Centrifugal Inertia

דצמבר קפוא על גבול לבנון,

לוחם רועד בעמדה משקיף מהחלון,

מאחור אביבים, מרון א-ראס מלפנים,

והראש שקוע במקומות אחרים.

לילות ארוכים של ריצה בין בתים,

פחונים רעועים בטובאס ותייסיר,

הלב דופק בקול וקצת קשה לי לראות,

דלת נפתחת פתאום, ואיתה מחשבות.

על מחסומים אינסופיים, על סיורים על הגבול,

על קילומטרים ארוכים של זיעה וחול.

ובין האחווה לעצבות, בין הדממה לאחדות,

אני רוצה רק אלייך, אל המקום החם,

רק אלייך, להרגיש שוב טיפה בן אדם.

סוגר עוד שבת בבסיס השומם,

בין החרמון המושלג לג'ילבון הזורם,

יושב על המיטה הקרה והעט ביד,

כותב לך מכתב, להרגיש פחות לבד.

על מחסומים אינסופיים, על סיורים על הגבול,

על קילומטרים ארוכים של זיעה וחול.

ובין האחווה לעצבות, בין הדממה לאחדות,

אני רוצה רק אלייך, אל המקום החם,

רק אלייך, להרגיש שוב טיפה בן אדם.

ובשבועות הלא נגמרים וחסרי השינה,

בין צעקות, וכאב, וקריאות מלחמה,

בין האחווה לעצבות, בין הדממה לאחדות,

אני חוזר רק אלייך, אל המקום החם,

ומרגיש שוב טיפה בן אדם.

להיזכר בשירים ישנים תמיד עושה לי טוב,

אחד השירים הבודדים שנכתב בשביל לחן.

אז זהו. 2ב', סמל טירונים, והזמן הפנוי שיש לי עם עצמי הולך ושואף אל האפס המוחלט,

מדהימה אותי ההדרגתיות שאני עובר, כל תפקיד שאני מגיע אליו באמת דורש יותר מהקודם,

ואיכשהו אני תמיד מטפס לקראת הסוף במקום לרדת.

אתמול ניצחתי פעמיים את חבר שלי בבאולינג בפעמיים הראשונות,

רק חבל שזה בגלל שהיה לו מעפן ולי היה טיפה יותר טוב.. |:

שיהיו שבועיים מוצלחים ומהירים ככל האפשר! (:

חמישי הבא כבר השבעה! אני כבר עכשיו סבא גאה.