אחרי חמש שנים שהורגלתי לנוכחותך לצידי-נעלמת בשניה אחת.
לא אמרת סיבה מוצדקת-מהי האיבקות הזו שאני לא יכול להיות לידך בה.
למה זה כל כך נורא?,חמש שנים עבר מאז שהיכרנו כבר ראיתי הכל,אז מה קרה עכשיו?!
אני אוהב אותך כמו ביום הראשון-עדיין אני מרגיש אותך.
אפילו הפרפרים קיימים בכל דבר שהוא ביחד,שהוא שלנו.
שאני נוגע בך-אני מרגיש ויודע שאיתך התמונה שלמה וברורה-
אני לא רוצה שום דבר אחר.
אני יודע שבשבילך אני מוכן לעשות הכל-
לעבור לירח לחיות רק איתך.
אני אומר לך את כל זה אם לא אמרתי את זה בבירור מספיק פעמים
מיה-אני מבקש ממך תסבירי לי
את לא יכולה להשאיר אותי ככה עם כל הריח שלך בכל הבית שלנו,
אם כל הזכרונות שמציפים אותי,
וכל הדברים שמזכירים לי אותנו-בלי להסביר לי מדוע באמת אינך רוצה אותי לידך
אני אוהב אותך-
בכל ליבי שלא יהיה ספק
אני מחכה לך,
ליאור.
בפוסט הבא מכתב תשובה מי מיה..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
