טוב, אז בסוף נסעתי והיה ממש מרענן!
לא כל כך היינו במצעד עצמו אבל בכל זאת היה שווה ביותר.
זה התחיל כשפגשתי את ג'ני בתחנה. ראיתי שהיא מצויידת לשחייה ושאלתי אם יש מצב שהיא לא נכנסת. היא ענתה שלא. התבאסתי שלא הבאתי גם ציודים אז היא שכנעה אותי ללכת להחליף כי הבית שלי 5 דק' מהתחנה אז הלכנו וחזרנו.
היא לא הפסיקה לקרוא לי כוסית ("חבל שרק את ואמא שלי אומרות לי את זה":) כי באמת נראיתי חמודה במכנס הקצר. אני לא הולכת הרבה עם מכנסיים קצרות. אולי בקיץ הבא, אחרי שאני אגמור עם הטיפולים.
האוטובוס היה פשוט מופצץ! בתוספת לכל הזקנים שתמיד יש ב66, פול צעירים! הנהג נשמע יותר כמו קופאית "טוב, זה 2 לת"א, כן? חכי...הנה העודף, יאללה! הבא!!!" כי בכל תחנה עלו 10 אנשים וירדו רק 2. היו לו קישוטים פרוותיים. כרגיל עם ג'ני- נשפכנו מצחוק, מה שגרם לנו לפול אחת על השנייה ועל אנשים אחרים...
היה לנו ויכוח יותר מוקדם מה ההבדל בין דוס לדתי והסברנו תאוריות אחת לשנייה ומיינו ת'חבר'ה לבני-ברק. איש אחד שאל אותי אם יש לי מסטיק אז הצעתי לו את שלי (הוא סירב:/) ואז הוא ביקש שננסה "לסדר" לו אחד מהבנות באוטובוס. התחלנו לעשות משאל... לאף אחד לא היה. (אחרי שירדנו הוא והחבר שלו דבר ראשון נכנסנו לפיצוצייה...)
הוא והחבר שלו אמרו שיש ביננו כימיה (ביני לג'ן) והחליטו שאני כבר מאוהבת בג'ני נואשות אבל עד שהיא תבין את זה אני כבר אהיה תפוסה (אני כבר תפוסה). התחלנו שיחה על למה בנים הם סתומים והוא הודה שכל הבנים אותו החרא. כזה בנאדם סטלן!!!
לאחד הערסים על האוטובוס היה פיפי. אז מה הוא עשה? הלך לנהג ואמר לו 'נהג יש לי פיפי תעצור רגע'. הנהג עצר והוא הלך להשתין מאחורי התחנה וכשהוא חזר (בתרועות ומחיאות כפיים 'הוא השתין הוא השתין הוא השתין...') המשכנו לסוע. מסטיק: "רואה? יש מצב שהוא עוצר לי לקנות מסטיק???"
אח"כ לא עמדתי בזה יותר אז התיישבתי על הרצפה של האוטובוס (תבינו שזה אוטובוס דחוווווס...) וג'ני בעקבותיי. מסטיק אמר שאנחנו נראות "על חומר". הוא לא האמין שאנחנו בנות 15...
כשהגענו חיכינו שפולה ושוש יתקשרו אלינו כי לשתינו אין שיחות. לקח לנו המון זמן למצוא אותן והן התבאסו עלינו שכל הזמן הן חיכו לנו ולא נהנו מהמצעד בכלל. גם אנחנו התבאסנו כי עד שהגענו היה כבר אחרי 16. ראינו רק שאריות- הרבה עלים של ורדים על הרצפה והרבה אנשים עם כובעים צבעוניים וג'ני חשקה בהם אבל כבר לא נשארו. פולה חזרה עצבנית לפ"ת עם אביה כי יש לה שיעור ושוש בחרה להשאר איתנו. (כמו שאני מכירה את פולה היא תאכל על זה הרבה חרא...)
ורק אז נהיה באמת נחמד כי נכנסנו פנימה ורקדנו קצת. אני רוקדת זוועה.
איש אחד בא אלינו והתחיל להלהב ולהמרח עלינו אז נתתי לו שנייה- ראיתי שהוא לא הולך ודחפתי אותו כזה באדישות- "טוב דיי..." הוא נשאר קצת בהלם ואז זז.
אחרי לא הרבה זמן עמדה להכנס השבת אז שחררו מראש מגדל בלונים כחולים ושמו את "אימג'ן אול דה פיפול..." הבלונים עפו לכיוון של הירח והייתה שקיעה והכל היה נורא רומנטי. עכשיו הרגשתי שאני חייבת נשיקה :)
ישבנו אני, שושקה וג'ני וצפינו בשמש נעלמת בים, אח"כ הלכנו לחפש משהו לאכול (מסיבות שונות זה די התארך...) וחיכינו למונית שירות.
לקח לה המון זמן להגיע אבל אני לא יכולה להגיד שלא נהנתי :) התגעגעתי לסביבה הזאת, לא מלאתי את החסרים בחופש...
בדרך אני וג'ני נבחנו על שוש כי היא מעשנת וגם דיברנו קצת על ג'ני והחבר לשעבר שלה ועל שוש והחבר לעתיד שלה. היה נחמד מאוד.
כשהגעתי הדודים כבר הגיעו והעין שלי כבר ממש כאבה. דודה שלי במבט אחד: "זאת שעורה!" שיט.
אכלנו. בן דודי התנחל על המחשב ואחותי על המחשב שלה (החדש... סעמק!) אז ניסיתי לארח חברה למבוגרים אבל נרדמתי. כשהתעוררתי ראיתי סקס אנד דה סיטי, אח"כ אמריקן גאי. קורן ואלכס התחננו שאבוא לפארק אבל לא היה כח. דיברתי עם דימה קצת ונרדמתי שוב.
העירו אותי כמה פעמים כי ישנתי בסלון (חוסר מקום בגלל הדודים) ובסוף התארגנו ונסענו לפארק הירקון. העין שוב כאבה כל היום :(
אמא אמרה שהשמש תציק לי נורא אז להביא משקפי שמש ואמרתי לה שאני לא מוצאת כי לא רציתי להגיד ששברתי אותן :(
המשקפיים האהובות שלי :*((( טוב אבל יש להן מזל- הן החזיקו עונה שלמה...
היה נחמד בפארק למרות שהייתי רעבה ועייפה. עשינו שייט בסירות פדלים ומשוטים ולכל אורכו אנחנו הילדים רבנו מי יפדל/יחתור :( עלוב...
כשחזרנו אכלנו ויצאנו לפארק ליד הבית ולמרות שכאבה לי העין נורא חשבתי שאני אתחרט אם הם ילכו בלעדיי אז היינו שם קצת וסתו הבן דוד שלי נעלם לי כל הזמן. לא יכלתי להמנע מהרהורים ל השמועות שילדים משתינים במגלשות לאור הריח הנורא שם :( לא עמדתי בזה ולא התגלשתי. פגשתי חברה של אמא ודיסקסנו על כל מיני מורים שמלמדים אותי ולימדו אותה. היא הפריחה כמה שמועות ואמתה אחרות.
כשחזרנו כולם היו שפוכים והדודים חזרו לגליל.
רוני, אותה חברה חדשה שהכרתי במגמת תאטרון סיפרה לי שסבה נפטר. דיברתי איתה קצת על זה ושאלתי שאלות... הצעתי לבוא אליה אם היא תרצה והיא אמרה שהיא צריכה חיבוק. התחלתי לבכות בעצמי ואמרתי שאני אדבר איתה מחר כלומר היום.
אח"כ דימה סיפר לי שאבא שלו פוטר וזה באמת ברוך כי גם ככה אין הרבה כסף... אני אנסה לחפש לו גם :/
אני פוחדת שעכשיו כשגם אמא שלו התחילה עבודה חדשה ולא כ"כ רווחית יעלה שוב הנושא של לעזוב את הארץ. שיט.
בכל אופן, המטרה שלי עכשיו זה לפרסם ת'מכון יופי שבו היא עובדת ולנסות לעזור לו למצוא עבודה...
כבר שאלתי את אבא אם יכול להיות שצריכים שומר בבי"ח והוא אמר שהוא ישאל אבל לא נראה לו כי יש חברה מסויימת שמטפלת בזה. בע...
מה חוץ מזה? הרבה עומס... מלא מבחנים ובחנים צצים מכל מקום...
התנדבתי להיות במועצת תלמידים. חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שרק אם אף אחר לא ירצה. חוצמזה תמיד אפשר לפרוש...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
