מותק והעיר הגדולה

אני אוהבת לנסוע ברכבת, בייחוד צפונה, בדרך כלל אני בוהה בחלון הרכבת  חולפת מהר מהר על פני נופים משתנים, ויש ים ושמיים.יש לי תמיד מחשבות מעולות ברכבת. כמה תובנות מהנסיעה של היום:

טלנובלה טלפונית: פעם הפריע לי שאנשים מדברים בטלפון ברכבת, עכשיו אני נהנית מזה, אני משלימה לי בראש את השיחות שלהם, ולפעמים יש שיחות ממש מעניינות... הכי מבאס זה כשמישהו יורד לפני ששמעתי את סוף הסיפור...

פטיש המדים שלי לא עובר: אז מה אם אני תכף בת 30, חיילים במדים עדיין עושים לי את זה ביג טיים+ (בייחוד שהם לא ממש מגולחים, ועם העמידה המשונה הזו שלהם עם הנשק והידיים בכיסים). מממ יאמי היום ראיתי כמה ממש מרטיבי תחתונים.

אנשים טובים באמצע הדרך:דיברתי בטלפון והייתי צריכה עט ומהר, התחלתי לפשפש במצוקה בתיק, בתיק של המחשב, בכיסים- הבחור שמולי הושיט לי בחיוך עט. איזה כיף.