מהגיגיה של סטודנטית #2 

כנראה שהתחושות הטובות הן תמיד לגבי הדברים הרעים.

זה אף פעם לא טוב כשלוקח כל כך הרבה זמן לבדוק בחינה,כנראה שהיא עוברת מהיד אל היד לביקורת כי היא פשוט נכשל! L אחד גדול

מהגיגיה של אימא #2

שלבי ה"כשהילדה בורחת לך רק כי לרגע דיברת עם האימא שאיתך":

א. קודם את מרגישה משהו בלב מן כאב בטן שגדל וגדל

ב. את אומרת לעצמך שלא יכול להיות,שהיא לא תעשה דבר כזה בחיים

ג. את קופצת על הרגליים ואומרת לאימא שלידך שהילדה יצאה ככה סתם פתאום מהג'ימבורי בלי להגיד לך

ד. את קופצת על רגלייך

ה. את בוהה וצועקת על כל הג'ימבורי ותוך כדי מחפשת מחוצה לו

ו. את פתאום רואה יצור קטן ומבולבל עם חולצה שדומה לזו שהילדה שלך לבשה ועם מכנס שדומה לילדה שלך שלבשה ואפילו השיער הוא אותו השיער מן קרה מבולגן שהיא החליטה לעשות לעצמה בלהט הרגע.

ז. זהו קלטת! זאת בדוק היא.

ח. את יוצאת כמו איזה כדור מהג'ימבורי ותוך שמירת קשר עין לובשת נעליים וצועקת לה שתבוא מיד לפה! אבל מיד!!

ט. היא מתה מפחד ולא מבינה מה היא עשתה לא נכון.הרי מה? היא כולה יצאה בלי להגיד לך!

9 השלבים האילו לקחו לך בדיוק חצי דקה.להרגיש,להבין ולקלוט שברחה לך הילדה.

אבל יכול להיות שהחצי דקה הזאת יכלה להיות מאוחר מידי.

נהית ירוקה כמו אבטיח מרוב בחילה רק מלחשוב על הסרטים הגרועים ביותר,היא נפלה במדרגות הנעות,מישהו חטף אותה ורק אלוהים יודע.

אחרי שאת סוג של מפסיקה להוציא עליה את הפניקה שלך ועם חצי רגל באוטו היא מסבירה לך ש"אני הלכתי לחפש סוכריות" 

היא הלכה לחפש סוכריות!!!

בקניון הענק והגדול הזה הילדה הזאת גידלה וואחד ביצים והלכה לחפש לעצמה סוכריות שבכלל נמצאות בקומה למטה!

מזל שהיא לא יודעת את זה.

אז את אומרת לה שהיא צריכה להגיד לך ושהיא צריכה לעדכן אותך והדבר היחיד שעולה לך בראש תוך כדי זה שהיא נעלה את הנעליים הפוך

כן,המוח מרוב השוק החליט לזרוק את המחשבות הרעות לחלקו האחורי.

וגם חושבת לעצמך שאם יקרה דבר כזה שוב את לא מקנאה בה בכלללללל...