http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166בסיפור זה יהיה מסופר על סמרה ג'יימס נערה צעירה התעוררה מקומה ואיבדה את זיכרונה,תצא בחיפוש אחר עצמה ונסיון לגלות דברים על עברה. יש לי כבר 2 בלוגים בישרא אחד בלוג שלי ועוד בלוג סיפורים אני בת 14 מראשון.heCopyright 2026 נערה שכותבת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/66/01/52/520166/misc/13509109.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9341435<div align="right" dir="rtl">למטה ^^"</div>Mon, 09 Jun 2008 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9341435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=9341435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9339163<div align="right" dir="rtl">9.6.08 *למחרת בבוקר* התעוררתי לאור קרני השמש שחדרו דרך החלון הבטתי מסביבי ואלכס לא היה שם "אלכס היכן אתה?" "פה" הציץ מהסטודיו צילום ובדרך לבש חולצה, לפתע הבחנתי בצלקת על הבטן. "ממה זה?" שאלתי בתדהמה כשראיתי "אממ....." ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "אממ לא משנה לא משנה זה שום דבר" מיהר להסתיר את הצלקת עם החולצה. "נו,מזה? בבקשה תגיד" דרשתי לדעת "סמרה זה כלום,באמת סתם נפלתי" ניסה אלכס לההתחמק "צלקת לא ניהית מנפילה" המשכתי "סמרה?" חייך לכס בערמומיות "מה?" אלכס תפס אותי והתחיל לדגדג אותי ולבסוף נשך בצוואר, "אההה!!! ערפד תקף אותי" צחקתי בקול רם וניסיתי לחמוק ממנו. "את עכשיו תהפכי לערפד!" נהם אלכס ורדף אחריי,אל לפתע נשמע רעש מוזר "ששש....ההורים שלי חזרו...בואי החוצה בשקט" ירדנו על קצות האצבעות למטה,כבר היינו ליד דלת היציאה כשאימו של אלכס תפסה אותנו "לאן אתה חושב שאתה הולך בחור צעיר?" נעמדה אישה לא גבוהה ומעט מלאה עם שיער שחור עד הכתפיים ועיניים כחולות בידיים שלובות. "שיט! הלך עלינו" נעצר אלכס והסתובב אל אימו,הבטתיבו כלא מבינה למה הוא ניסה לב</div>Mon, 09 Jun 2008 15:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9339163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=9339163http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9251439<div align="right" dir="rtl">25.5.08 סליחה על חוסר העידכונים דיי נתקעתי עם העלילה "כן,וגם כל התמונות שבסלון ובחדר שעכשיו היינו בו" אמר בגאווה וחיוך ענק לאחר כמה שניות של שתיקה אלכס אמר "אני רוצה לצלם אותך" "א..ה..אמ...אני לא כ"כ.." גמגמתי "את כן,אני אצלם אותך ואז תגידי מה דעתך טוב?" קטע אותי "טוב" התיישבתי על כיסא גבוה מעץ וסידרתי קצת את השיער אלכס כיוון את המצלמה אליי וצילם,ואז שוב ושוב,כשסיים קרא לי. "זה יצא מעולה" חייכתי אליו "גם את התמונה שלי אתה תערוך במחשב?" "לא...את גם ככה מושלמת" ונישק אותי. צמרמורת נעימה חלפה בגופי,הרגשתי מאושרת מאיי פעם אלכס חייך והביט בי במבט מוקסם. הוא החל לנשק אותי בהרבה תשוקה וחושניות "אפשר? שאל בקול שקט ואחז בקצות חולצתי,הרמתי את ידיי ואישרתי לו להוריד ממני את החולצה. אלכס הביט בי בחיוך וליטף אותי,הוא הביט בי מכף רגל ועד ראש ליטף את פניי,שערי,ידיי בעדינות וברכות,חיבק אותי בזרועותיו הגדולות ונישק על השפתיים,כולי התמכרתי למגע ידיו העדינות ולנשיקות. הוא הוביל אותי אל המיטה ונשכב מעליי,הוא נישק אותי על השפתיים,בצוואר,בחזה,בבטן אך כשהגיע למכנסיים ורצה</div>Sun, 25 May 2008 15:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9251439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=9251439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9035086<div align="right" dir="rtl">מה?! איך זה קרה! אני תכף באה!" מיהרה לקום ולהיתלבש "לאן את יקירה?" שאל הגבר שעימו הייתה "אל בית החולים קרה משהו לבת שלי!" "רוצה אני אבוא איתך?" "לא,ואם בעלי יראה אותי?! אני אלך לבד ביי ביי" מיהרה לצאת מהבית "הנרי! מה קרה לבת שלי?!" פרצה בסערה ליסה אל בית החולים "אמא" הנרי חיבק אותה "איפה מוריס?" שאלה בדאגה "תכף יבוא...מחפש את סוניה" ענה הנרי שניראה מודאג מהרגיל "אויי אני רק מקווה שהכל יהיה בסדר" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ בחדר הניתוח ניסו הרופאים לטפל בסוניה שאיבדה הרבה דם. הלחץ דם שלה ירד וקצב פעיות הלב שלה נחלש עד שפסק לגמריי... "או לא ילדה! זה עוד ממש לא הזמן שלך" אמר מוריס בבהלה והתחיל בהחייה. המשיכו להכניס לה עוד דם לגוף ולהחיות אותה עד שפעימות הלב חזרו והיא יצאה מכלל סכנה. מוריס יצא מחדר הניתוח,כולנו היינו מאוד מודאגים בקשר לסוניה. "נו?! מה היה? היא תיהיה בסדר?" מיהרה ליסה לשאול בקול חנוק מדמעות. "היא תיהיה בסדר גמור,למזלה לשום איבר לא ניגרם נזק" חייך מוריס ונשם לרווחה. מיהרנולראות מה שלומה, כשניכנסנו לחדר היא כב</div>Sun, 20 Apr 2008 12:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=9035086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=9035086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8933899<div align="right" dir="rtl">4.4.08 "סוניצ'קה לא חשבתי שתבגדי בי ככה,אם לא הייתי אוהב אותך כבר מזמן הייתי משפד אותך ואת אחיך" והוציא מכיסו אולר חד מאוד וקירב אותו אל פניה של סוניה ושרט את לחייה. היא כבר לא יכלה לעמוד בלחץ ובחרדה,פרצה בבכי "בבקשה,תעזוב אותי מה עשיתי לך? אתה מישתמש בי בתור נקמה לאחי על איזה ריב ממזמן?" "כן בדיוק! אני רוצה שיסבול כמו שאני סבלתי כשהוא הכניס אותי לכלא! מה יקרה עם הוא יאבד את אחותו החמודה?" הביט בה בחיוך מרושע וסוניה רעדה מפחד. הנרי מיהר להיתקשר למשטרה ולאחר מכן רץ החוצה,לפתע הוא ניתקל בי ובלי לומר מילה תפס בידי ומשך אחריו. "לאן רצים?" שאלתי בבילבול "אני אסביר לך אחר כך" ענה בעודו ממשיך לרוץ כשהגענו לביתו של ג'ק ניכנסו פנימיה והנרי ניסה לפרוץ לחדר,הוא בעט בחוזקה בדלת והיא נפתחה,ג'ק וסוניה היו בפנים. "אווווווו ראו איזה אורחים באו לביתי" אמר ג'ק בלגלוג והבעת פניו רצינית מתמיד. "עזוב את אחותי!" צעק הנרי לעברו בכעס ופחד. אני עמדתי בצד משותקת מחרדה,ג'ק ניראה מאיים יותר מהרגיל וסוניה שבורה יושבת על המיטה ובוכה. "הנרי!" קראה סוניה וניסתה לרוץ אליו אך ג'ק דחף אותה חזרה אל המ</div>Fri, 04 Apr 2008 11:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8933899http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8933899http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8831748<div align="right" dir="rtl">17.3.08 "הלו?" "סוניצ'קה....בואי החוצה נלך לחגוג הבאתי את הנרגילה" אמר ג'ק בקול שמח "אמ...לא כ"כ בא לי לצאת אני טיפה עסוקה" משום מה לא היתחשק לה לצאת איתו בגלל מה שקרה אתמול. "סוניה...בואי! בלי וויכוחים את יודעת למה אני מסוגל..." אמר בקול תוקפני היא ניתקפה חרדה ופחד כיוון שניזכרה מה הסיבה שהם חייבים להיות ביחד "ט...טוב אני..ב..אה ביי" אמרה בראש מושפל ומיהרה להיתארגן. ג'ק חיכה לה למטה כשראה אותה ניגש לנשק אותה. היא הרגישה דוחה,הוא כבר התחיל להגעיל אותה למרות מראהו הטוב. "הבאת את הכסף?" שאל בחוסר סבלנות "כן" ענתה ביובש והושיטה לו סכום כסף רב. "מצויין, עכשיו בואי" תפס בידה והכניסה למכונית "לאן נוסעים?" שאלה בבהלה "תרגעי אני לא רוצח משוגע,רק לקחת משהו" ענה כמנסה להרגיע אותה. היא עדיין הרגישה שמשהו לא טוב הולך לקרות כשלפתע הפלאפון שלה צילצל "היכן את?" שאל הנרי "מטיילת" "לבד?" "כן,אני אחזור עוד שעה" "טוב...ביי" ענה אך כמובן ידע ששוב היא משקרת "מי זה היה?" שאל ג'ק "אחי" "הנבלה החטטן הזה" מילמל ברוגז "שלא תדבר עליו בצורה כזאת!" התפרצה עליו בכעס,אך השתתקה מידי לאחר</div>Mon, 17 Mar 2008 19:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8831748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8831748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8796584<div align="right" dir="rtl">11.3.08 למחרת בבוקר סוניה היתעוררה שכובה על המיטה כשהציצה מיתחת לשמיכה הבחינה שהיא בלי בגדים! היא מיהרה להיתלבש. "ג'ק! ג'ק!" צעקה בחדר "בוקר טוב יפה שלי איך ישנת?" ניכנס עם סיגריה בפיו והיתיישב לידה. "מה...מה..היה פה?" שאלה כמנסה להיזכר "חגגנו,שתינו,התמסטלנו ואחרי זה הובלת אותי לחדר...אויי זה היה פשוט נהדר" חייך חיוך מבסוט ומסופק. "די...זה לא נכון...לא יכול להיות..." ענתה סוניה כלא מאמינה. "אני חייבת ללכת" מיהרה לצאת מביתו. היא מיהרה ללכת הביתה מאוד מבולבלת כשלפתע שמעה אותי קוראת לה. "לאן את ממהרת כ"כ?" שאלתי בסקרנות "הביתה,עבר עליי לילה קשה רוצה ללוות אותי?" "בוודאי" עניתי והתחלנו ללכת "אגב איפה ישנת? הנרי מאוד דאג לך הוא היתקשר אליי לפחות 5 פעמים" "אהמ...אמ....את תבטיחי לא לגלות?" "מבטיחה" עניתי בעודי מרימה את היד כנישבעת "אצל ג'ק...אבל אל תספרי להנרי בבקשה! הוא יספר לאבא ויתחיל לצעוק עלי רק זה מה שחסר לי" "אוקיי אני שותקת,עשיתם משהו?" שאלתי בחשדנות "לא..מה פתאום" ענתה בהיסוס "הגענו לביתה וניכנסו פנימה,הנרי שכב על הספה מיואש כשראה את סוניה הוא קם על רגליו</div>Tue, 11 Mar 2008 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8796584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8796584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8741538<div align="right" dir="rtl">2.3.08 יאי עוד יומיים מומולדת D::::: "בוקר טוב" אמרתי בקול מאושר להנרי כשיצאתי החוצה,הוא חיכה לי ליד הבית "בוקר טוב" הוא ענה "איך הראש? הישתכרת אתמול ודיברת מזה שטויות" "אויי לא....באמת? איזה בושות" "זהלא כ"כ נורא...פגשתי את אלכס שם..." "מה!?!?! את לא רצינית נכון?!" הוא כימעט צעק מרוב הפתעה "ממש רצינית...." "ומי זה?!" "אותו בחור שהציל אותי ו...חלמתי עליו גם לילה לפני" "וואו...אז הוא ממש אמיתי." "כן.." "את בטח מאושרת" אמר הנרי בקול עצוב "כן..מאוד" כשהבטתי בעינייו הוספתי "אני מיצטערת" הוא עדיין אהב אותי. "לא,זה בסדר.." חיבק אותי וחייך חיוך מזויף. "הנרי..אתה..." אך סוניה קטעה אותי כשקיפצה לעברינו יחד עם ג'ק. הנרי הביט בו בזילזול,ג'ק היה גבוה עם שיער שחור ועיניים חומות,עגיל בגבה ושרירי,בנוסף הוא גם עישן ולא מעט הנרי חשד שהוא גם התעסק עם סמים לכן לא חיבב אותו. "מה אתה עושה עם אחותי?" שאל בכעס ובזילזול "תרגיע אחי אני חולה עליה,בחיים לא אפגע בה" ענה ג'ק ונשף החוצה עשן מהסיגריה. "הנרי אני מספיק גדולה בכדי לדאוג לעצמי" הוסיפה סוניה והלכה עם ג'ק. "אני לא סובל</div>Sun, 02 Mar 2008 18:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8741538http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8741538http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8677852<div align="right" dir="rtl">21.2.08 אזז הינה פרק הוא קצת קצר אני מיצטערת ^____^ פיצוי בפרק הבא =] תודה לhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448765לבלה &gt;&lt;" שעשתה לי את הכותרת ולינקוק לבלוג =] תהנו מהפרק ויקי הייתה בהלם מוחלט "דיי את רצינית? ספרי לי הכל!" קראה בהתרגשות "לא רצית לישון לפני רגע? אני אספר לך מאוחר יותר..." "טוב וואו עכשיו אני בטוח לא אשן...טוב..תבלי ביי ביי" וניתקה "אני רואה שאני מפורסם?" "כן..משהו כזה..." צחקתי הרגשתי כ"כ רגועה,שלווה ונוחה לידו. סיפרתי לו על דניאל ועל הנרי,הוא פשוט הביט בי כמאזין וליטף אותי כל הזמן בשיער,בפנים,בידיים... כשלפתע..הכל החשיך בעיניי שוב הבזקיי זיכרון,יריות,וזוג עינים מאיימות ומלאות שינאה,נפלתי היישר אל זרועותיו של אלכס שקרא בבהלה "סמרה!? את בסדר?! מה קרה?" פקחתי את עיניי רואה את פניו המודאגות של אלכס "את בסדר?" שאל שוב "הראש...כואב..אבל..אני בסדר" עניתי אחוזה בראשי. "מה השעה?" שאלתי "2 וחצי בלילה" "אוי...אפילו לא שמתי לב" "בואי...אני אלווה אותך הביתה" עטף אותי בחיבוק וככה הלכנו. "אז...אני חושב שהגיע להיפרד?" אמר אלכס בחוס</div>Thu, 21 Feb 2008 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8677852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8677852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8640237<div align="right" dir="rtl">"תודה" הסמקתי ניכנסו לחדרו כשלפתע שמענו צעקה מלמטה "אני בבית!" "אויי שיט...!!" אמר הנרי בביאוס "מה קרה? מי זה? "זאת...אחותי הקרציה" "הנרי! מה שלומך אחי היקר?" פרצה לחדר נערה עם שיער חום לא ארוך ועיניים חומות לבושה במיכנס שחור וחולצה שחורה עם ציור של גיטרה וכיתוב של ROCK עליה. "מצויין עד הגעת...סוניה לכי מפה" "או הנרי מי הבחורה הזאת?" שאלה בסקרנות והביטה לעברי "ידידה שלי סמרה" "נעים להכיר שמי סוניה" ענתה וחיבקה אותי "טוב זזתי לפני שהנרי יעיף עליי כרית אני בחדר שלי עם הוא יגע בך" ציחקקה וקיפצה החוצה. "בת כמה היא?" "בגילנו..." "חמודה אחותך למה אתה ככה איתה?" "אני אוהב אותה,רק היא תמיד כזאת רעשנית,קופצנית ומציקה לי אבל עמוק בלב היא חשובה שלי" "טוב..אז תקשיב,בדרך אלייך ראיתי את אלכס..או לפחות מי שאני חושבת שזה הוא,הוא הציל אותי ממכונית." "את ממש רוצה להיות בטוחה שזה אלכס נכון?" "כן...משום מה אני בעצמי לא יודעת למה אני כ"כ רוצה למצוא אותו" "את אוהבת אותו.." אמר הנרי בקול בטוח ובעיניו היה עצב "מה?! איך?! עם בכלל לא ראיתי אותו!" "ראית" לא ידעתי מה להגיד העיניין הזה</div>Fri, 15 Feb 2008 18:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה שכותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=520166&blogcode=8640237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=520166&blog=8640237