I found myself today

לאלאלא. אני לא אתייאש. זה אני נגד התרגיל ואני לא אשבר! אני לא אתן לכמה מילים ומספרים על דף להכניע אותי!! זה לא יקרה!!!

אני כבר בערך חצי שעה יושבת על אותו התרגיל. הכל נראה כאילו הולך נהדר, אבל לעזאזל, מה פתאום הדיסקרימיננטה שווה ל-0?!?! זה לא אמור להיות ככה!! אבל הכל נכון!!!

אני לא יכולה ללכת לישון עד שאני אפתור את העינוי עד תום. אני לא אצליח לישון בלי לפתור את התרגיל קודם. חייבת לפתור, חייבת לפתור!!!

לעזאזל, זה בלתי אפשרי!

 כתבתי שיר חדש, אבל אני עוד מתלבטת אם להעלות אותו. נראה.

מחר אורתודנטיה ואז בייביסיטר 4 שעות על שני בנים היפראקטיביים בני 4 ו-7 ואז שיעור חיטוב בחד"כ ב9 וחצי. בין לבין אני אשחיל מתמטיקה. הולך להיות כיף. NOT.