http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, , די לו להסתכל בכוכבים והוא כבר מאושר. הוא אומר לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו, בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?" (הנסיך הקטן) heCopyright 2026 מותק- של- בחורה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/89/01/51/510189/misc/13825031.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13947141<div align="right" dir="rtl">הכל כשורה רק מכשול קטן זמני לא החיים עצמם ירידה שאחרי עליה ואולי אני כבר בעליה, בגלל זה זה קשה, אחרי עליה באה הפסגה לנוח, לשאוף אוויר להירגע עכשיו קשה, מחניק, מעיק אבל עוד רגע יגיע רגע חדש טוב יותר יהיה בסדר רק להאמין לשמוח ולהודות על מה שכן קיים אפילו דברים קטנים עבודה ואוטו אוכל טעים מייל נחמד שמניחים לי לנפשי שחיה יוגה כלבות, טיול ערב </div>Thu, 24 Oct 2013 15:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13947141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=13947141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13943632<div align="right" dir="rtl">צריכה למצוא פינה חדשה בשבילי יש רשימת טלפונים עשיתי אחד כמעט לא נשמתי לא התאים לא מצליחה להביא את עצמי להרים את הטלפון הבא טבעת חונקת לופתת את החזה גוש בגרון ___________________________________________ אני אוהבת את הפינה הנוכחית שלי, שלנו שבחרנו לנו יחד רק לפני מספר חודשים וסידרתי אותה באהבה ותליתי ערסלים וחשבתי שנאהב בה שזו התחלה חדשה לנו אני אוהבת להיכנס הביתה ולראות את הכלבות מכשכשות אלי ולשמוע את הרוח נושבת בסוכת הגפן הקטנה מרגישה קצת מגורשת מפינת העדן הקטנה שלי ונכון שהציע שהוא יעזוב אבל חוששת מכך שהבית יהיה גדול וקר ומנוכר וארגיש בו קטנה ובודדה חרטה</div>Sun, 20 Oct 2013 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13943632http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=13943632http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13942363<div align="right" dir="rtl">סופש עם הרבה תוכניות - אם אתכנן ואעשה ואסמן וי אולי אחזיר את השליטה שאבדה לי בחייאשיב וודאות כלשהיבמקום כל התוכניות הרבות שרועה מעורערה על הספה בטלוויזיה דלוקהמול המחשבמקיפה עצמי במסכיםתחושה קשה שלאי וודאותאי משמעותחרטה ואשמה ורצון להחזיר הכל לקדמותו עכשיו מידגוש ענק בגרון ומעל הלב, וכשאני מנסה להקשיח זה ממש כמו לכווץ את הבטן ולהרגיש אותה נכנסת פנימה, ככה הלב מתכווץ מנסה לשמור על עצמודמעות משתחררותמחפשת משהו להאחז בווהולכת אל הכוכביםקוראת בלי סוף הורסקופים, יומי, שבועי, שנתי, חודשי, לאהבה ולאכזבהומתבאסת מהמילים הכתובותומכיוון שאין משהו אחר להאמין ולהחזיק בו נשארת עם המילים המעורפלות שמאפשרות להשליך עליהן כל מחשבהבחוץ אפור וגשםבפנים שחור ודמעותאיך מתרוממים מפה? ולאן?איך לומדים את מ שאמור להילמד?ולמה זה לא נלמד מוקדם יותר?ניאו</div>Sat, 19 Oct 2013 09:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13942363http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=13942363http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13941595<div align="right" dir="rtl">אחרי חמש שנים, לפרק את מה שנשזר מסתובבת בבית, הלב מתכווץ, צריך להחליט ולמצוא מקום ולשנות מנסה לבחון מה שלי ומה שלו? ומשמעות הפרידה מתגלה בכל פרט קטן בחיים של מי הספה? והסירים? איך להעביר את החשבונות בלי לבכות לבחורה בטלפון? למי יש כוח לחפש עכשיו מקום חדש? ואיפה? הכל פתוח - פתוח מדי וגיל 35 פה על שלל משמעויותיו והחשבונאות במחשבות מה הספקתי עד עכשיו ומה לא? והאם חמשת השנים הללו שוות ומפחדת לומר לעצמי את התשובה ואולי מוקדם למסקנות עכשיו רק צריך למצוא פינה שיהיה אפשר להעביר בה את הזמן הכחול מקום לבכות את עצמי לדעת מקום שיכיל את החרדה העולה: <a rel="nofollow" class="blog" rel="nofollow" href="http://www.youtube.com/watch</div>Fri, 18 Oct 2013 14:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13941595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=13941595http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13941571<div align="right" dir="rtl">בשיר "נגיעה אחת רכה" הכותבת מבקשת סימן לאמפאתיה ואנושיות ממי שמולה נגיעה לא של אהוב, אלא של חמלה, אבל אולי אולי אותו אהוב עושה לה למעשה טובה ענקית - בזה שאינו מניח ידוע על כתפה לנגיעה אחת אחרונה כי אותה נגיעה לו היתה, היתה זו שמשאירה אותה במקומה, ממשיכה לחשב סיכויים, לשגות בציפיות ותקוות לראות הבטחות היכן שאינו קיימות הנגיעה-שלא -היתה היא הדרך היחידה בה מצליחה לתפוס את הסוף להבין באמת שנגמר ואיך אפשר את שמו להפסיק לבכות? ןלכבות את כל הזכרונות במחשבה? ולהבין באמת שמי שהיית אהובתו ששמו המהבהב בשיחה נכנסת הקפיץ את הלב סר חינך בעיניו, במקרה הטוב הוא אדיש להיותך זו לא נגיעה רכה, זו נגיעה רעה,כנראה שעדיף בלי לפחות את לא מתבלבלת </div>Fri, 18 Oct 2013 13:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=13941571http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=13941571http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11941577<div align="right" dir="rtl">כפתור הווליום שלי מוגבר עד הסוף</div>Tue, 27 Jul 2010 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11941577http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=11941577http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11260549<div align="right" dir="rtl">נכנסתערומה למיטה הסדינים נקיים וקרירים על הגוף לאונרד כהן מספר לי שאתה הגבר שלי הקול העמוק שלו מלטף אותי מבחוץ ומבפנים ועושה נעים במקומות הכי עמוקים ומבטיח לי בשמך אותך לתמיד ומשאיר לי את הבחירה שתהיה לי מאהב נצחי או אם ארצה שותף לדרך בין אם ארוכה או קצרה או שתלווה אותי במבט שומרבלבד בין צללי הרחוב ואני נזכרת בפעם הראשונה ששמעתי את השיר שלחת אותו ללא הסברים לא היה צורך בכיתי אז, הייתי בשוק מיופיו של השיר ומההבטחה השקטההגלומה בו קולו העמוק של לאונרד כהן מעניק לה וודאות קיומית אני בוכה עכשיו שוב, מאושר הסדינים קרירים לי על הגוף בדיוק חצי שנה אחרי אתה האיש שלי http://www.youtube.com/watch?v=tKjSr1zOTq0 _____________________________________________________________ וזה אולי אחד הלקחים החשובים השנה הזו: כשזה מרגיש נכון עמוק בבטן, ללכת על זה, גם אם זה נראה לא אפשרי או לא מקובל או או... פשוט ללכת על זה. מקסימום- זה יצליח _________________________________ </div>Tue, 22 Sep 2009 01:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11260549http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=11260549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11245015<div align="right" dir="rtl">האחד ואני כבר חצי שנה ביחד. זה מדהים ומהמם וטוב יותר מכל מה שייחלתי וחלמתי, ויחד עם זאת גם מאתגר ומלמד ומרתק ולפעמים אפילו קשה שלא לומר בעייתי. הקפיצה מחיים של רווקה הארד קור להיות זוגתו של גרוש+ נראית לפעמים כמו תהום ענקית, שהגשר מעליה מורכב מחבלים רפים שיש להתקדם עליהם בזהירות, שלא לומר בזחילה. חויה מסעירה, המזמנת גם המון אפיזודות משעשעות יושבים בבית קפה עם הקטנה שלו. האחד צריך פיפי, קורה. הוא שואל אותי בעדינות אם אני יכולה להשגיח על הגמדנות. (שנראתה שלווה וחייכנית - בעודה לועסת במבה) "בטח" אני אומרת - דרך צלחה. שלוש שניות אחרי שהוא נעלם לה מהפריים הגמדה דופקת צרחות סירניות עולות ויורדות כל יושבי בית הקפה מסתובבים לראות מה קרה אני מרגישה את האודם עולה בלחיי הדבר שהכי בא לי לעשות באותו הרגע הוא להימלט מהמקום או להסביר שהיצור הצווח הזההוא ממש לא שלי וגם לא צורח בגללי. אני רואה בזווית העין כמה פולניות מצקצקות בלשונן.... אני מתעשתת, שולפת אותה מהכיסא, נמלטת החוצה למקום פחות אקוסטי תוך כדי כך מלחששתלחישות שמנסות להיות מרגיעות מקפיצה, מלטפת, מחייכת,</div>Tue, 15 Sep 2009 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11245015http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=11245015http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11244967<div align="right" dir="rtl">רמי ידיד האופטימי הבלתי נלאה היגג לי הגיג ששווה להגות בו ולחלוק אותו הלאה: השורש של המילה ש.נ.ה מרמז לנו מה ניתן לעשות באותה שנה חדשה: אפשר לישון אותה, ולקום עוד שנה ולגלות כי כלום לא השתנה.... אפשר לשנות אותה- להמשיך ולעשות את אותם הדברים שוב ושוב ואפשר לשנות - ולגלות דברים חדשים ואפשרויות הטמונים בנו. מקסים, לא כך? _________________________________________________________ אני חושבת שאני אנסה לעשות סדר ברצונותי, ייתכן שיהיו דברים שאעדיף לדוחות לעוד זמן- וכעת רק לחלום עליהם לעתיד, חלק מהדברים אני מעדיפה לשנות אותם, להטמיע לסדר חיי ולשמר ואבחר לי גם כמה תחומים לערוך בהם שינויים:) _________________________________________________________ </div>Tue, 15 Sep 2009 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=11244967http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=11244967http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=10899039<div align="right" dir="rtl">איזה לילה לבן גועלי, צפוף, מסריח מבירה ושתן - יאק. _______________________ מירמור, כעס עצמי, עצבים אני הכי כועסת עלי כשאני לא מקשיבה לבטן שלי, להרגשה הפנימית הזו המכונה אינטואיציה כשאני בוחרת לא להגיד מה א נ י חושבת\ רוצה\ מרגישה לא מביעה את עצמי מעדיפה להיות "זורמת" קלילה, אולי גם לא לקחת אחריות? אבל בסוף מה שיוצא מזה זה שאני עצבנית על עצמי. כי עשיתי דברים שאני לא באמת רוצה אולי כי "לא נעים לי" חשובה לי טובת אחרים מטובתי שלי? זה כ"כ טיפשי, כי הרי בסופו של דבר, אם לי יהיה טוב, אז גם לאחרים יהיה טוב. ואם אני מוותרת כביכול לטובתם, אבל אחר כן מורמורית ולא מרוצה (ומוציאה זאת קצת עליהם)- אז זה בכלל לא לטובתם לא? אז אולי כדאי שאבדוק עם עצמי באמת מה א נ י רוצה קודם אחרי שזה ברור לי, אני יכולה לותר או להתפשר אם ארגיש שזה המקום ___________________________________________________ ניאו, בעצם הכי היה בא לי לבוא איתך הביתה אבל בגלל הלא נעים לי הזה נשארתי לקפה לא הכרחי שהיה נחמד מאד, אבל לא הכרחי ואחר כך חיפשתי מונית שעה(!) עד שהגעתי הביתה, רק כדי לראות</div>Thu, 28 May 2009 03:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (מותק- של- בחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=510189&blogcode=10899039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=510189&blog=10899039