http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205"ולא אכפת לי מה תחשבו, תשנאו או תאהבו, כי לי תמיד יהיה *אותי*!"heCopyright 2026 ליליה המחופלצת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205http://f.nanafiles.co.il/upload/122004/IsraBlog/51205/misc/1216823.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2995412<div align="right" dir="rtl">סתם כדי שלא ימחק הבלוג. בכל זאת אהבה ישנה... http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=153391</div>Sun, 11 Dec 2005 14:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2995412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=2995412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2384881<div align="right" dir="rtl"> חזרתי. גם מאילת וגם מכנס LEAD אבל פרה-פרה. נתחיל מאילת. אחרי היום המטורף שהיה לי קיוויתי קצת לישון באוטובוס (למעשה לא קיוויתי. בניתי על זה לחלוטין.) אבל איכשהו הסתבר שלאוטובוס הייתה עוד תחנה לפני התחנה המרכזית [איך זה לעזאזל?] וכשאני ובן זוגי נכנסנו לאוטובוס נשארו עוד שני מקומות ריקים בסופו. אותם מקומות היו לגמרי דחוסים וצפופים בלי מקום לרגליים ולתיקים, וגם נאלצנו לשבת צמוד לעוד זוג. אותו זוג תפס את שלושת המושבים האחרים וככה גם כעסתי עליהם. בסופו של דבר- לישון לא כל כך יצא לי. כשהגענו לאכסנייה שלנו קיבלו את פנינו הרבה ערסים, חלקם ממש חביבים שהתנפלו על קורן בשאלות מטומטמות. קיבלנו חדר קצת אחרי שהגענו ב6 בבוקר ונתנו לנו אפשרות להחליף אותו אחרי שיתפנו האורחים בבוקר. בחרנו לעשות זאת מכיוון שהחדר הראשון שלנו היה מעל פחי האשפה של האכסנייה לכן תמיד היו בו זבובים וריח של דגים. הבנים הכינו לנו חבל כביסה מסרטים של נגד ההתנתקות (למרות שלרובנו אין בדיוק דיעה... פשוט זה מה שמצאנו ואני אגרתי כל פירור של אוכל שלא היה למישהו כח לסיים למקרה של רעב עצום ב4 בלילה... האמת שלא ממש ניצלנו את אילת עד הס</div>Mon, 29 Aug 2005 05:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2384881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=2384881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2384825<div align="right" dir="rtl"> היי חברים. אני יודעת ששנים לא עדכנתי ואני מצטערת. פתחתי לאחרונה בלוג חדש, לא סודי כמו זה, והרגשתי שאני חייבת לקוראים שמנויים פה את הכתובת של החדש. אני מקווה לא לאכזב גם שם. יכול להיות שבקרוב אני אחזור לכתוב פה ואסגור אותו, כי שם... זה לא אותו דבר. אז תכנסו בבקשה. אה, ואל תפרסמו שם שהיה עוד בלוג.</div>Mon, 29 Aug 2005 04:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2384825http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=2384825http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2048108<div align="right" dir="rtl"> אני יודעת שהכותרת הזאת מזמנת דברים נוראים בהרבה ממה שאני הולכת לכתוב לכם עכשיו, אבל משום מה אני מרגישה שמשהו בחיים שלי השתנה. (אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי. שתקו, אני עובדת על זה. עכשיו אני צריכה אתכם חמים ואוהבים, טוב?) כבר שעות שאני מנסה להרדם, ואני גם די עייפה, אבל אני כל הזמן מרגישה את זה, את הלכלוך הזה. השעה כמעט 5 ואני צריכה לקום בעוד 40 דקות. חבל :/ זה קרה ככה: כל היום הייתי משועממת לגמרי והרגשתי באיזשהו שלב שאם אני לא אצא מהבית אני פשוט אשתגע, ובכלל לא בטוח שמישהו מהחברים שלי יתקשר היום להגיד לי שיוצאים לאנשהו- אז החלטתי ללכת לישון אצל גלית. התקשרתי לגלית, חברה די טובה שגרה קצת רחוק ומהווה בעיקר מישהו להעביר איתו את הזמן או לעשות איתו כל מיני דברים שאין עם מי לעשות, ואמרתי לה שמשעמם לי. היא אמרה לי שהן היו אתמול בסרט [אף אחת לא חשבה להודיע לי על זה כמובן] ושמחר- כלומר היום- הן יוצאות לרוץ בבוקר. הבנתי שלישון אצלה זה לא הרעיון הכי הכי אבל היא הציעה שאבוא ובמילא שעמם לי אז אמרתי לה שעוד שעה אני אצלה. ראיתי טלויזיה, מרחתי קצת זמן... בקיצור, יצאתי לכיוון הבית שלה שכאמו</div>Mon, 04 Jul 2005 04:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=2048108http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=2048108http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1922508<div align="right" dir="rtl"> רוב הזמן אני יודעת מה אני רוצה, מה חשוב לי, מה צריך.... אבל יש רגעים כאלה לפעמים שאין לי תשובה אחת... נימוק אחד... למה שווה להשאר פה בכלל... אנחנו תמיד אומרים שלא שווה לקבל החלטות בשביל מישהו אחר, לא שווה לעשות דברים בגלל נורמות, בגלל אנשים אחרים ומה שהם קובעים... ולחיות בשביל אנשים אחרים זה בסדר? למה זה שווה... אנחנו חיים כאן, מתמודדים עם הבעיות הכי סתומות שאנחנו בעצמנו יצרנו, אף אחת מהן לא באמת חשובה. אנחנו סובלים בגללן ואף פעם לא מאושרים באמת... תמיד, גם כשאנחנו שמחים, תמיד יש משהו או מישהו שהורס, שמפריע בראש... אז למה בכלל לחיות מהתחלה?</div>Mon, 13 Jun 2005 01:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1922508http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1922508http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1647718<div align="right" dir="rtl">סתם פוסט, כי אני חיה.</div>Mon, 18 Apr 2005 04:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1647718http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1647718http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1499534<div align="right" dir="rtl">פעמיים כתבתי פוסט ענקי וזה נתקע ולא שלח. אני אהרוג מישהו!!!!!!!! ועכשיו אין זמן.... ודווקא יש לי פול מה לספר. כוס אם.</div>Sun, 13 Mar 2005 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1499534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1499534http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1470876<div align="right" dir="rtl">אז מה חבר'ה? חודש ומשהו לא התראינו, מקווה שאתם בסדר. אני לקחתי לעצמי חופשה קצרה מהבלוג, אבל כמו שאומר עברי יקירנו, "ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב" וכרגע קצת פחות טוב, אז אני כן יכולה לכתוב. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. פעם, לפני המון זמן, אמרתי לכם שאני מחכה לשינוי ממש גדול שישנה לי את כל החיים, אז בתקופה של הדיכאון. משהו שייתן לי מחשבה חדשה ויוציא מהדיכאון. אני מאמינה שאותו השינוי היה הגדנ"ע שעברתי לפני חודש+, ומאז שחזרתי ממנו קרו כמה דברים טובים. אני עדיין לא בן אדם עליז וצווחני, אבל אני כבר לא בדיכאון, ואני כבר לא בוכה והרחמים העצמיים שלי ירדו לרמה הנורמלית. הקבוצה של הבנות שלא סבלו אותי אולי עדיין לא סובלות אותי, אבל לפחות הן מחייכות אליי מדי פעם וקורה שאנחנו מדברות. השלמתי עם זה שהחברים שהתרחקתי מהם כבר לא יתקרבו, וזה לא תהליך הפיך, אבל אולי אפשר לשמור על הקשרים ככה לפחות. לא חברות צמודה אבל לא ניכור. זה די בסדר ככה, יש לי דיבור עם רוב האנשים בשכבה, אני אסתדר בלי קרבה. אבל אל ג'ני ואל כמה ידידים אני חייבת להתקרב בחזרה... אני עוד אמצא את הדרך. אני חושבת שהתקופה האחרונה הי</div>Sun, 06 Mar 2005 15:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1470876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1470876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1355891<div align="right" dir="rtl">הבטחתי עדכונים על הגדנ"ע ועוד יהיו אבל לפני זה יש נושא חשוב שיהפוך ללא רלוונטי אם אני לא אכתוב עליו מהר. היום היום הולדת שלי(!!!) מוזר ושלא כהרגלי, לא התלהבתי בכלל. לא חודש לפני, לא שבוע לפני, וגם לא יום לפני. קיטרתי לכל מי שהזכיר לי שהתאריך מתקרב שבכלל אין לי מצב רוח ליומהולדת ולתשומת לב. כששאלו אותי מה אני רוצה אמרתי שאני לא רוצה מתנות (באמת ככה הרגשתי, לא חסר לי כלום...) ואפילו לא חשבתי על לעשות מסיבה. כשחושבים על זה ממבט לאחור, היו רמזים מוסווים. מה קןרה לי? אני תמיד עולה על הדברים האלה. אני תמיד יודעת כשמשקרים לי!!! בכל אופן, ביום שישי דים היה אמור לבוא והוא אמר שהוא עסוק ושהוא יתפנה רק בערב ובסוף ב1 הוא התקשר ואמר שהוא לא בא.במשך כל הימים האלה לא יצא לי להפגש איתו (אחרי כמעט שבוע שלא ראיתי אותו מאז הגדנ"ע) והוא כל הזמן היה עסוק ולא ממש אמר במה. הייתי עצובה כי היה לי בית ריק והתאכזבתי מאוד שבסוף הוא לא בא וכעסתי עליו. הוא התקשר וביקש שאני אבוא לעשות אצל אמא שלו מניקור מחר- שבת (היא עובדת בזה והיא צריכה פרסום אז הצעתי שהיא תעשה לי וככה זה יתפרסם כי כולם שואלים מאיפה...) ובגלל ש</div>Sun, 06 Feb 2005 14:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1355891http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1355891http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1325386<div align="right" dir="rtl">חוזרת ביום רביעי. אני אוהבת חוצלבית!!! יששששש!!!!! הולך להיות כזה שאוווווווה!!!! יוצאים אנשים כאלה תותאאאאאחים@@!@! ממש פאגאז! חיחי :)))) תבלו, ושיהיה לכם שבוע נעים מאוד. נ.ב הוא לא בא להפרד. בלע, הוא לא אוהב אותי מספיק וזה לגמרי בטוח. כוס אמו. נתראה בעוד שבוע, ועד אז, שיהיה בכיף! חחח! אוהבת אתכם.</div>Sun, 30 Jan 2005 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליליה המחופלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51205&blogcode=1325386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51205&blog=1325386