זוגיות,כל כך מסובך כל העניין הזה.
לא יודעת איך אבל גם דרך הטלפון הצלחנו לפתח ריבון קטן,כנראה שהוא עצבני בגלל משהו אבל אני לא בדיוק יכולה להתחיל לנהל איתו שיחות עמוקות כשהוא במרחק של כמה שעות טיסה מפה.אין בכלל מה להתחיל להיכנס בזה.
הוא לא ישן טוב בלילות,אני לא ישנה טוב בלילות ולמען האמת לא מעניין אותי איך אני ישנה בלילות.
הבעיה שהוא לבד שם,בלעדינו לי יש את שי-לי והמשפחה מסביב אני יכולה למצוא מה לעשות תמיד,הוא תקוע שם עם הבחור השני שטס איתו שני גברים לא בדיוק יכולים לדבר לעומק אלא רק על איפה הם יאכלו אחרי העבודה.
אז אני שאלתי משהו והוא ענה,אני לא הסתפקתי בתשובה הזאת אז לחצתי עוד קצת,הוא התעצבן ואמר שהולך לישון זרקתי לו ביי ונתקתי,הוא מלמל משהו אבל אני לא שמעתי בכלל הייתי עסוקה בלנתק.
יצאתי אישה רעה.
מרוב שהייתי עסוקה בלכעוס עליו שהוא מתעקש לא להקשיב לי לא שמתי לב לאיך שהוא מרגיש שם.לבד.
לא באמת חשבתי שהוא יעמוד מאחורי המילים שלו כשאמר שהוא יתגעגע ויהיה לו קשה.גברים הם לא עם כזה אבל גם לרגע שכחתי שהוא לא כמו כל הגברים ושלהגיד "אני אוהב אותך" מתגלגל לו בטבעיות רבה יותר מאשר אצלי,היה לו הרבה יותר קל להתוודות בפני ולי אני הקרה והקשה מבינינו.
הוא לא בדיוק יודע שאני נמצאת בימים הרגישים שלי,לא בדיוק טרחתי להזכיר את זה כי הוא גם ככה רחוק ולהסביר שאין סקס כי אני בוסת לא בדיוק ישנה משהו הוא גם ככה לא פה,אז אני בירידת מצב רוח כבר כמה ימים בגלל זה וגם בגלל כל המצב,אבל הוא לא צריך לדעת את זה,אני לא רוצה להעמיס עליו גם את הרגשות שלי הם נכתבים על הדפים שתלויים מעל המחשב שלו כדי שיבין שלא היה לי קל בכלל.
כשאני בימים הרגישים הוא לרוב יודע את זה וגם מרגיש את זה אז הוא משתדל לא להציק אבל הפעם הוא לא הרגיש וכמו שהוא התעצבן בגלל הלילות הקשים ככה גם אני,מהכל,מתוסכלת.
לא מוצאת עבודה,לא מצליחה לישון כמו שצריך,מסתובבת עם פרצוף תשעה באב ומשלמת על גן שהילדה לא הולכת אליו בכלל זה קצת קשה.
אני רק מקווה שיחזור כבר,שאוכל להרביץ לו כהוגן על זה שגם במרחק של אלף וכמה ק"מ הוא הצליח לעצבן אותי,להעליב אותי ולריב איתי.
ובלי קשר,שיחזור כבר!
מי אתם?
יש בבלוג שלי מספר קוראים חדשים שסימנו אותי כקבועה שלהם.
אין לי מושג מה ההבדל בין מנויים לקבועים למען האמת,אתם מקבלים עידכונים על הבלוג?
בכל אופן,לחדשים ברוכים הבאים ולישנים ברוכים הבאים גם.
לא הצגתי את עצמי כמו שצריך אחרי תקופה ארוכה מאוד:
קוראים ק' ואני מהמרכז.
בת 25,נשואה,אימא ואישה.
סטודנטית בלילות (עדיין ומקווה שעוד שנה וחצי למניאק)
מנסה למצוא עבודה לימים.
נוהגת בידני יותר משנה ונהנת מכל רגע,נהגת שודים שלא גילתה את הגבולות שלה עדיין,מוזיקת רעש תמיד תשמע מהכיוון של הרכב שלי במיוחד אם היא טובה.בהתחלה עשיתי על אוטומט ואחרי היכרות ושיכנוע של בעלי עשיתי הסבה לידני כמובן שאני לא מפסיקה לטעון שרק בן אדם אחד מכיר אותי יותר משאני מכירה את עצמי.
חולמת בגדול על קריירה,בית והרחבת המשפחה.שני כלבים בולדוג צרפתי לי ודוברמאן לבעל.
מחכה בקוצר רוח לעונה ה-9 של האנטומייה של גריי ולעונה האחרונה של מרפאה פרטית,אוהדת הדוקה של דקסטר ומתה על סרטים מצויירים קלאסים של דיסני.
מנסה לצאת גדולה מהחיים בכל פעם שניתנת לי ההזדמנות.
לא שומרת על המשקל,לא עושה חשבון עם אוכל,נהנת מכל דבר שקשור לבשר (היום לראשונה ניסיתי נתח קצבים-סרעפת של הפרה-לא משהו למען האמת) אם הייתי יכולה הייתי אוכלת כל היום רק בשר.
XL וקולה לצערי עוד ממכרים אותי ואני למרות הגמילה שלי לאחרונה חזרתי לחטאי אולי בגלל הדיכאון שעובר עליי בזמן האחרון,מקווה להפסיק עם זה.
עד לפני כמה חודשים התחלתי לעשן וגם הספקתי להפסיק לעשן,מחכה לרגע שתהיה לי סיבה מספיק טובה להתחיל לעשן שוב זה היה סוג של סם בשבילי אחרי יום עבודה של 14 שעות לצאת לסיגריה כשכולי מזיעה מהסגירה ולעשן,ברגע שזה הפך להרגל הפסקתי.
למרות החששות שלי מזה שאני אתמכר הצלחתי להתמכר ל-2 סיגריות ביום וגם הצלחתי להיגמל מהן תוך יום.זה לא נורא.
אני עדיין רואה את עצמי בעיניי רוחי מעשנת ואת האחמ"ש זורק לי שאני לא יודעת לעשן,בחיים אני לא אדע האם הוא אמר את זה סתם או שנראיתי בעיניו כל כך טוב עם הסיגריה שהוא פשוט העדיף לרדת עליי מאשר להודות באמת.
טוב,גמרתי לדבר על עצמי כרגע ונראה לי שחשפתי יותר מידי.חסרה רק תמונה לא?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
