22.1.08
..."חברה?" ניפלט ממני...
"אויי את בטח לא הבנת אותי סמרה,היתכוונתי בחברה שג'יין הבת זוג שלי
אני לסבית" אמרה בטיביעות כאילו זה דבר רגיל.
ג'יין ממש יפה גם אני הייתי מיתאהבת בה עם הייתי לסבית,
אבל אני לא אז נשאיר את זה בדיוק כך! חשבתי לעצמי.
שמתי את חפציי בחדר כששוב כאב ראש חזק תקף אותי ושוב ההבזקים האלה נפלתי לריצפה והיתעלפתי,
קמתי כבר רק למחרת שכבתי במיטה מנסה עדיין לעכל את זה שויקי לסבית,לא...אין לי שום דבר נגד לסביות
זה פשוט...
ש...לא ניתקלתי בזה בעבר וזה קצת חריג בשבילי.
ראיתי את ויקי עם ג'יין מחובקות ומאושרות והבנתי שאצלן זה דבר רגיל לגמריי.
חלף כימעט שבוע מאז שהיתעוררתי וכבר מצבי התייצב יחסית.
ויקי וג'יין היו מאוד נחמדות אליי ובאחד הימים הלכתי לבקר את דניאל בבית החולים עם סלסלת ממתקים הוא נורא שמח,שיחקנו והישתוללנו במשך שעות הוא היה נורא חמוד ומצחיק ומאוד ניקשרתי אליו.
דניאל ידע שהוא חולה אך עדיין ניסה להיתעלם מהעובדה וניראה שהטיפולים עזרו לו מאוד
כך שקיוויתי שהוא יחלים בהקדם
כאבי הראש עדיין המשיכו וכל מיני אנשים לא מוכרים המשיכו לבוא אליי בחלום.
משום מה...רציתי להתחיל באלכס,למצוא אותו ולהכיר אותו,
כמובן שלא יכלתי לתלות מודעה "נעדר בחור" זה מגוחך לכן ניגשתי לתחנת המישטרה.
אמרתי את שמו, "מה גילו?" שאל השוטר שבדק במחשב
"שיט...את זה לא יצא לי לשאול" "אמממ תנסה 17-18"
"מצטער...אין שום מידע על עבר פלילי" אמר השוטר
"תבדוק שוב......אולי מידע כולשהו? אפילו הכי קטן"
"לא ילדה,אין מיצטער" ענה ויצאתי משם.
טוב....לפחות לא פושע חשבתי לעצמי.
כשחזרתי הביתה הצפתי את ויקי בשאלות מתי הגעתי, מי שרד,מה היא יודעת על אלכס.
"הגעת ב8 לנובמבר 2006,הייתה תאונה,נהרגו הרבה אנשים,שרדו ממש אחדים,אני לא ממש מעודכנת
כי לא הייתי בארץ" על אלכס לא ידוע לי דבר הוא נער מסתורי מאוד" אמרה ויקי
יום למחרת הלכתי לבקר את דניאל בבית החולים עם עוגת שוקולד מקושטת,פרחים ובלונים,
הוא אמר לי שזה יום הולדתו,כ"כ רציתי לשמח אותו לפחות קצת...קניתי לו מכונית גדולה וירוקה בדיוק כמו
שהוא רצה.
כשניכנסתי לחדרו ראיתי שהוא לא היה במיטה,ניגשתי לרופא ושאלתי איפה הוא,או לאן העבירו אותו.
"דניאל....ניפטר" אמר הרופא בצער
"ניפטר ניפטר ניפטר..." הידהד באוזניי "לא יכול להיות! הוא הרגיש יותר טוב! היום היום הולדת שלו!" צעקתי בבכי ובהיסטריה
"איך זה קרה!?"
הסוף :)