אהיה כנה עד כדי כאב בפוסט הזה.זה כל כך יכאב שחלק מהקוראות ירגישו שאני מתנשאת ומגעילה.

אז הפוסטים שאני כותבת לרוב הם מאוד קלים להזדהות וזה נכון,אני לרגע לא מכחישה שכל מה שאני כותבת הם לא הרגשות שלי אבל הם שלי.

אף אחד לא באמת יכול להרגיש איך שאני מרגישה.

אף אחד לא באמת נמצא בסיטואציה שלי.

אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד לי "כן,גם אני מרגיש ככה" אז תרגישו.מה אכפת לי?

יש לכם את החיים שלכם אבל לא זהים או דומים במקצת לחיים שלי,אפילו לא טיפה.

למען האמת אני שונאת כשאומרים לי "כן,אני מזה מבין אותך" למה? למה להגיד דברים כאילו כשאתם לא מבינים.

גם אני לא מבינה אתכם וגם לא מנסה להבין,אחד מבין המשפטים שמאפיינים אותי הוא "אני לא את/ה אני לא יודעת מה את/ה מרגישים ולמען האמת גם לא מעניין אותי ואני לא רוצה לנסות להבין.יש לי מספיק חרא שכולם יוכלו לחגוג עליו ממש לא בא לי לחלוק רע של מישהו אחר,זה לא עושה לי טוב יותר להרגיש שלמישהו רע יותר או פחות ממני" ממש לא!

אני לא מזדהה עם מישהו וגם לא מנסה להבין או להכניס את עצמי לשמלה שלה או למכנסיים שלו זה לא מה שיעשה לי יותר טוב בחיים.

מה גם,אני מרגישה גאה בשמחה וגם בסבל שלי ואני לא צריכה שמישהו יגיד לי שהוא כמוני.כי הוא ממש לא.

רוב האנשים מתחמקים או פשוט לא חושבים על החרא שלהם אני לא רק שאני מנתחת אותו בחלקים ומטפלת בכל דבר בזמן שלו אני גם מבינה שלא הכל צריך לפתור ושלפעמים דברים נפתרים רק אם נגיד שהם בעיה.

אני מרגישה שקשה לי אבל בו בזמן כל כך טוב לי שהקושי הזה מתגמד לעומת כל מה שיש לי.

אני לא מכירה הרבה נשים שבגיל 25 יודעות מה הן רוצות ושלמות עם זה.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 עם יותר מחצי תואר גמור ושלמות עם החלטות שהן לוקחות בחיים.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שנשואות באושר כבר 5++ שנים וממשיכות לאהוב יותר ויותר מידי יום.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שהיו מוכנות להקריב את האהבה שלהן בשביל לקבל חלק מהחיים שלהן בחזרה.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שהיו מוכנות לאיים על בן זוגן שאם לא יעשה להן ילד הן גומרות איתו למרות שידעו שהוא יעדיף לעשות מאשר לעזוב ולנסות שלא להתחרט על זה כל החיים.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 ששלמות עם כך שיש להן ילד על הכתפיים ובעל שהוא כמו ילד שני.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שיודעות ללחוץ ולדחוף את הבעלים שלהן לעשות משהו עם עצמם,רובן פשוט חושבות על עצמן ולא רואות שהן בדרך הורסות זוגיות שיכלה להצליח אם קצת היו לוחצות ועושות.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שמודעות לחשיבות ההנקה.

אני לא מכירה הרבה נשים בנות 25 שמודעות לכך שהפריה חוץ גופית גורמת לאוטיזם ולמוטציות גנטיות בתדירות הגבוה בעשרות אחוזים מהנשים שנכנסות להריון באופן טבעי.

אני לא מכירה הרבה נשים שהיו מוכנות להיניק עד גיל 2.5 (ואם הייתי יכולה הייתי מיניקה גם יותר)

אני לא מכירה הרבה נשים שמוכנות להישאר בבית עד גיל 2.5 של הילד שלהם.

שלא נדבר על הגברים!

אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להזדהות או להרגיש שהוא כמוני.

אני לא מושלמת ממש לא,אני מתנשאת וקנאית למשפחה שלי מאוד מאוד מאוד מאוד והכי גרוע הוא שאני מרגישה שאני הכי טובה.

אני לא! לא לא לא לא!

אני דוגמה אבל אני לא מושלמת...

ואני תמיד אשנא ואתעב את אילו שישוו את עצמם אליי.למה?

כי הם מיוחדים בפני עצמם.

כי להם יש את החיים שלהם.

כי להם יש את הסיבות שלהם.

כי להם יש את המחשבות שלהם.

כי להם יש את המראה שלהם.

וגם אני מיוחדת בפני עצמי!