אתמול עשיתי בייביסיטר על רון בת השנתיים וקצת (אותו אחד מהפוסט על הג'ירפה). האמא לקחה את אחותו בת השנה לאן שהו ואני הלכתי איתו בינתיים לפארק. קודם כל, הוא מתוק ברמה שקשה להסביר. הוא גבר קטנטן כזה עם צחוק מתגלגל וריצה תינוקית.אני עוזרת לו לעלות על המתקנים, אנחנו משחקים תופסת, אני נותנת לו לשתות.. הדברים הרגילים.
היה מתקן אחד שעזרתי לו לעלות עליו אתמול, מתקן יחסית קשה לגילו, אז כשהוא הצליח לעלות אמרתי לו: "וואו, איזה גדול אתה, רוני! ענק!" ומאז כל פעם שהוא עלה על המתקן הוא ציין: "אני ענק! אני ענק..."
אחרי שראיתי שאנחנו מסתדרים כל כך טוב חשבתי שהגיע הזמן שהוא יידע את השם שלי. זה הלך ככה:
-"רוני,איך קוראים לי?"
-"חתולה."
-"לא, קוראים לי יעל.
אז איך קוראים לי?"
-"חתולה".
עקשן.
העיקר שבסוף הוא קלט שקוראים לי יעל. אייש איזה חמוד =]
שיחקנו עוד איזה חצי שעה, עד שלפתע הוא נעצר ליד אחד המתקנים. פשוט נעמד ועשה פיפי (הוא היה בלי חיתול כי הוא בשלבי גמילה). הוא גם הסתכל לראות מה הנוזל שיוצא לו מהמכנסיים. למזלי זה היה מקום כזה שלא נראה לי שראו... אחרי שהוא עשה פיפי הוא קלט שפיפי עושים על העץ! אז הורדנו את המכנסיים (שלו!) והוא נעמד ליד העץ. הוא רק לא הבין שאת כל הפיפי שהיה לו הוא דאג לעשות במכנסיים.
החלפתי לו מכנסיים, האמא בדיוק הגיעה, נכנסנו לאוטו ונסענו הביתה.
כשהגענו לבית שלהם (שזה בערך 4 בתים משלי) התחלית להוציא את הקטנים מהכיסאות שלהם (יש להם כיסאות של תינוקות הרי, כל אחד בהתאם לגילו) בזמן שהאמא התחילה להכניס לבית את התיקים. וכאלה. הוצאתי את רון והוא הלך לאמא שלו, ואז הוצאתי את מאיה (בת שנה וקצת) והחזקתי אותה על הידיים. האמא שלפה לי כסף והושיטה לי אותו, ואני קצת רכנתי קדימה כדי שהיא תיקח את מאיה. האמא מושיטה ידיים-מאיה מסרבת. האמא מחזיקה את מאיה-מאיה מחזיקה אותי. האמא לוקחת את מאיה-מאיה בוכה ומושיטה לי ידיים. האמא בהלם. אני בהלם. האמא מורידה את מאיה לרצפה (היא כבר הולכת), ומאיה הולכת אליי ונותנת לי חיבוק לפני שאני הולכת. רון מנופף יפה. אני לוקחת את הכסף והולכת. אני פשוט מאוהבת בילדים האלה 3>
היום הלכו עדי, שני ויעלס לעזריאלי. כל כך כל כך רציתי ללכת :( אבל אני לא יכולה. אמא שלי בחופש ואנחנו הולכות לקנות מכנסיים (מה שבהגדרה נשמע כיף, אבל זה בעצם רק שם אחר ל"מסע" שלנו לראות איזה יופי השמנתי ואיך צריך לקנות 3 מידות יותר גדול ממה שאני לובשת, כי אמא שלי אוהבת שהבגדים עליי רחבים. לצערי, זה אחד הדברים שמעצבנים שאי אפשר להימנע מהם. זה, מיסים ומוות.)
בכל מקרה- תהנו! D=
היום אנו מציינים שבוע לאודישן לבית צבי, משמע- התשובות אמורות להגיע היום. או מחר. אמרו "בערך שבוע". הבעיה היא שאם זה לא יגיע מחר אני לא אהיה בארץ ואז אני אדע את התוצאות עוד מלא זמן S= נו טוב, עדי הבטיחה לשאול גם עליי אם מתקשרים אליה D=
יום שישי לפנות בוקר אני טסה להולנד! אני ממש מתרגשת וממש מחכה לזה...יהיה כיף =]
יום נעים לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
