכים להתבייש,אתם אילו שצריכים לעשות חושבים עם עצמכם ואתם אילו שיותר מכל מתיימרים-מתיימרים להיות משהו שאתם לא!

 

 

אני לא משקרת לאף אחד,אני מתאבלת מספיק על הקרובים שלי שלאו דווקא מתו באחת מהמלחמות הקשות בתולדות האנושות או הארץ.

אני מתאבלת על מוות טבעי,אני מתאבלת על סרטן שתקף (שזוהי מלחמה אישית) ואני מתאבלת על עוד בן אדם שעזב את עץ השורשים שלי.

אז אולי די,די לכל הצביעות הזאת ותתחילו לחיות!

פשוט ככה,אתם הדור של העתיד ואתם אילו שצריכים לשרוד!

לשרוד!!!

כי הם לא מתו לחינם,הם מתו כדי שאתם תשארו בחיים!!

נכתב על ידי אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה. , 6/4/2013 05:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)