ה-חברים הכי טובים שלי הופיעו בבארבי, ונכון שאני נורא אובייקטיבית- אבל הם היו מדהימים!
היה שווה כל רגע והרבה יותר מזה.
נגמר מהר מדי, האמת.
אז אחרי שזרקנו 2 חזיות עם הקדשה + את האחת שהייתה עליי, היינו בחדר אומנים, עישנו כמו חולי נפש, התחרמנו על (ועם) הסולן, שברנו את הבאר ובקיצור- התנהגנו כמו ילדים מפגרים,
אני יכולה לסכם את זה כאחד הערבים היותר מוצלחים שהיו לי (:
Finally Free.
"ניסיתי ללכת באלף דרכים חדשות אבל אני מנחש מה הולך עוד לקרות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הדמעות של לילי