אני לא מאמינה. אני... אני התקבלתי. אני התקבלתי לסדנת נוער של בית צבי. התקבלתי.
אי אפשר להסביר את האושר שלי במילים.
התקבלתי.
הייתי בקולנוע עם עדי, ראינו "הארי פוטר ומסדר עוף החול" (קיבלתי כרטיסים בחינם-אני לא אלך? =P) והתקשר אליי מספר לא מזוהה. בהפסקה התקשרתי חזרה למספר הבלתי מזוהה וזאת הייתה סיגל, הבדודה שלי שבישרה לי שהיא התקבלה לבית צבי. כשהגעתי לבית שלי עם עדי רצתי ישר לתיבת הדואר, שלפתי את כל המעטפות וזרקתי את כולן על הרצפה חוץ מאחת, עליה מתנוסס השם שלי ולמעלה כתוב "בית צבי- ראה היום את הכוכבים של מחר". בידיים רועדות (באמת, חשבתי שזה רק בספרים אבל זה קורה) פתחתי את המעטפה, וראיתי את המשפט הבא: "שלום רב, אנו שמחים להודיעך כי עמדת בבחינות הכניסה לסדנת הנוער מתחילים". התחלתי לצעוק משמחה ולחבק את עדי המסכנה ולקפוץ... כמה שאני מאושרת!!
התקשרתי להודיע לדבי ש... אני לא אמשיך בסטודיו בשנה הבאה והיא אמרה מזל טוב ושהיה לה ברור שאני אתקבל והכל. אני מקווה שהיא לא תתנכל לי בגלל זה במגמת תיאטרון חחח...
אני מאושרת. כל כך מאושרת. למרות שזה קצת מלחיץ כי זה הרבה יותר מקצועי וזה מעלה את רף הציפיות בהמון, אבל יהיה בסדר. מקסימום- אני מאמינה שאני אוכל לחזור לסטודיו אם לא יתאים לי.
אני כל כך מאושרת D=
זו הפעם האחרונה שאני מעדכנת עד סופ"ש הבא, כי אני טסה לפנות בוקר לבלגיה ומשם להולנד. אני טסה לעשות חיים עם המשפחה במשך שבוע שלם D=. אני אוהבת טיסות, כל אחד והשריטה שלו. =P
אתם מוזמנים להגיב אבל אני אגיב לכם חזרה רק ביום שישי הבא. אז שבוע מעולה לכולם!
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
