31.3
שי-לי מבקשת ירוקים כאילו יעני אדממה
"את זה אני ירוק אני רוצה"
"את זה?" אבא מצביע על השקית
"כן! ירוק אני רוצה" מתארת עם האצבעות איך מוציאים את הפולים מהשקיקים שלהם.
"טוב.אבא יכין לך עכשיו..שים מים!!!" אני פוקדת עליו
"אתה יודע להכין את זה? כן?" היא פונה אליו עם הנהוני ראש
"לא.אימא תכין לך עכשיו"
"את יודעת להכין את זה?" עייני עגל מסתכלות עליי מצפות
"אבא יכין לך" אני מחייכת אליהם ושמה לב איך הקטנה יודעת לשחק את משחק המילים את/ה יודע/ת..
"אתה יודע להכין את זה? כן?"
"כן.אני אכין לך"
בהחלט משעשע לראות את המשחק מילים הזה,המעברים המהירים שהיא עושה בין זכר לנקבה,המימיקה המטורפת שלה.
האצבעות שעושות תנועות של צבטות,הראש שמהנהן אחרי שהפה מוציא את המילה "כן"
זאת התקדמות רצינית.
שי-לי אוכלת אדממה
"זה חם"
"אוי! זה נפל חחחחח..." צוחקת בפה גדול ועיניים מלאות הפתעה בוהות בי.
אבא וסבא מוציאים את הספרייה החדשה לגימורים אחרונים
"אוי..." היא בוהה בהם עם הפול סויה חצי בפנים חצי בחוץ בתוך השקיק.
מכניסה לפה את הפול ותוך כדי צועקת "אבל תזהרו מזה! שלא תקבלו מכה.."
היא מורידה את עינייה לשנייה בשביל לקחת חדש ומרימה אותן שוב,עם השקיק בפה היא צועק "סבא! סבת! אבא תזהרו מזה!!"
היא לא יודעת את מי להזהיר וה"סבת" הוא בכוונה היא קטעה את עצמה באמצע כדי להגיד "אבא" 
שי-לי עדיין אוכלת אדממה הכלבים מסתובבים סביבה ואחת הכלבות לא מוותרת ומנסה לדחוף את אפה לכיוון ידה של שי-לי
שלוש פעמים ברוסית עם תוספת אצבע מטיפה "אסור לך! אסור לך! אסור לך!"
הכלבה לא זזה חוץ מכיווצי עיניים אז שי-לי מחליטה לעבור לעברית "אסור לך! אסור לך! אסור לך!"
זה לא עזר כן? הכלבים שלנו לא יודעים שובע.
סבא עושה לשי-לי סוס על הספרייה החדשה שהורדה
"אם אני אפול אז יכאב לי השן"
איך להסביר לילדה שרוב הסיכויים שהדבר שלא יכאב לה תהיה השן 
(אין סיבה להתחכם נכון? תכאב השן אז תכאב השן)
2.4
שי-לי יושבת על הכתפיים של אימא.אימא פותחת לה את השקית של הקורנפלקס שתאכל.
אנחנו נעצרות מול חלון של רכב ואני שואלת אותה מי זאת שי-לי עונה "שי-לי"
"ומי עוד?"
"אימא"
"אני לא מחזיקה את הראש שלך עם הידיים"
"אז עם מה?"
"אני מחזיקה אותו עם הבטן!"
שי-לי ואימא בחנות נעליים
"אימא אני רוצה את זה"
"טוב"
"נוח לך?"
"כן"
כעבור 2 דקות
"לא נוח לי"
"איפה?"
"באצבעות...לא נוח לי.מציק לי!"
שי-לי ואימא קונות גלידה
"איזו גלידה את רוצה?"
"ורוד"
המוכר מתחיל לתת לשי-לי גלידה ורודה
"אבל לא את זה רציתי.."
"אז מה את רוצה?"
"ורוד!"
זה ממש ברור מאליו שהיא לא רצתה ורוד אבל לקחה ורוד.
שי-לי ואימא מסיימות לאכול גלידה
"סיימת?"
"כן!! הולכות לפארק?"
"כן.רק בואי נשים את השקיות באוטו ונסע לפארק"
"מה,כבר לך?"
"כן"
"אז אני אקח את התיק"
"הוא כבד אבל"
"לא.אני רוצה את התיק"
מיותר לציין שאחרי 5 דקות התיק חזר לגב שלי.
שי-לי ואימא בדרך הביתה הדיסק 100 שירים ראשונים ברקע ע"פ בקשתה של הקטנה.
השיר "אימא יקרה" מתנגן ובפזמון שי-לי ממלמלת "את אימא"
כשהשיר נגמר שי-לי מצביעה עליי ואומרת "את אימא יקרה"
נמסתי!!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
