היה יום מעייף...

אחרי הפוסט הקודם דים בא ולקח לנו המון זמן להחליט על סרט. בסוף החלטנו לסיים את ברוס הגדול מכולם כמו שצריך כי ראינו רק קטעים ממנו. [סרט נחמד אבל יש בו כמה חלקים שלא מסתדרים לי. ומי שיבגוד בי-אפילו אם הוא יהיה אלוהים בכבודו ובעצמו-לא יקבל הזדמנות חוזרת! פעם בוגד תמיד בוגד!]

אח"כ סתם קשקשנו ואיכשהו כמו תמיד הגענו לקטע של להתנשק על המיטה. היה כיף כי התגעגעתי לנשיקות שלו כל כך אבל שנינו בילינו את האחר"צ ביחד ולא ישנו וכבר היה אחת והתחלנו להרדם אז הערתי לו שיתחיל להזיז ת'עניינים. [5 נק' לי!]

מסתבר שהשעורה שהייתה לי בעין שמאל> עברה לעין ימין. זונה מזדיינת. עכשיו שתיהן מגרדות וכואבות למרות שהראשונה מתחילה להבריא. בכל אופן, אחרי שהוא הלך ביליתי כמעט שעה ביצירת מסכת תה שלא תרד לי מהפרצוף בזמן השינה.

רואים שאני הנכדה של סבא שלי.[סבא הוא בן אדם מוכשר שממציא פטנטים כל הזמן והופך את החיים להרבה יותר קלים. כך למשל הוא המציא מקרר למשפחה שלו לפני 60 שנה כשלא היה מה שיקרר את האוכל (משהו עם רשת שמטפטפות ממנה טיפות. לא כל כך הבנתי} ועגלה- מי בכלל חשב על דבר כזה לפני 65 שנה בירושליים שבמצור]

שלבי הכנה:

1.מכניסים תיון לכוס עם 2-3 ס"מ מים חמים.

2. גוזרים חתיכת בד, במקרה שלי סמרטוט חד פעמי, או לכמה שמסתדר.

3. טובלים את הבד בתה.

4. בודקים איך הכי מתאים לשים את זה על הפרצוף.

5. הרבהההה סלוטיייפ כי המסקינטייפ הרפואי נמצא בחדר של ההורים שלכם.

בודקים שזה לא מתפרק.

6.מניחים מגבת על הכרית לכל מקרה של טפטופים.

7. הולכים לישון.

עלתה לי הצעת יעול שכבר לא היה לי כח ליישם (אמממ וגם לא ראיתי כל כך) ככה הבד לא כל כך צמוד לעין- ואז מה עשינו בזה?

אז אפשר להדביק משהו קטן כמו מחק על המסכה שילחץ אותה לעין הפגועה.

בכל אופן נחמד לישון עם משהו שמכסה את העיניים. כשהורדתי את זה פתאום היה לי נורא קשה לישון...

בבוקר קמתי שפוכה כי כל העניין זהה גרם לי להרדם ב2-2 וחצי.

בזמן שנשאר לי לפני היציאה מהבית חיפשתי מדבקות יפות והתכוונתי להביא לדימה בקבוק (כי יש לבן אדם את אותו הבקבוק מתחילת כיתה ט'. רחמנות!!! הוא כבר שנה!) אבל המניוק לא בא לביה"ס. בנוסף לזה הדרך התארכה כי גזמו עצים והאוטובוס בדיוק ברח לי! הייתי אמורה להגיד בדיוק ביחד איתו! אוף. למה התעכבתי על העניין הזה עם הבקבוק כשהחרא בכלל לא בא?

אני טובה מדי.

הטקס היה נורא בבית ספר שלי. הרבה יותר מדי דיבורים. הקטעים הכי יפים היו הריקודים. זה כאילו הם חיפשו בגוגל "רבין" וכל ציטוט שהיה הם הכניסו. אח"כ התקיים בכיתה דיון וגלשנו לנושא של למה אין שלום היום.

יש לי ילד אחד שהוא פשוט גאון בכיתה. אני בטוחה שכבר הזכרתי אותו פעם. הוא הביא אותה בניתוחים פוליטיים מעמיקים על ההתנחלויות וכולנו נשארנו עם פה פתוח ולא יכולנו שלא לחייך כששמענו אותו. אלוהים, הבן אדם נולד להיות פוליטיקאי! הוא כזה חכם! התחשק לי להתווכח איתו למרות שאני בדעה שלו רק בשביל שימשיך לדבר... לא התאפקתי והבאתי לו נשיקה כשהשיעור נגמר :)

רציתי מאוד לסוע לעצרת של רבין עם חברה אבל אמא שלי הזכירה לי שהיום יום רביעי ובימי רביעי אני צריכה להשגיח על אחותי :/

זה קורה לי יותר מדי בפעם האחרון ואני לא יכולה לסבול את זה...

עד שמתחשק לי...