20.1.08
שוב תודה על התגובות..XD אתם מוזמנים להמשיך ^^
תהנו מהפרק
יום למחרת ויקי שוב באה למרות שלא היה זה יום עבודתה
והביאה לי אוכל נורמאלי,לא כמו זה בבית החולים ובגדים.
"בשביל מה הבגדים?"
"בשביל מה את חושבת? את לא יכולה להיסתובב בחלוק הזה" ענתה ויקי בחיוך.
הודתי לה מכל ליבי ולבשתי חולצה אדומה וטרנינג שחור ככה בפשטות.
ויקי ניראתה ממש טוב הופתעתי שהרופאים לא התחילו איתה,גוף יפה,עיניים חומות דבש ושיער שטני
ארוך,אסוף בצמה ומישקפיים וממש נחמדה.
כשהרופא ניכנס לשאול מה שלומי שאלתי מתי אני מישתחררת
הוא ענה שבעוד 4 ימים.
"למה? אני מרגישה מעולה בא לי כבר לעוף מפה" עניתי..
הרופא הביט בי במבט מוזר ואמר "מצבך עדיין אינו יציב ולכן עלייך להיות תחת השגחה לזמן מה".
מאוחר יותר שכבתי לי במיטה וחשבתי על אלכס,הוא נורא סיקרן אותי,איך הוא ניראה,במה הוא עוסק ומדוע בכלל היה איתי
כ"כ הרבה זמן.
ניסיתי לדמיין אותו אך אז נפלו עליי מחשבות איומות מה הסיכוי שאני אפגוש אותו? או שעם הוא יזכור אותי, או שאולי הוא בכלל
לא נימצא בסביבה אולי אולי אולי..
זהו מספיק סמרה החלום הזה טוב מידי בכדי להיות אמיתי,אך את מחשבותיי הסיח ילד קטן שהכניסו לחדר.
התעלמתי ממנו,הוא ישן וניסיתי לחזור למחשבותיי אך לפתי שמעתי אותו אומר משהו בקול צרוד
"מים,מים בבקשה" מיהרתי לקום ולהביא לו כוס מים מהקנקן שעמ על יד החלון.
הוא היה ילד חמוד בלונדיני עם עיניים כחולות וגדולות,היתיישבתי לידו ושאלתי מה שמו
"שמי דניאל ומה שמך?" הוא שאל בחיוך מתוק
"סמרה" עניתי לו
היתברר לי שהוא בן 10 וחולה בסרטן שוחחנו מעט ואז הוא נירדם
אני חזרתי למיטתי ונירדמתי גם.
היו לי סיוטים נוראיים,הופיע רכב שמפורק לחתיכות,קולות של בכי,יריות,בסיוט ראיתי את עצמי מחוסרת הכרה
ועוד הרבה אנשים לא מוכרים.
היתעוררתי מיתנפשת ומזיעה ודניאל לידי מודאג "מה קרה סמרה?"
"כלום כלום....היה לי חלום רע" עניתי לו.
"את צעקת ובכית כל הזמן" הוא אמר..
ארבעת הימים עברו מהר וביום שישי ויקי באה.
"לאן תלכי?" שאל הרופא בזמן שכתב את השיחרור
"אליי,היא תגור אצלי זמן מה עד שתסתדר" ענתה ויקי.
דניאל היה עצוב שאני עוזבת הוא לא רצה להישאר לבד אך הבטחתי לו שאבוא לבקר.
בדרך אל ויקי שאלתי של מי כל הבגדים האלו שהיא נתנה לי
"של חברה שלי וחלק שלי" ענתה בחיוך
חברה אז חברה אמרתי לעצמי.
"אני בבית! עם אורחת!" צעקה ויקי.
אל המיסדרון יצאה בחורה בפיג'מה כחולה,היא הייתה יפיפיה,שיער ג'ינג'י חום,מתולתל ועיניים ירוקות.
"זו חברה שלי ג'יין" חייכה ויקי ונישקה אותה בפה.
הייתי המומה "חברה?" נפלט ממני
הסוף :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה שכותבת