הרמתי את הכפפה ואמרתי די.
קו"ח נשלחו למיני מקומות והמצב בבית קפה הנוכחי נהיה בלתי נסבל.
על משבצת של מטר יש 4 עובדים,זה מחניק ומלחיץ שרצים סביבך ואף אחד לא מפנה לרגע את הפנים בשביל להסביר לך מה קורה.
לחוץ!
החוקים בין עובד ותיק לעובד חדש לא צריכים להיות כתובים הם בעל פה;כשמגיע עובד חדש צריך לעזור לו וכשיש לחץ צריך למצוא לו מה לעשות ולא לדבר אליו כאילו הוא יודע את העבודה והוא סתם איטי שלא מבין שום דבר מהחיים שלו.
זה מזלזל,זה מערער וזה מדכא את העובד.
לא,אני לא יודעת איך העבודה מתנהלת אצלכם!!
כל בית קפה/קפיטרייה עובדים לפי החוקים והכללים שלהם.
במקום העבודה הקודם שלי תמיד היה סמרטוט לח ונקי על הסטימר כדי שהלכלוך לא יידבק לסטימר ובזמן ההקצפה לא יהיו חתיכות חלב שרוף בתוך הקפה.
לא! במקום העבודה הקודם שלי כל בריסטה אירגן לעצמו את הראשים איך שבא לו ולא לפי המשפט "ככה זה אצלנו" לכל בריסטה ניתן חופש תנועה ובחירה לעשות מה שבא לו עם הראשים.
לא! במקום העבודה הקודם שלי היה ח-ו-ב-ה לשחרר לחץ מהסטימר לפני שמכניסים אותו לקנקן החלב כי אחרת הוא מתמלא באדי מים ומה שיוצא בסוף זה מים ולא חלב!
לא! במקום העבודה הקודם שלי נהוג היה לשחרר לחץ מהגוף לפני שמכניסים את הראש אליו כדי לשחרר לחץ מהמכונה!
לא! במקום העבודה הקודם שלי הבריסטה תמיד היה עם הפנים ללקוחות כדי ליצור איתם קשר עין ולתת להם שירות הטוב ביותר.
נראה שכל הטעויות האפשריות קורות במקום העבודה הזה,הלחץ והכל משפיעים על העובדים ואני מבינה למה.
כשעובדים על ריבוע שהוא מטר על מטר וכל אחד מחפש פינה קטנה בשביל עצמנו בשביל לעבוד בה זה בלתי אפשרי שלא להשתגע.
גם אם המקום היה מספיק גדול זה לא היה קורה.
החוק בעצם אומר שגם בשעת לחץ צריכים להיות שני אנשים על הבר.
1. הבריסטה שמכין את הקפה.
2. המסתובב: הוא בעצם העיקר.
הוא מכניס מאפים,מוציא מנות עיקריות,מכין מגשים ומיצים טבעיים/קינוחים.
הוא העיקר כשהבריסטה בעצם מכין קפה כי הוא תמידית צריך להיות עם העיניים למכונה ולקפה.
הקפה לא צריך להיות יותר מחצי דקה בכוס כי הוא מאבד מהארומה שלו.
החלב חייב להיות מוקצף במידה וכשהיד תמיד על הקנקן ועם העיניים בתוך הקנקן לראות את ההקצפה.
הטמפרטורה! אולי היא הדבר הכי חשוב שיש.לדעת להגיע לטמפרטורה הנכונה.
להשאיר קנקן חלב כשסטימר בתוכו להתחיל עם בחורות זה ממש לא הקסם ולא עושה רושם,הסטימר עושה רעשים מטורפים וזה פשוט שורף ועושה בועות ענקיות בחלב ואי אפשר לעבוד איתו.
גם אין סיבה להשאיר קנקן חלב עם סטימר דולק כשאין לחץ.כשיש זמן עדיף להוציא את הקפה הטוב ביותר לעומת קפה זוועתי ביותר.
ההתאמה בין צלחות-זה נוראי כאין לך מורה.פשוט נוראי!
גם שם לא היה לי מורה קבוע אבל גם היה קל ללמוד את העבודה כשרואים מה קורה מול העיניים.
יש דלפק אוכל עיקרי בשרי,יש דלפק בר חלבי לא קשה להבין שיותר קל בתור התחלה להתברג בהגשת אוכל לסטודנטים/מרצים ולכן עבדתי קודם שם עד שקלטתי איך המקום עובד אבל לאט לאט התחלתי לפלוש לתחומים אחרים זאת אומרת שהיה לי את החופש תנועה הזה שאני כל כך זקוקה לו ופתאום אני באמת ובתמים מרגישה שהיה לי גן עדן בעבודה הקודמת.
הבוס עד כמה שהוא היה כפוי טובה ולא מעריך נתן לי את החופש תנועה שלי,הוא לא הציק לי,לא נדנד לי ולא היה כזה נוראי כמו שתארתי אותו.
הוא שחט לנו את הצורה ודווקא זה מה שהיה טוב,יכלתי לדפוק שעות נוספות ולהוציא משכורת מפוצצת.
הוא לא רצה לתת לי העלאה...אני לא יודעת מה עדיף את האמת.
שקרנים,חלאות וכאילו שלא נותנים תשומת לב או כפוי טובה ולא מעריך אבל נותן את כל התשומת לב שצריך העובד לקבל ויותר מכל הוא נותן את הכלים להתנהל כמו שצריך.
הרבה עובדים שעברו תחת ידיו ושרדו שם מספיק זמן יצאו עם כל הכלים שצריך,הם יודעים לאפות,יודעים להתנהל בלחץ וגם יודעים קפה.
אני חושבת שבהקשר הזה הבוס לשעבר הוא פשוט תותח ובכך אני מורידה בפניו את הכובע.
בגדול,אין עבודה שהיא טובה בכל התחומים.
גם כסף,גם שעות,גם נוחות,גם מנהל טוב וגם הערכה.
תמיד משהו יבוא על חשבון משהו אחר ככה זה בחיים האמיתיים ואני לא באמת מצפה לדרך ורדים אני פשוט רוצה את האמצע.
שיהיה קשוח אבל שיעריך,שלא ייתן יותר מידי אבל שיעלה עם הזמן,שייתן חופש בשעות העבודה ושיתחשב בי בתור אימא כי את רוב הדברים האילו אני קיבלתי בעבודה הקודמת.
אבל בסופו של דבר הייתי עוזבת אותה כי הגן של שי-לי עבר מקום ולא היה משתלם לי לנסוע לשם בכלל אז עזבתי גם מהסיבה הזאת בסופו של דבר.
הוא לא ניסה להתקשר אליי אבל כנראה שגם אם יתקשר אאלץ לוותר כי אין לי ממש את הכסף להגיע עד למקום העבודה הקודם שלי עם כל הרצון והאהבה שלי למקום.
אז יש לי מחר ראיון עבודה,נראה איך יהיה.
נשמע טוב עכשיו צריך לראות האם זה גם נראה טוב 
שי-לי עם חום שעובר וחוזר כבר שלושה ימים.
היא עייפה,עם שקים שחורים מתחת לעיניים ונרדמת ממש מוקדם.
כנראה עובר עליה איזה ווירוס אבל המצב רוח שלה טוב והיא חיונית אז אני לא ממש דואגת מהנורא מכל כרגע (דלקת ריאות) כי החום לא גבוה בכלל והוא גם הולך ובא אז אני לא ממש לחוצה לגבי זה.
מה שכן,אני בכל זאת דואגת מאוד לגבי הכל.
ומתרתחת כל פעם מחדש כשאני מנסה לנתח את המצב,היא כולה הלכה יומיים רצופים לגן וכבר תפסה משהו.
איזה הורה שולח את הילד שלו לגן במצב של הדבקה?! למה?!!?! טיפה יחס לילד שלך לא יזיק.
אם אני מרשה לעצמי לעזוב עבודה למרות שאני זקוקה לכסף נואשות אז כל אחד יכול וגם,לא חבל על הילדים שלכם?
לא חבל שהם סובלים במקום שהוא לא הבית כשהם נעים בין חולי לבריאות? לא עדיף שישארו במקום הנוח והחם שלהם?
זה טוב להם!!
ולא חבל על הילדים של האחרים,זה הרי כזה סבל להיות חולה! זה לא נעים להיות חולה.
למה בתור מבוגרים אתם נשארים כשיש לכם חום כזה כי החום זה הוא הכי נוראי שיש לא גבוה מידי ולא נמוך מידי כל כך חבל שאתם כאילו אגואיסטים!!
שיהיה לכם לבריאות ואני אמשיך להתבשל בכעסים של עצמי...