אני שוקלת לשנות את השם של הבלוג ל- "מנקודת המבט שלי..." מה אתם אומרים? כדאי?
שלשום בייביסיטר, אתמול בייביסיטר, היום 2 בייביסיטר, מחר בייביסיטר. אפשר לחטוף הרעלת בייביסיטר? נכון, אני מרוויחה כסף וזה אחלה והכל אבל אין בכלל הרגשה של חופש גדול. פעם חופש גדול היה לקום ב-10 (שזה נורא נורא מאוחר מבחינתי) ולראות טלוויזיה כל היום עד שהמח מתנוון. עכשיו אין מה לראות בטלוויזיה (חוץ מ"חברים">סגידה!) ואני גם לא הרבה בבית. אולי עדיף ככה, אחרת הייתי מתחרפנת מהאחים הקטנים שלי. עדיף להתחרפן מצוציקים אחרים.
אתמול בערב הייתי בבייביסיטר על שתי ילדות חמודות, מישהי מהגן של ניצני ואחותה הקטנה. הן בכו כשאמא הלכה, ואז הגדולה הלכה לישון כי היא הייתה נורא עייפה ואני ראיתי עם הקטנה "שטוזונים". אני נשבעת לכם שהקלטות ילדים של ימינו הן נזק מוחי בלתי הפיך. חבורת מבוגרים מושפלים עם תלבושות מגוחכות ושירים מפגרים. איפה "דיג דיג דוג"? "מי שטוב לו ושמח"? משהו?
בכל מקרה, אחרי הפעם השנייה ברצף שראינו "שטוזונים" היא כבר הייתה עייפה, אז העליתי אותה על הידיים למיטה. ירדתי חזרה למטה וישבתי עם דמקה (הכלבה הגדולה המותק) לראות טלוויזיה ("הורים גנובים", למי שמתעניין. ככה זה כשאין מה לראות בטלוויזיה). אח,כ הקטנה התעוררה שוב, ירדה אליי ורצתה את אמא.
-"מה קרה?"
-"אני רוצה את אמא".
-"טוב... את רוצה שאני אתקשר אליה ואגיד לה לבוא?"
-"כן".
-"טוב".
לא התקשרתי לאף אחד. פשוט סיכמתי ב"טוב" והתיישבתי איתה מול הטלוויזיה והיא שכחה. אח"כ היא נרדמה שוב ושוב הייתי צריכה להעלות אותה למעלה על הידיים. העיקר שמאז והלאה הן ישנו ודמקה ואני ראינו טלוויזיה בסבבה שלנו. ההורים חזרו ברבע ל-12, שילמו לי (ועיגלו למטה כמובן) והסיעו אותי הביתה.
ואז ראיתי "סיינפלד" עד אחת בערך.
אני: "בוקר טוב!"
יובל: "בוקר אהההה...." (נוהם לעברי באטימות ועייפות)
אני: "מה קורה?"
יובל: "בסדר" (כנ"ל)
-
אויש גיל ההתבגרות... הם חווים עכשיו משברים ובתקופת מרידה שכזו. מה זה השטויות האלה? הבנאדם בן 13! המתבגר הקלאסי נהיה לי, לגמרי! כאילו הוא קרא את כל הספרים על איך שמתבגרים אמורים להתנהג והוא ככה! הוא לא מדבר, הוא נוהם. הוא לא מסדר את החדר, הוא חי בזוהמה. הוא לא עושה שיעורים, הא מעתיק בבוקר. שלא תבינו לא נכון (גאד אני מתחילה להישמע כמו אמא שלי), זה לא שאני אשכרה עושה את כל זה תמיד, אבל הוא פשוט דובק בזה בהתמדה!
איך זה שכל פעם שאני באה להכנס להתקלח מתקשרת אליי מישהי לבייביסיטר? כל פעם! אין פעם שאני באה להיכנס להתקלח ולא מתקשרת אליי מישהי. זה כאילו יש להן מצלמות נסתרות בבית שלי והן זוממות ביחד תכנית מרשעת כדי למנוע ממני מלהתקלח! אפילו אחרי שצחקנו על זה ביום חמישי בערב, הבוקר באתי להכנס להתקלח וכשכבר הייתי בחדר האמבטיה, הדלת נעולה והכל-טלפון! כמובן! ואני חייבת לענות כל פעם (פאק כזה...)
יאפ =]
זזתי לאכול צהריים ואז יומים (יום-מים) בבני עקיבא :]
"חופש" נעים!
בזמן האחרון הפוסטים שלי ארוכים וחופרים... טוב, בקטנה, נגדיר את זה ככה- מי שקורא הכל שווה סגידה :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
