16.1.08
ההתחלה-תאחלו לי בהצלחה...מקווה שתאהבו..^^
התעוררתי בערב רגוע וקריר בחדר גדול שבו 2 מיטות-שלי ועוד אחת ריקה,
חלון,דלת,שתי שידות,כיסא ומראה.
על אחת השידות היו מונחים פרחים באגרטל מזכוכית והחלון היה מקושט בוילון לבן הקשור לצידי החלון,
קמתי בזהירות הרגשתי חלשה,חסרת אנרגיה בקושי יכלתי להזיז את עצמי
נעמדתי מול המראה וראיתי בחורה בעלת שיער שחור גלי
שגלש עד הכתפיים,עיניים כחולות וגדולות וחיוורת כסיד,רזה לבושה במין חלוק לבן וארוך-
זו אני.
לפתע הופיעו תמונות של דם,צעקות ורעש של יריות,כאב ראש חזק תקף אותי
אך מהר מאוד הוא נחלש.
בהיתי במקום שבו הייתי ולא הבנתי היכן אני ומדוע איני זוכרת דבר,במסדרון עברה
אישה צעירה,כשראתה אותי הביטה בפליאה ורצה לחדר "מתי היתעוררת?" שאלה אותי
"לפני מ"ס דקות...היכן אני?" "כמה זמן ישנתי?"
הרבה שאלות צצו בראשי ורציתי תשובות.
"את בבית החולים הייתה תאונה ו....תחזרי למיטה את חלשה,את צריכה לנוח" וליוותה אותי למיטה
"אחזור בקרוב" אמרה האישה שבעצם הייתה אחות,בנתיים שכבתי במיטה וחיכיתי שמישהו יבוא ויסביר
לי הכל.
אותה אחות חיפשה את הרופא ודיווחה על כך שהנערה(אני) היתעוררה.
"מה נגיד לה? היא ניראתה מפוחדת ומבולבלת" תהתה האחות
"לאט לאט..אסור להעמיס עליה הרבה מידע זה יזיק לה,נספר לה את מה שאנחנו יודעים אחרי שאערוך
לה מ"ס בדיקות.
הרופא והאחות ניכנסו לחדרי,הוא היתיישב לידי על כיסא מעץ ובחן אותי "מדוע איני זוכרת דבר?" שאלתי
"ניפגעת קשה בראש וכניראה שאיבדת את הזיכרון,אני מאוד מקווה שכל העיניין הזה זמני" ענה הרופא.
"את זוכרת מי את? מה שמך וגילך? מהיכן באת? ומי הורייך?" הציף אותי בשאלות.
"שמי סמרה ג'יימס,אני בת 17...אני חושבת....ו..זהו...איני זוכרת יותר"
"איזה יום היום ומה השנה?"
"איני יודעת" וראשי שוב התחיל לכאוב,ושוב הופיעו הבזקי זיכרון של דם,המון דם וצרחות
"דיי בבקשה בבקשה!" נשכבתי במיטה אחוזה בראשי.
"זה מספיק להיום" הרופא פנה ליציאה.
לבסוף נירדמתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה שכותבת
