זהו, החופש שלי נגמר. התחלתי לעבוד. כל יום על ילדה בת 6 וחצי מ8 עד 5. זה שורף את היום, מעייף ומציק. למה הסכמתי בכלל? אני חושבת שזה לא קשור לכסף, זה פשוט קשור לזה שאני פרפקציוניסטית שחייבת לקפוץ על כל עבודה שהיא משיגה. חשבתי על זה קצת-ככה זה. לא נורא, עדיף לחשוב על זה כעל עיסוק לימי החופש שגם יעזור לי להרוויח כסף =]
אתמול שמרתי על הילדה הזו ועוד אחת, בת 4 וחצי, וזה היה ממש נורא. בת ה6 וחצי קצת מפונקת אבל חמודה ונבונה, אבל השנייה קטנה יותר ולכן היא מפונקת מאוד וממש מציקה. למזלי שרדתי את זה. בקושי.
אני מתכננת לילדה כאלה פעילויות.. צביעת סיכות ראש בלקים (אני עושה את זה בזמן האחרון וזה יוצא ממש יפה D= קרדיט ליעלס שנתנה לי את הרעיון), בניית ארמונות מגלילי נייר טואלט ריקים, הכנת קופסאת תכשיטים... יהיה לה נחמד, ונקווה שגם לי :)
ביום רביעי אודישן לבית צבי (משמע אני לא עובדת P=) וביום שישי לדבי. אוקי, עכשיו זה מתחיל להיות קצת מלחיץ. לא האודישן לדבי, האודישן לבית צבי. מישהו שנכנס לפה כבר נבחן? יכול לספר לי מה בדיוק יהיה שם?
החלפתי שיר ל-"יש בי עוד כח"/הפרוייקט של עידן רייכל.
אני לא יודעת את המונולוג הדרמתי לדבי וממש ממש אין לי כח או מוטיבציה ללמוד.
מישהו יודע למה לסמיילי המחבק קוראים "חיבוק של סוררת"? מה זה אומר?
קראתי את המחזה "המדריך לחיים הטובים" של יעל רונן, שמתוכו אני עושה את המונולוג לבית צבי. המחזה מספר על כמה קבוצות אנשים (זוגות, חברים, משפחות..) ועל החיים שלהם, בעיקר על הבעיות בחיים שלהם. זה מתחיל פחות או יותר בזה ששני חברים, אורי ואבי, נוסעים במהירות מופרזת, פוגעים במישהו והורגים אותו. אותו מישהו הוא דניאל, אחיה של תמי [הדמות של המונולוג]. הם מחליטים לגרום לזה להיראות כאילו ערבים רצחו את דניאל. בתחילת המחזה גם אחת הדמויות, שדרך הרדיו שי צורים, מודיע ברדיו על פיגוע שהיה בטשרניחובסקי 6. לקראת סוף המחזה בעל ואשה קבעו להיפגש בטשרניחובסקי 6. במקביל, גם שני חברים קבעו להיפגש שם. בשעה 5. היה נראה לי קצת מוזר ואולי אפילו מבשר רעות.
בתמונה האחרונה שי צורים הודיע על פיגוע שהיה בטשרניחובסקי 6 בשעה 5.
הרגשתי נורא.
בהתחלה חשבתי "זה רק מחזה, זה לא אמיתי". אבל הנקודה היא שזה כן אמיתי. זה קורה וזה נורא.
עברתי את ה-2000 כניסות =) תודה לכל מי שנכנס! טוב, כאן זה בקטנה, פוסט הבא אני אעשה את זה יותר שווה P=
קניתי היום נעליים חדשות (סנדלים, ליתר דיוק) ממש יפות, אבל קצת גבוהות. קצת. יש להן טיפה עקב. טיפה. (לא עקב-עקב, שפיצי כזה) ונגיד ככה-יחד עם הנעליים אני 1.74 (למתעניינים- גובה העקב 6 ס"מ. אופס.)
חדר כושר ממש כיף D= חבל שאפשר לבוא רק 3 פעמים בשבוע...
הנה בדיחה שסיפר לי אחי השנון (יובל): [זה חצי עברית חצי אנגלית, גלו הבנה ודעו לקבל מוגבלים. ככה הוא סיפר לי את זה]
איש נכנס למכולת ואומר למוכר: "I want 1 potato, 1 tomato and 1 onion"
ענה לו המוכר: " Sorry, i don't have any onions"
האיש מתעצבן, וחוזר: "!I want 1 potato, 1 tomato and 1 onion"
המוכר מתנצל וחוזר: " Sorry, i don't have any onions"
האיש מתעצבן עוד יותר ואומר לו: "תוריד את ה-po מה-potato"
המוכר עונה בהיסוס:"tato"
האיש ממשיך: "תוריד את ה-to מה tomato"
המוכר: "mato"
האיש: "תוריד את ה-fuck מה-onion"
המוכר: "There's no FUCK in ONION"
האיש: "You got it. There is no fucking onion"
הבנתם? זה נשמע אותו הדבר!!!
חה חה חה!
חה חה!
חה!
לא. פתטי, לא מצחיק ומעצבן. תודו שזה לא היה שווה קריאה חח... לכו תצטטו בדיחות של בני 13...
חח אני אוהבת איך שאני דוחסת 30 עניינים בפוסט אחד מסכן... נו, מילא.
עד כאן להפעם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
