27.1.08
"סמרה סמרה!" שמעתי קול מוכר והסתובבתי,זה היה הנרי כולו מלוכלך מצבע ומיכחול בידיו.
התחלתי לצחוק בקול רם
"מה? מה?! מה קרה?" שאל הנרי במבט שלא הבין למה אני צוחקת
"יש לך כתם צבע על האף" עניתי ופרצתי עוד יותר בצחוק
"נו באמת!" קרא ברוגז והסיר את הכתם עם שרוולו
"עכשיו בואי תעזרי לי" ומשך אותי אחריו.
הנרי היה חמוד עם שיער חום ועיניים חום-ירוקות גבוהה ממני בראש.
"אלוהים אדירים מה היה פה?!" אמרתי בתדהמה כשראיתי קיר חצי שחור ליד היצאה מבית החולים.
"פרצה שריפה מלפני כמה זמן ועד עכשיו לא צבעו פה,ועכשיו אמרו לי לצבוע את כל זה! ואת תעזרי לי"
"אוקי" עניתי בחיוך.
הנרי התחיל לצבוע ואני עמדתי פשוט והסתכלתי,הוא עצר ושאל "מה את עושה?"
"אני...עוזרת לך מארחת לך חברה" אמרתי בחיוך תמים
"סמרה תעזרי לי לצבוע אני בחיים לא אסיים את זה לבד בבקשה!" היתחנן
"חח כן בטח" אמרתי בזילזול ועמדתי ללכת כשפגשתי את אביו של הנרי-מוריס.
"או סמרה בדיוק חיפשתי אותך,עמדתי לבקש ממך שתעזרי להנרי אבל אני רואה שאת כבר יודעת מה לעשות,אז....תהנו" אמר בחיוך ופנה לדרכו.
"צוחק מי שצוחק אחרון" אמר הנרי בלעג והושיט לי מיכחול.
בלי לחשוב לקחתי מעט צבע והשפרצתי עליו וחייכתי חיוך מרוצה
"מה עשית?!?!" ואז בלי לשים לב גם אני הייתי מרוחה בצבע.
התחלנו להישתולל ולהעיף אחד על השני צבע במקום לעבוד.
"אוקיי,אוקיי מספיק" אמר בחיוך והיתנשפות לאחר מ"ס דקות,נירגענו וניקינו הכל לאחר שעתיים סיימנו את הקיר
ואני הלכתי הביתה..צבועה!
ניכנסתי הביתה עייפה, כשויקי לא הייתה שם,היתקשרתי לברר היכן היא
"אני בבית החולים" אמרה בבכי
בית חולים? ניבהלתי "מה קרה את בסדר?!"
"כן...זו ג'יין....ניתוח..הכו.." זה רק מה שהבנתי ממנה היא בכתה ובקושי דיברה
"באיזה בית חולים את?"
"סן לורה" ענתה ויקי בבכי
"אוקיי..תרגעי אני בדרך לשם אל תזוזי לשום מקום!" וניתקתי.
מיהרתי למיקלחת ולהחליף בגדים ומיהרתי לרכבת.
שיט דווקא עכשיו היה צריך להתחיל גשם?!
לבסוף הגעתי לשם ומצאתי את ויקי "מה קרה?" שאלתי בדאגה
"שדדו את ג'יין והיכו אותה כימעט למוות"
ניסיתי להרגיע את ויקי "היכן היא עכשיו?"
"בחדר ניתוח"
ישבנו שם במשך 3 שעות כשלבסוף יצא רופא מחדר ניתוח וניגש אלינו.
"היא בסדר?" שאלנו ביחד
"היא תיהיה בסדר...היה לה דימום,היא שברה צלע ויד אך היא תיהיה בסדר"
"רק כש..עשינו לה בדיקות ניראה שהיא מישתמשת בסמים האם ידוע לכן משהו על כך?"